מסע "מחיפה לסלוניקי 2013"
המסע בעקבות שואת יהדות יוון
המסע בעקבות שואת יהדות יוון
ΑΠΟ ΤΗΝ ΧΑΪΦΑ ΣΤΗΝ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΗ
ΣΤΑ ΒΗΜΑΤΑ ΤΟΥ ΟΛΟΚΑΥΤΩΜΑΤΟΣ ΤΩΝ ΕΒΡΑΙΩΝ ΤΗΣ ΕΛΛΑΔΑΣ
מועד הנסיעה: 2 - 10 באוקטובר , 2013 (סה"כ 8 לילות , 9 ימים ) .
מטרת הנסיעה: מסע בעקבות שואת יהדות יוון – המחשה , הטמעה וביקור לצורך רכישת מודלינג של הישרדות ושיקום מחדש – משואה לתקומה. מטרה חשובה ביותר היא הכרה של מורשת קהילות יהדות יוון היום, על מאפייניהם , שימור המורשת , שימור היהדות , למידת הנושא היהודי והציוני , והבעיות שהקהילות נתקלות בהם מידי יום .
משתתפים: 14 איש: מתוכם מטופלי המחלקה לקידום נוער וצעירים , מערכת קהילה ושירותים חברתיים , בעיריית חיפה; פרויקט המתבצע בשיתוף עם בית-לוחמי הגטאות ואירגון ניצולי מחנות ההשמדה , יוצאי יוון בישראל ועירית חיפה , מר אבי חכים , מנהל היחידה להשכלה והכשרה מקצועית
ומנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" וכמו כן הוא אף דור שני לניצולי יהדות יוון , ומר מומי אלמוג , מנהל המחלקה לנוער וצעירים ושירותי תקון בעיריית חיפה .
ומנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" וכמו כן הוא אף דור שני לניצולי יהדות יוון , ומר מומי אלמוג , מנהל המחלקה לנוער וצעירים ושירותי תקון בעיריית חיפה .
כבכל שנה מצטרפים למשלחת אנשים נוספים ומיוחדים , והפעם הצטרפו למסע זה הגב' שרה שור , מתנדבת המחלקה המסורה שנים רבות , העושה ימים כלילות לטובת רווחתו של מסע זה , מר ראובן פריזי מחיפה , הצטרף למסע כנציגה של משפחת פריזיס , משפחת הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , מי שהיה ונחשב לקצין היהודי הבכיר , וגיבורה הלאומי היהודי של יוון . ואדם נפלא , מדהים ומרגש נוסף מר סירחאן מחאמיד , המשמש כליצן רפואי , ואשר הופיע בהתנדבות מלאה מספר פעמים , במהלך המסע לטובת רווחתה של בני הקהילה היהודית , מגדול ועד קטן , הופיע לילדי הקהילה , ובנוסף הופיע לדיירי בית האבות היהודי בעיר בסלוניקי .
. . .למעשה , המסע "מחיפה לסלוניקי 2013" החל את דרכו זמן רב עוד לפני תחילתו , המשלחת עברה הכנה ארוכה ומקצועית למסע , חברי המשלחת שיצאו למסע זה , קיבלו סדרת הרצאות חשובה ומעניינת ביותר , על תולדות השואה , השואה בכלל , וכמו כן התמקדות בשואת יהודי סלוניקי ויוון בפרט . שיאו של כל לימוד זה הוא המסע בעקבות אותה יהדות שאיננה עוד . הכנה זאת בוצעה בין היתר ע"י מוסד "יד ושם" והמוזיאון אשר בירושלים , "בית אייבשיץ" בחיפה , בו נמצא המכון לחקר לימודי השואה ע"ש חדוה אייבשיץ ז"ל שהוקם בשנת תשמ"ז ביוזמת מר יהושע אייבשיץ , ניצול שואה , לזכר אשתו חדוה .
 |
| בתמונה: המרכז למורשת יהדות סלוניקי ויוון , הנמצא בבית האבות ע"ש ליאון רקנאטי בפתח תקווה |
המכון קיבל את הכרת משרד החינוך והוא פועל בשיתוף פעולה מלא עם עיריית חיפה , אגפי החינוך והתרבות בעירייה , מינהל חברה ונוער והאגף לתרבות תורנית במשרד החינוך , המוסדות האקדמאיים וכן עם הגופים השונים העוסקים בנושא בארץ . במכון מתנהלת פעילות ענפה בתחומים שונים , ומועברות בו פעילויות למגוון בתי ספר , חטיבות ביניים , תיכונים , השתלמויות מורים , הכננת משלחות לפולין , קבוצות חיילים של צה"ל ועוד .
במרכז זה ביקרה המשלחת בחדר המיוחד המוקדש לזיכרון הנספים בשואה , לזיכרם של 50,000 יהודי סלוניקי ויוון , ובו עדויות ומוצגים נדירים מתקופת השואה, ההצלה והתקומה .
במרכז זה צפו החברים בסרט על יהדות סלוניקי , וכמו כן קיבלו הרצאה מרתקת בנושא "הסלוניקאים סבלי נמל סלוניקי חיפה ותל אביב" מפיה היועצת האקדמאית של המרכז , וילידת העיר חיפה , של הד"ר גילה הדר .
לתשומת ליבכם , באתר זה נמצא דף מיוחד המוקדש למרכז ולמוזיאון למורשת יהדות סלוניקי ויוון.
לתשומת ליבכם , באתר זה נמצא דף מיוחד המוקדש למרכז ולמוזיאון למורשת יהדות סלוניקי ויוון.
לסיום , אותו יום מרגש , לא פסחו חברי המשלחת על ארוחת הצהריים היוונית במסעדת "אמברוסיה".
במיתולוגיה היוונית, אמברוסיה היא מזון האלים, המוגש לצד משקה האלים נקטר. משמעות המילה אמברוסיה ביוונית היא "לא לחם", כלומר מאכל שאינו של בני אדם, ואכן, האמברוסיה נחשבת למאכל משובח מאד, הראוי לעלות על שולחנם של המלכים.
"קפה אמברוסיה" (Ambrosia cafe) , מסעדה יוונית ובית קפה באיזור הבילויים השוקק ברמת החייל בתל אביב , והיא מציעה מנות אותנטיות מהמטבח היווני . במקום תוכלו למצוא מנות ומאפים עם שמות מפתים כמו טירופיטה , סנקופיטה , קאסרופיטה ועוד ... שמפתים לא פחות למראה והטעם .
בתאריך: 10.9.2013 בבוקר יום שלישי , יצאה המשלחת בהמשך להכנותיה הרבים החשובים והמקצועיים
למסע "מחיפה לסלוניקי 2013" , לסיור לימודי מרגש ומעניין ביותר במוזיאון "יד ושם" בירושלים .
במהלך כל הביקור , הקבוצה תודרכה מקצועית ע"י מר אבי חכים מנהל ומרכז המסע "מחיפה לסלוניקי 2013" , הידוע כבעל רקע גדול ועצום בכל הקשור לנושא השואה והתקומה , ובפרט אודות שואת יהדות סלוניקי ושאר קהילות יוון הקדושות .
בצאתה של המשלחת ממשכן הכנסת , היא לא פסחה על תמונות עם מנורת הכנסת. מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה של כחמישה מטרים , והיא ניצבת בגובה בקצה גן הוורדים מול משכן הכנסת . המנורה היא מעשה ידיו של בנו אלקן , אמן יהודי - בריטי ממוצא גרמני , שעמל עליה במשך שש שנים . היא הוענקה למדינת ישראל בשנת 1956 ע"י חברי פרלמנט בריטים כמחווה למדינת ישראל הצעירה .
המנורה מציגה כשלושים אירועים , ביטויים , דמויות ומושגם מכוננים בתולדות עם ישראל ונחשבת ל"ספר לימוד ויזואלי" של ההיסטוריה היהודית לדורותיה . על אחד הקנים של מנורה זאת מצויין ומבוטא בין היתר גם סיפורו של מרד גטו ורשה .
עם נחיתתה של המשלחת בשדה התעופה הבינלאומי באתונה , כבר חיכה לנו האוטובוס שילווה אותנו ויסיע אותנו ברחבי יוון , ואז הכרנו כולנו את אליאס , נהג האוטובוס האדיב והחייכן , שהתחבב על כל חברי המשלחת כבר מהרגע הראשון , הצלחתו של המסע כולו הינה גם תודות לנהג האוטובוס החביב .
כמו כן , עם נחיתת המשלחת בשדה התעופה באתונה מפתיע ראובן את כל 14 חברי המשלחת ומוציא מתיקו האישי הפתעה קטנה ... מגנטים למזכרת עם התמונה של העיר חיפה וסלוניקי כתמונה אחת מחוברת , ועם הכיתוב "מחיפה לסלוניקי 2013" , מסע בעקבות שואת יהדות יוון , כמו כן מופיעים במגנט זה גם תאריכי ימי המסע 10.10.2013 - 2.10.2013 וכתובת אתר האינטרנט שנבנה במיוחד למסע זה .
בנוסף חילק גם כיפות לבנות ומבריקות לכל חברי המשלחת עם לוגו המסע מצוייר שעיצב , בו מופיעה האנדרטה לזיכרם של 50,000 קורבנות השואה מסלוניקי , הנמצאת בבית העלמין היהודי בסלוניקי . והכיתוב "מחיפה לסלוניקי 2013" , מסע בעקבות שואת יהדות יוון , כשמתחת לציור , הוסיף את הכיתוב . . . לעילוי נשמת יעקב פריזיס (הדוד שלו , ששרד את תופת השואה ממחנה השמדה אושוויץ , ונפטר לפני כשנה) בן מטלידה ויצחק ז"ל .
כיפות אלה חבשו חברי המשלחת בכל המקומות הקדושים שהגיע אליהם ברחבי יוון , במהלך ביקורם בבתי הכנסת , בבתי העלמין השונים ובמהלך כל האזכרות הרבות שקיימו לעילוי נשמת קורבנות השואה ליד האנדרטאות השונות בימי המסע .
תיאור המסע:
בתמונה: זהו ביתן מספר 15 , הידוע לשימצה , של מחנה המעצר "חיידרי" , זהו המבנה היחידי שעוד נותר במקום , מבנה יחידי זה מספר על מה שארע במקום .
לאחר מכן עלינו לכיוון חומת המחנה , שעליה מצויות טבעות ברזל, ששימשו את הנאצים כדי להעניש , לענות ולהוציא להורג חלק מהעצורים . במהלך המלחמה עברו ב"חיידרי" כ- 10,000 יהודים , ששהו בתנאים קשים , ב"חיידרי" תקופה של מספר שבועות . אותם יהודים לא תיארו לעצמם שהם הולכים לקראת עתיד רע הרבה יותר , הכולל בתוכו השמדה מיידית , מוות איטי תוך כדי עבודות פרך , רעב , מחלות וסבל רב .
.jpg)
המשלחת עושה צילומים למזכרת וכעדות והוכחה ... כן , גם אנחנו היינו וביקרנו במחנה "חיידרי" והעלנו את זיכרם של הניספים במקום ! ....... המשלחת עולה לאוטובוס ונסיעה לאורך נופיה המדהימים של יוון , ונסיעה של כשעה אנו עושים את דרכנו לעיר "כאלקיס" , או כפי שהיא נקראת בפי כל "חאלקידה" .
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית בחאלקידה כ-325 יהודים , פלישת הגרמנים הובילה רבים מהם לברוח להרים , ורבים מהם היו פרטיזנים שהתחבאו בהרים , אחת מהם היא הגב' שרה יהושוע (כיום פורטיס) שגרה כיום בעיר רמת גן , הגרמנים הוציאו "חוזה" על פרטיזנית אמיצה זאת , ודרשו להביא אותה אליהם חיה או מתה . בעוד חלק הצליח לברוח לארץ ישראל דרך טורקיה ולהינצל , חלק מהם נתפסו ונשלחו בשנת 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ . ב-1948 מנתה הקהילה כ-180 יהודים , ובשנת 1959 כ-122 נפש . כיום בשנת 2013 , הקהילה מונה , ומתגוררים בעיר , כ- 60 נפשות בלבד .
בעיר "חאלקידה" , שהיא בירתה של האי "אוויה" , אנו מגיעים ישירות לגשר המפורסם במקום , גשר זה נפתח כל מספר שעות , עקב צורת הזרימה של הגיאות והשפל בים , תופעת טבע מדהימה . ליד הגשר אנו פוגשים את נציג הקהילה היהודית במקום .
בתמונה: ארון הקודש בבית הכנסת העתיק והישן בעיר חאלקידה ביוון
כמובן , שלאחר ארוחת צהריים טעימה , לאורך שפת הים , לא פסחה המשלחת בביקור חשוב בבית העלמין במקום . ביקור שיהיה חרוט במוחם של כל מארגני המשלחת וחבריה לשנים רבות .
לשמאלה של האנדרטה , מצויה אנדרטה נוספת לזיכרו של הקולונל פריזיס יליד העיר חאלקידה .
שקט בבית העלמין , הנמצא בתוך שכונה מגורים . שער ברזל קטן ואפור מקדם את פנינו , זהו בית עלמין ישן ועתיק , בית הקברות מוקף בחומת אבן. מצד ימין למעלה בית הקברות הישן קברים שגילם מאתיים שנה ויותר , צורות הקברים מעניינות ביותר. ראובן כמובן עושה את דרכו ישירות אל הקברים של סבו וסבתו ז"ל , את הקברים האלה אלא ביקר מימיו , וזאת הפעם הראשונה בהם הוא מבקר , באותו הרגע כל חברי המשלחת מתאספים סביבו , כולם חבושים בכיפות הלבנות שהדפיס ראובן במיוחד למסע זה , ובקהל של למעלה ממניין החל ראובן לקרוא את הקדיש: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרֵךְ ... ו...
בתמונה: בית העלמין היהודי בחאלקידה , האיזור בו מצויים הקברים העתיקים ביותר
בתמונה: ביום שני , בתאריך: 28.4.2014 , התקיים טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ד של עמותת "יד עזר לחבר" בחיפה . היה זה טקס זיכרון מיוחד ל - 6 מיליון היהודים קורבנות השואה שנרצחו בידי הצורר הנאצי ועוזריהם. הטקס התקיים ברחבת מוזיאון "יד לניצול" הנמצא בחיפה .
בין היתר נשא דברים מתנדב העמותה הוותיק מר ראובן פריזי , הוא סיפר על "שואת יהדות יוון" , ועל המסע בו הוא נטל חלק בשנת 2014 , המסע "מחיפה לסלוניקי" מסע בעקבות שואת יהדות יוון .
יהי זיכרם של כל קורבנות השואה מסלוניקי ויוון , וכל קורבנות השואה , ברוך !
לצפייה בנאום של ראובן פריזי חבר המשלחת "מחיפה לסלוניקי" לחץ על התמונה !
עם רדת החשיכה אנו נוסעים אל המלון , ותוך כדי הנסיעה מתחיל גם גשם לשטוף את העיר , יתכן והאל אף הוא מצטרף אלינו ממעל ובוכה איתנו ביום המרגש שעבר על כולנו בעיר זאת - חאלקידה .
עם בוקר בעיר חאלקידה , מספר חברי המשלחת לא יוותרו גם בגשם שוטף על כושר ועושים אימוני הליכה וריצה לאורך הטיילת היפה של העיר כשמלמעלה ממטיר עליהם האל גשם שוטף .
בתמונה: בנייתו המחודשת של בית הכנסת בעיר וולוס , בשנת 1948
הרי הפיליון ובכפרים המצויים בו הסתתרו רבים מיהודי העיר וולוס, לאריסה והסביבה בזמן הכיבוש הנאצי, ורבים מהם הצטרפו אל כוחות הפרטיזנים שלחמו בגרמנים. רבים מתושבי הכפרים הסתירו והצילו יהודים תוך סיכון חייהם . אביו של אבי חכים יוזם המסע , יהודה לאון חכים , היה אחד מאותם פרטיזנים אמיצים , שמצא מסתור בכפרים בהרים , הוא גם השתתף בקרבות נגד הכובש הגרמני , שהיה בסביבה .
מהעיר וולוס המשכנו במסע לעיר הסמוכה לה ... לאריסה . לאריסה בירת תסליה , היא עיר גדולה , ואחת מחמשת הערים הגדולות ביוון , חיים בה מעל לרבע מליון תושבים . הקהילה היהודית חיה ומתגוררת בעיר כ 400 יהודים , סביב בית הכנסת "עץ החיים" , מוסדות קהילה גנים ובית ספר וגם אנדרטת זיכרון הנקראת: "האישה הבוכיה" שהוקמה בעיר לזכרם של הניספים , קורבנות השואה יהודי לאריסה.
עם כניסתנו למבנה במקום , לא עוברת לה חצי שניה ומומי אלמוג כבר יושב לו ליד הפסנתר ופוצח בשירים ביחד עם חברי המשלחת וחברי הקהילה היהודית במקום . בעיר לאריסה קיבלו את פנינו נשיא הקהילה היהודית העיר , ויתר חברי הקהילה , שסיפרו לנו על החיים בעבר ובהווה במקום .
.jpg)
מיותר מלציין כי גם שירת "התקווה" מרגשת נשמעה באולם זה . עוד אירוע מרגש נוסף נרשם במהלך אירוע זה , כשראובן פריזי חבר המשלחת נפגש הפעם עם בת דודתו ובני משפחתה המתגוררים בעיר . ביקרנו בבית הכנסת המרהיב בעיר , ומשם מרחק של מטרים ספורים עשינו את דרכנו לאנדרטת "האישה הבוכיה" היא האנדרטה לזכר קורבנות השואה ילידי העיר לאריסה .
בתמונה: "האישה הבוכייה" , כך נקראת האנדרטה לזכר קורבנות השואה בעיר לאריסה
את הלילה עשינו בהרי הפיליון , במלון הררי הנמצא בכפר פרוטוריה , כשנשקף ממנו נוף מרהיב ביופיו של הרים ובתים בעלי רעפים אדומים , כשלרגליו העיר וולוס . למחרת בבוקר , המשכנו בדרכנו לעיר הגדולה ... סלוניקי , היא עיר ואם בישראל !
סלוניקי (יום שלישי במסע , יום שישי 4.10.2013):
לאחר נסיעה של מספר שעות עם נהג האוטובוס הנאמן והמסור שלנו אליאס , כשלצידה נופיה המרהיבים של יוון ההררית , הגענו לעיר הגדולה ... סלוניקי - המכונה בפי כל: סלוניקי עיר ואם בישראל ... הנקראת גם בשם "ירושלים של הבלקן" . העיר סלוניקי הינה העיר השנייה בגודלה ביוון אחרי העיר אתונה . כמו כן , סלוניקי הינה אחת מערי הנמל ביוון.
הגרמנים נכנסו לסלוניקי ב-9 באפריל 1941. יומיים לאחר כניסתם הם סגרו את כל העיתונים היהודיים, אך עד יולי 1942 לא הופעלו חוקים מיוחדים נגד היהודים. ב-11 ביולי 1942 נצטוו כל היהודים בגילאי 19-45 להתייצב בכיכר החירות בעיר. 9,000 יהודים עמדו בשמש הלוהטת והוכרחו לבצע תרגילי התעמלות ולרקוד לקול צחוקם של הגרמנים והקהל היווני. תוך כדי הריקודים הם ספגו מכות אכזריות, ורבים נזקקו לטיפול. לאחר אירוע זה הופיעו גזירות נוספות כמו עבודות כפייה.
סה"כ הוגלו מסלוניקי 46,061 יהודים, ואך מעטים מהם שרדו. הקהילה הגדולה הושמדה כמעט לגמרי, ורוב הניצולים מהשואה עלו למדינת ישראל לאחר המלחמה בשנים 1945-1948. הקהילה כיום הינה קהילה קטנה ומזדקנת. עיריית סלוניקי קבעה את יום ה-27 בינואר כיום זיכרון לשואת יהודי הקהילה , כפי שעושים זאת ברחבי המדינות השונות בעולם , זהו התאריך בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ . בנוסף , בכיכר מרכזית בעיר הוצבה אנדרטה לזכר 50,000 הקורבנות.
בתמונה: בסיס האנדרטה לזיכרם של 50,000 קורבנות השואה , יהודי העיר סלוניקי
הנמצאת בכיכר "אלפטריה" היא כיכר החירות , (לאורך הים ).
הנחנו זר עלי-דפנה עגול , סופרו אירועי "השבת השחורה" , האנשים מוכים באלות , שברו להם משקפים , גרמו להם לזחול על הרצפה; היהודים הושפלו תוך כדי קללות , לקול צחוקם של החיילים הגרמנים וקהל תושבים יוונים שנכח במקום . קיימנו גם קריאת קדיש ויזכור - אל מלא רחמים לזכר קורבנות השואה . בסיום האירוע המרגש בכיכר החירות נסענו ישירות למוזיאון היהודי בסלוניקי .
המוזיאון היהודי בסלוניקי: במוזיאון , קיבלנו הסברים מפורטים ליד כל המוצגים שבמוזיאון . במוזיאון תמונות המתארות את חיי הקהילה היהודית מלפני כמאה שנה; חלקי מצבות מבית-העלמין הישן , שנהרס בשנת 1942 ומוצגים המתארים את חיי הקהילה לפני ובמהלך הכיבוש הנאצי.
כמו כן , סיפרנו את סיפורם של החיילים היהודים שהיו פטריוטים ונלחמו בצבא יוון וביניהם הגנרל הקולונל פריזיס, שנהרג בהתקפה נגד האיטלקים בשנת 1950 . ובשנת 2002 הועלו עצמותיו ונקברו בטקס ממלכתי צבאי בבית עלמין זה .
קיימנו טקס מרגש ומכובד של כל חברי המשלחת בבית-העלמין , הדלקנו נרות נשמה , וקריאת יזכור , קדיש , ותפילת אל מלא רחמים לזכר קורבנות השואה . הנפנו את דגל העיר חיפה, דגל ישראל ודגל ארגון ניצולי מחנות ההשמדה, יוצאי יוון בישראל, המורכב מסמלים של דגל ישראל, דגל יוון, טלאי צהוב בצורת מגן דוד ומהאות G שבה היו מסומנים יהודי יוון באושוויץ, כיהודים שבאו מיוון (Greece).
עם תום הביקור בבית האבות היהודי , יצאה המשלחת להסתובב ולבקר בעיר , לאורך המגדל הלבן , סימלה הידוע של העיר סלוניקי . ובשעת צהריים נסענו למפלי אדסה , מפלים ענקיים ומרהיבים .
בתמונה: הטיילת לאורך הים של סלוניקי , שבסופה נמצא המגדל הלבן
הוא סמלה הידוע של העיר סלוניקי
בתמונה: מראה כללי של בית הכנסת "יד לזיכרון" בסלוניקי
בתום הביקור בסלוניקי , ביום ראשון בבוקר ... (יום חמישי למסע) המשיכה המשלחת בדרכה , ישירות לעיר יאנינה , עיר שגם בה היתה קהילה יהודית מפוארת לפני השואה , ובדרך עצרנו כמובן ולא פסחנו על "מטאורה" המצוקים הענקיים ועליהם בחלקו העלייון המנזרים התלויים , מקום מדהים ביופיו וייחודיותו , המקום מתוייר מאד , ומגיעים אליו אלפי תיירים מידיי יום .
נפגשנו עם נציג הקהילה , שלקח אותנו לבית-הכנסת הגדול והעתיק בעיר , כמובן שבהתארגנות קצרה התפללנו תפילת ערבית , כשחבר המשלחת מר שמעון דדון תופס את הפיקוד ואת המושכות ומוביל כחזן ראשי , עם קולו הערב ... הפגישה עם נציג הקהילה הקטנה ריגשה את כולנו .
בתמונה: הקדשה מאת עיריית אתונה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל ,
הגיבור הלאומי היהודי של יוון , שנהרג במלחמת יוון - איטליה בשנת 1940 .
ההקדשה נמצאת על קיר הכניסה למוזיאון היהודי באתונה .
בתמונה: הפלאקה באתונה
בתמונה: חנויות המזכרות הרבות שבאיזור הפלאקה באתונה
בביניין הפרלנט , בו מתקיימת החלפת משמרות של חיילי משמר הכבוד כל שעה עגולה של היום והלילה ובכל מזג אוויר בשמש או בגשם , המכונים: צ'וליאט , בפלקה , חנויות המזכרות הרבות , ועוד ועוד ...
במיתולוגיה היוונית, אמברוסיה היא מזון האלים, המוגש לצד משקה האלים נקטר. משמעות המילה אמברוסיה ביוונית היא "לא לחם", כלומר מאכל שאינו של בני אדם, ואכן, האמברוסיה נחשבת למאכל משובח מאד, הראוי לעלות על שולחנם של המלכים.
"קפה אמברוסיה" (Ambrosia cafe) , מסעדה יוונית ובית קפה באיזור הבילויים השוקק ברמת החייל בתל אביב , והיא מציעה מנות אותנטיות מהמטבח היווני . במקום תוכלו למצוא מנות ומאפים עם שמות מפתים כמו טירופיטה , סנקופיטה , קאסרופיטה ועוד ... שמפתים לא פחות למראה והטעם .
 |
| בתמונה: סלט יווני מקורי אוטנטי המוגשת במסעדת "אמברוסיה" ברמת החייל בתל אביב |
הבעלים במקום הוא פיקו מבורך, יווני אמיתי שהתרבות והאוכל של ארץ האיים והבוזוקי טבועים עמוק בנשמתו. פיקו מגיש בורקס יווני אותנטי, כלומר בורקס עסיסי ועמוס כל טוב במשקל 240 גרם, עשוי מבצק פילו על בסיס שמן זית ללא כולסטרול, ממולא בגבינה, תרד או כרישה מחומרי גלם איכותיים המיובאים ישירות מיוון.
האיכות והטעם היא בסטנדרט יוצא דופן לארצנו, ונאמן לארץ המקור: גבינת הפטה היא יוונית אמיתית, ירקות כמו תרד וכרישה מגידולים של חקלאים באזור צפון יוון, זיתי קלמנטה המיובאים בפחי ענק, וכהנה וכהנה.
בארוחה זאת הוגשו לחברי המשלחת ארוחה חלבית , הבנויה מכל מטעמי המטבח היווני , שכלל סלט יווני אותנטי , מטעמי גבינות , בורקסים שונים , ועוד ועוד . כל חבר המשלחת רוצים להודות על האירוח החם והלבבי בו התקבלו ע"י בעל מסעדת "אמברוסיה" מר פיקו מבורך . 
האיכות והטעם היא בסטנדרט יוצא דופן לארצנו, ונאמן לארץ המקור: גבינת הפטה היא יוונית אמיתית, ירקות כמו תרד וכרישה מגידולים של חקלאים באזור צפון יוון, זיתי קלמנטה המיובאים בפחי ענק, וכהנה וכהנה.
בתאריך: 10.9.2013 בבוקר יום שלישי , יצאה המשלחת בהמשך להכנותיה הרבים החשובים והמקצועיים
למסע "מחיפה לסלוניקי 2013" , לסיור לימודי מרגש ומעניין ביותר במוזיאון "יד ושם" בירושלים .
יָד וָשֵׁם , הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה במדינת ישראל והוא ממוקם מעל הר הרצל בירושלים . בהקמת המוסד הוחל כבר בסוף שנת 1945 , וב - 19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם , תשי"ג-1953".
בתמונה: מראה כללי של מוזיאון "יד ושם" בירושלים , מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים , בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005 , ולצידו משמאל היכל השמות , ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה .
יד ושם מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי לפני השואה ובמהלכה , הנצחת סיפור חייהם וזיכרם של מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים . לשם כך המוסד עוסק בנצחה ותיעוד של מאורעות השואה , באיסוף חפצים ומסמכים , בגביית עדויות על השואה ופרסומן , באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם , במחקר ובחינוך .
כמו כן הוסמך יד ושם על-פי החוק המיוחד, להעניק את התואר "חסיד אומות העולם" ללא יהודים שבאומץ ליבם הצילו יהודים מידי הנאצים. השם "יד ושם" מקורו בספר ישעיהו:
"וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם, טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת; שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת"
במהלך כל הביקור , הקבוצה תודרכה מקצועית ע"י מר אבי חכים מנהל ומרכז המסע "מחיפה לסלוניקי 2013" , הידוע כבעל רקע גדול ועצום בכל הקשור לנושא השואה והתקומה , ובפרט אודות שואת יהדות סלוניקי ושאר קהילות יוון הקדושות .
חנוכת המוזיאון החדש מהווה את נקודת השיא בתכנית הפיתוח הרב שנתית של יד ושם. הקמתו ארכה כ- 10 שנים, ושולבו בו מיטב המומחים והמשאבים ומגוון אמצעי תצוגה כדי להמשיך ולקיים את זיכרון השואה אל תוך המאה ה-21.
למעלה: סירטון עדותו של מר חיים רפאל , יליד סלוניקי , במוזיאון "יד ושם"
שיטחו של המוזיאון לתולדות השואה הוא כ-4,200 מטר מרובע, ורובו בנוי מתחת לפני הקרקע. המוזיאון הוא רב תחומי ובין- תחומי בעת ובעונה אחת. הוא מציג את סיפור השואה מנקודת מבט יהודית ייחודית על ידי חפצים מקוריים, מסמכים, עדויות, סרטים, יומנים, מכתבים ויצירות אמנות גם יחד, תוך שימת דגש על הסיפור האישי של הקרבן. השילוב של כל אמצעי הביטוי האישיים הללו מאפשר למבקר לספוג ולקלוט את שפע המידע באמצעות חוויה חושית רב ממדית.
המבנה הלינארי דמוי החץ - 200 מטר אורכו - חודר להר מצדו האחד ויוצא מצדו האחר. אור היום נכנס מלמעלה מן הקודקוד העליון של המנסרה, דרך פס זכוכית החותך את רכס ההר. גלריות המתארות את מורכבות החיים היהודיים בתקופה חשוכה זו יוצאות כענפים מתוך המסדרון דמוי החץ.
 | ||
| בתמונה: צילום התמונה בסלוניקי , בתאריך: 11 ביולי 1942: "השבת השחורה". כל הגברים מגיל 18 עד 45 נקראו להתייצב בכיכר "אלפטריה" , היא כיכר "כיכר החירות" , כדי להירשם לעבודות כפייה. שעות ארוכות עמדו בכיכר , בשיאו של הקיץ והחום הלוהט , כשחיילים גרמנים ועוזריהם היוונים מתעללים בהם ומשפילים אותם . צעירים רבים נשלחו לעבודות כפייה במקומות מרוחקים . עד דצמבר 1942 נמשכו המאמצים לשחררם , ונדרש כופר עצום לביצוע השחרור . (התמונה מוצגת בתערוכת הקבע במוזיאון "יד ושם" בירושלים) .
|
 | |||
בתמונה: גירוש יהודי יאנינה , 25 למרץ 1944 , יהודים נאספים בכיכר העיר ביאנינה , בדרך אל גירושם למחנה ההשמדה אושוויץ מתוך מצגת במוזיאון "יד ושם" בירושלים
 בתום הביקור המרגש במוזיאון "יד ושם" , עשתה הקבוצה את דרכה למשכן הכנסת , בכנסת חברי המשלחת התארחו אצל חבר הכנסת וסגן השר במשרד ראש הממשלה אופיר אקוניס , נציין כי לחבר הכנסת אקוניס יש קשר חזק והדוק לקהילת סלוניקי , שכן הוא נכד ליוצאי משפחות אקוניס ואשכנזיה . . . סלוניקאיות , אשר התגוררו בעבר בשכונת פלורנטין ושכונת שפירא בתל אביב .  |
 |
| בתמונה: הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי 2013" באולם וועדת הכנסת , במשכן הכנסת בירושלים מתארחים כאורחיו של חבר הכנסת וסגן השר אופיר אקוניס (במרכז התמונה) |
 |
| בתמונה: חברי המשלחת מאזינים בעיון רב לדבריו של חבר הכנסת וסגן השר אופיר אקוניס , במהלך הביקור במשכן הכנסת. |
 |
| בתמונה: חבר הכנסת וסגן השר אופיר אקוניס , עם מר אבי חכים , מנהל היחידה להשכלה והכשרה מקצועית בעירית חיפה , ומנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" בביקור במהלך הביקור במשכן הכנסת כאורחו של חבר הכנסת וסגן השר אקוניס.  |
 |
| בתמונה: חבר הכנסת וסגן השר אופיר אקוניס , עם מר אבי חכים , מנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" בביקור במהלך הביקור במשכן הכנסת כאורחו של חבר הכנסת וסגן השר אקוניס , ביחד עם הקבוצה . |
בתום הביקור והאירוח החם , הלבבי והמרגש במשכן הכנסת , הקבוצה שמה פעמיה ישירות למזנון הכנסת אשר במשכן לארוחת צהריים .
המנורה מציגה כשלושים אירועים , ביטויים , דמויות ומושגם מכוננים בתולדות עם ישראל ונחשבת ל"ספר לימוד ויזואלי" של ההיסטוריה היהודית לדורותיה . על אחד הקנים של מנורה זאת מצויין ומבוטא בין היתר גם סיפורו של מרד גטו ורשה .
בתום הביקור במשכן הכנסת , החליטה הקבוצה פה אחד לנסוע ישירות לכותל המערבי , שכן באותו שבוע בדיוק אלה הם ימים של עשרת ימי תשובה והימים הנוראים , ובסופו של אותו שבוע חל גם יום הכיפורים .
 |
| בתמונה: חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" כותבים פתקי ברכה לשנה החדשה להטמנה בכותל המערבי בירושלים. אם ברצונך לשלוח גם פתק להטמנה באבני הכותל , ממש ממש ברגע זה - לחץ על התמונה העליונה ! |
המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" המריאה ליוון !
מסלול המסע: נחיתה מטוס "אל על" טיסה 541 באתונה , בשדה התעופה הבינלאומי באתונה "אלפתריוס וניזלוס" , ומשם נסיעה של כ 45 דקות , והגעה למחנה המעצר "חיידרי" שבפרברי אתונה .
עם נחיתתה של המשלחת בשדה התעופה הבינלאומי באתונה , כבר חיכה לנו האוטובוס שילווה אותנו ויסיע אותנו ברחבי יוון , ואז הכרנו כולנו את אליאס , נהג האוטובוס האדיב והחייכן , שהתחבב על כל חברי המשלחת כבר מהרגע הראשון , הצלחתו של המסע כולו הינה גם תודות לנהג האוטובוס החביב .
כיפות אלה חבשו חברי המשלחת בכל המקומות הקדושים שהגיע אליהם ברחבי יוון , במהלך ביקורם בבתי הכנסת , בבתי העלמין השונים ובמהלך כל האזכרות הרבות שקיימו לעילוי נשמת קורבנות השואה ליד האנדרטאות השונות בימי המסע .
בתמונה: המגנטים האיכותיים , ברמה הגבוהה ביותר של התאומים "מגנטווינס" MAGNETWINS"
לכניסה לאתר של "מגנטווינס" לחץ על התמונה העליונה !
תיאור המסע:
חיידרי - יום ראשון למסע (יום רביעי בשבוע): התחלנו את המסע בבוקר בביקור במחנה המעצר "חיידרי", שבפרברי אתונה . כידוע , מחנה המעצר חיידרי היווה בעת הכיבוש הנאצי מחנה , בית-מעצר ומחנה ריכוז, שלתוכו רוכזו יהודים רבים , בעיקר מהאיים , ומשם נשלחו באמצעות רכבות מסע לבהמות , למחנה ההשמדה אושוויץ . כמו-כן היווה המחנה בית-מעצר למתנגדי הכיבוש , יהודים ונוצרים כאחד . אלה היו פרטיזנים , או כמי שנחשדו בשיתוף פעולה עם כוחות שפעלו כנגד הכיבוש הנאצי . הנאצים השתמשו ב"חיידרי" כדי לאסור ,לחקור , להחזיק במעצר , לענות ואף להוציא להורג את מתנגדי הכיבוש .
כיום, במחנה "חיידרי" יש אתר היסטורי , המשמש נקודת ציון חשובה במלחמת העולם השנייה , הקשורה לשואת יהודי יוון. "ביתן 15 " .
במרס 1944 הפיצה הגסטאפו שמועות, כי לקראת חג הפסח הקרב יקבלו היהודים מצות וסוכר בבית הכנסת ברחוב מלידוני בעיר. ב-23 במרס הגיע למקום טוני בורגר, נציגו החדש של אייכמן בעיר, והודיע ליהודים שהתקבצו בבית הכנסת, כי הם יישלחו למחנות עבודה בגרמניה עד תום המלחמה. דלתות בית הכנסת נסגרו על הנוכחים; היהודים שנלכדו בו (על פי גרסה אחת מספרם היה כ-300, ועל פי אחרת 700-1,000) הובלו למחנה המעבר הארעי "היידארי". שם הופרדו הגברים מן הנשים ונכלאו בקסרקטינים. למחרת הצטרפו אל הכלואים בני משפחותיהם ומספר היהודים במקום הגיע לכ-1,500. לאחר כמה ימים הובאו לשם עוד יהודים שנתפסו בפרובינציה, ובסך הכול היו במחנה 3,000 יהודים.
ב-2 באפריל 1944 גורשו 1,300 יהודים מ"היידארי" לאושוויץ. יהודים נתיני שוויץ וטורקיה שהיו במחנה שוחררו. בין המגורשים היו יהודים בעלי נתינות איטלקית, שלאחר כניעת איטליה לא זכו עוד לחסות הגרמנים, וכן יהודים נתיני צרפת, בולגריה, הונגריה וגרמניה. כן היו בו יהודים מערים נוספות, חוץ מאתונה. טרנספורט זה הגיע לאושוויץ ב-11 באפריל.
במרס 1944 הפיצה הגסטאפו שמועות, כי לקראת חג הפסח הקרב יקבלו היהודים מצות וסוכר בבית הכנסת ברחוב מלידוני בעיר. ב-23 במרס הגיע למקום טוני בורגר, נציגו החדש של אייכמן בעיר, והודיע ליהודים שהתקבצו בבית הכנסת, כי הם יישלחו למחנות עבודה בגרמניה עד תום המלחמה. דלתות בית הכנסת נסגרו על הנוכחים; היהודים שנלכדו בו (על פי גרסה אחת מספרם היה כ-300, ועל פי אחרת 700-1,000) הובלו למחנה המעבר הארעי "היידארי". שם הופרדו הגברים מן הנשים ונכלאו בקסרקטינים. למחרת הצטרפו אל הכלואים בני משפחותיהם ומספר היהודים במקום הגיע לכ-1,500. לאחר כמה ימים הובאו לשם עוד יהודים שנתפסו בפרובינציה, ובסך הכול היו במחנה 3,000 יהודים.
ב-2 באפריל 1944 גורשו 1,300 יהודים מ"היידארי" לאושוויץ. יהודים נתיני שוויץ וטורקיה שהיו במחנה שוחררו. בין המגורשים היו יהודים בעלי נתינות איטלקית, שלאחר כניעת איטליה לא זכו עוד לחסות הגרמנים, וכן יהודים נתיני צרפת, בולגריה, הונגריה וגרמניה. כן היו בו יהודים מערים נוספות, חוץ מאתונה. טרנספורט זה הגיע לאושוויץ ב-11 באפריל.
בתמונה: משמר כבוד של חיילי הצבא היווני העומדים בדום בכניסה למחנה המעצר "חיידרי" שבאתונה , בעת ביקור המשלחת.
עם הגעתינו בשעת בוקר למקום , מלווה אותנו בסיור הזה הגב' נלי נג'רי - לאון משגרירות שראל באתונה , וכמו כן , קיבל את פנינו מסדר כבוד של חיילים העומדים בדום , לאורך כל שעות הביקור , בכל מבני מתחם המחנה . דבר שריגש ביותר את חברי המשלחת .
בתמונה: משמר כבוד של הצבא היווני , בשער הכניסה לביתן 15 , במחנה המעצר חיידרי
הסיור בחיידרי כלל הגעה ל"ביתן 15", שהיה אחד ממבני המעצר של המחנה ושכיום הוא מבנה משומר ומורכב מחדרים קטנים של תאי-מעצר . דבר המחדד את תחושת ההזדהות של משתתפי הקבוצה . כשלחלק ממשתתפי המשלחת היו בני משפחה שהגיעו למחנה מעצר זה .
בתמונה: מימין , מנהל המשלחת אבי חכים , עם חברי המשלחת ,
ולשמאלם , הגב' נלי נג'רי - לאון , סגנית שגריר ישראל באתונה , יוון
קיבלנו הסבר על המיתקן ועל מקומו , נכנסנו אל תוך המבנה . לאחר מכן קיימנו טקס מרגש ביותר מחוץ למבנה , כדי לאזכר את האירועים והניספים שהיו במקום . שוחחנו ארוכות עם אנשי הצבא שליוו אותנו , והתברר שהידע שלהם אודות אירועי מלחמת העולם השנייה בנוגע לעם היהודי היו מועטות ביותר .
בתמונה: חברי המשלחת בטקס במחנה המעצר "חיידרי" , בידם דגל אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל , דגל ישראל ודגל העיר חיפה
לאחר מכן עלינו לכיוון חומת המחנה , שעליה מצויות טבעות ברזל, ששימשו את הנאצים כדי להעניש , לענות ולהוציא להורג חלק מהעצורים . במהלך המלחמה עברו ב"חיידרי" כ- 10,000 יהודים , ששהו בתנאים קשים , ב"חיידרי" תקופה של מספר שבועות . אותם יהודים לא תיארו לעצמם שהם הולכים לקראת עתיד רע הרבה יותר , הכולל בתוכו השמדה מיידית , מוות איטי תוך כדי עבודות פרך , רעב , מחלות וסבל רב .
בתמונה: בכניסה למחנה המעצר "חיידרי" עם דגל אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל
החוויה היתה מאלפת, מרגשת וקשה כאחת . מצאנו חריטות של "מגן דוד" במספר מקומות במיתקן זה , דבר המעיד על הימצאותם של היהודים בתקופה ההיא. הצטלמנו ליד ביתן 15, כשאנו מניפים את דגל ארגון ניצולי מחנות ההשמדה , יוצאי יוון בישראל .
בתמונה: אחד מקציני מחנה המעצר "חיידרי" שנתן סקירה מקיפה על המקום ,
כאן בתמונה אחד מתאי המעצר
כאן בתמונה אחד מתאי המעצר
.jpg)
בתמונה: מפקד בסיס צבא יוון "חיידרי" מקבל מתנה מאבי חכים
מנהל המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" , מדליה לזכר ציון 70 שנה ליציאת המשלוח / הטרנספורט הראשון של יהודי סלוניקי למחנה ההשמדה אושוויץ .
בתמונה: המדליה שניתנה כשי למפקד בסיס הצבאי היווני "חיידרי" ,
המדליה לציון 70 שנה לתחילת השמדת יהודי יוון , ולציון 70 שנה למשלוח הטרנספורט הראשון
שיצא משאלוניקי (סלוניקי) למחנות ההשמדה אושוויץ - בירקנאו , 15.3.1943 - 15.3.2013
בתמונה: דיגלי יוון וצבא יוון תלויים בתיקרת אולם הכנסים והאירוח
של הבסיס הצבאי חיידרי שבאתונה , בו התארחה המחלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" .
הקצינים היוונים הגדולים ובראשם מפקד האזור , התרגשו מאוד לנוכח הדגל , בו נמצאים סמלים של ישראל ויוון . בנוסף, הנפנו את דגל העיר חיפה ודגלה של מדינת ישראל .
בתמונה: חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" מתארחים באולם הכנסים והאירוח
של הבסיס הצבאי חיידרי שבאתונה
הטקס היה מרגש מאוד והתרשמנו שהקצינים היווניים אשר התלוו אלינו , בדרגת קולונלים , התרגשו אף הם מההיסטוריה של יהודי יוון ומהחיבור מחדש שנוצר בימים אלה בין ישראל ויוון . מתוכן השיחה עולה שהם מצפים שמנהיגים בכירים בעירייה ומהצבא ילוו את הביקור . יש לציין כי את כל הביקור במחנה המעצר "חיידרי" ליוותה את המשלחת סגנית שגריר ישראל ביוון , הגב' נלי נג'רי - לאון , וכל חברי המשלחת הודו לה על הביקור והסיור במקום .
בתמונה: חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" מתארחים ע"י מפקדי הבסיס , באולם הכנסים והאירוח של הבסיס הצבאי של הצבא היווני , חיידרי שבאתונה
בסיום הסיור ב"חיידרי" הוזמנו לאולם , ולחדר האוכל של הצבא היווני והוגש לנו כיבוד עשיר של שתייה חמה וקרה , ומיני מאפים . שוחחנו עם אנשי הצבא , שגילו התעניינות רבה במטרות המשלחת ובעיר חיפה . מפגש לבבי ומושקע כל-כך עם שלטונות הצבא לא אירע בעבר בבסיס צבאי זה. להבדיל מפעמים קודמות , קיבלנו תחושה , ששלטונות הצבא הביעו התעניינות רבה במשלחת ובביקורינו , אנו הענקנו להם דיגלונים של עיריית חיפה . נוסיף , כי כל ביקור המשלחת ב"חיידרי" , תועד וצולם על ידי צלם רישמי של הצבא היווני . 
בתמונה: חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" מתארחים באולם הכנסים והאירוח
של הבסיס הצבאי חיידרי שבאתונה , מימין , אבי חכים מנהל המשלחת , חברת המשלחת הדב' שרה שור , חבר המשלחת מר מומי אלמוג , חבר המשלחת ראובן פריזי , מפקד בסיס הצבא היוווני חיידריי , והגב' נלי נג'רי - לאון , המכהנת כסגנית שגריר ישראל באתונה , ביוון .
בסירטון: הגשר הישן של העיר חאלקידה
נפתח למעבר האוניות כל מספר שעות .
בתמונה: משמאל , נהג האוטובוס האדיב היווני אליאס , שליווה את המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" והיה צמוד אליה בכל ימי המסע ביוון
בתמונה: מנהל המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" עם נציג הקהילה היהודית בעיר חאלקידה .
חאלקידה – (חאלקיס) האי אווייה – יום ראשון למסע (יום רביעי בשבוע):
בעיר חלקידה , תחילה ביקרנו באנדרטה הראשונה שהוקמה בעיר לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס , שהיה קולונל יהודי בצבא יוון , שנלחם בתקופת מלחמת העולם השנייה נגד פלישת הצבא האיטלקי ליוון , ובמהלך המערכה הוא נהרג .
בתמונה: האנדרטה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל ,שהיה הגיבור היהודי הלאומי של צבא יוון , ולצידה ראובן פריזי , חבר המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" ונציג משפחת פריזיס שהצטרף השנה למשלחת . האנדרטה נבנתה בשנת 1970 , והיא נמצאת לאורך הטיילת בעיר חאלקידה .
בתמונה: במרכז התמונה , הגיבור היהודי הלאומי של יוון , הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , מימין , למעלה שלט הרחוב הקרוי על שמו של פריזיס , בעיר הולדתו חאלקידה , במרכז מימין אלה הם המדים המקוריים והאורגינליים של הקולונל פריזיס המוצגים כיום במוזיאון היהודי בסלוניקי , ולמעטה קיברו המצוי בבית העלמין החדש בעיר סלוניקי , משמאל: האנדרטה לזיכרו של הקולונל פריזיס ז"ל , הנמאת בעיר הולדתו חאלקידה , מיקומה במרכז העיר , האנדרטה נחנכה במעמד נשיא יוון ומפקדי צבא יוון בשנת 2010
בתמונה: מנהל המשלחת אבי חכים , עם נציג הקהילה היהודית בעיר חאלקידה , ליד האנדרטה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל שהיה הגיבור היהודי הלאומי של צבא יוון , וראובן פריזי חבר המשלחת ונציג משפחת פריזיס שהצטרף השנה למשלחת .
הקולונל מרדכי פריזיס , כבן העיר חלקידה זכה לכבוד גדול ולאנדרטה גדולה של האיש הרכוב על סוס וחרבו שלופה בידו , מאחר והיה קולונל בחיל הפרשים של יוון .
האנדרטה בגודל של 2.5 מ', ובמקום מרכזי בעיר חלקידה . במלחמה , ברגעים ספורים לפני מותו , הגיע הכומר אליו , והוא ציין שהקולונל פריזיס ז"ל ציין במילותיו האחרונות את המילים: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" , ומספר שניות אחרי דבריו אלה הלך לעולמו .
האנדרטה בגודל של 2.5 מ', ובמקום מרכזי בעיר חלקידה . במלחמה , ברגעים ספורים לפני מותו , הגיע הכומר אליו , והוא ציין שהקולונל פריזיס ז"ל ציין במילותיו האחרונות את המילים: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" , ומספר שניות אחרי דבריו אלה הלך לעולמו .
בתמונה: חברי המשלחת ליד האנדרטה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס בעיר חאלקידה
אנו ממשיכים לסייר בעיר , ועושים את פעמינו לבית הכנסת העתיק בעיר , כשבדרך ההגעה אנו חולפים לאורכו של הרחוב המרכזי בעיר הוא רחוב פריזי , שאף הוא על שמו של הקולונל היהודי , גיבור יוון .
בתמונה: שלט הרחוב ע"ש הקולונל מרדכי פריזיס בעיר חאלקידה
בבית הכנסת פוגש חבר המשלחת ראובן פריזי את בן דודו תושב העיר , השניים התחבקו ארוכות , התרגשו מאוד ואף העלו דמעות רבות .
בתמונה: בית הכנסת העתיק והישן בעיר חאלקידה ביוון
בית הכנסת נמצא ברחוב קוטסו 27 בחאלקידה
לצפייה במיקום המדויק , לחץ על התמונה העליונה !
משם מגיעה המשלחת אל בית הכנסת , שם קיבלה המשלחת הסברים מנציגי הקהילה בעיר , המשלחת קיבלה סקירה כללית על העיר חאלקידה בעבר ובהווה , וגם על הקולונל הידוע היהודי פריזיס .
בתמונה: חברי המשלחת מבקרים בבית הכנסת העתיק והישן בעיר חאלקידה ביוון
עם תום הביקור המרגש בבית הכנסת , ממשיכה המשלחת את דרכה אל האנדרטה החדשה שנבנתה בעיר לזיכרו של הקולונל פריזיס , אנדרטה זאת נחנכה בתאריך: 26.9.2010 , ומצוייה במקום המרכזי בעיר . האנדרטה נחנכה במעמד נשיאה של יוון , ראשי הצבא ביוון , חברי פרלמנט רבים , ונציגי הקהילות היהודיות ביוון .
לצפיה בסירטון חנוכת האנדרטה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל
בעיר הולדתו חאלקידה ביוון , בתאריך: 26.9.2010 , לחץ על התמונה העליונה !
בתמונה: האנדרטה החדשה שנחנכה במרכז העיר חאלקידה ביוון , לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס
האנדרטה נחנכה בתאריך: 26.9.2010 , במעמד נשיא יוון , ראש ממשלת יוון וראשי צבא יוון
בתמונה: חברי המשלחת ליד האנדרטה החדשה שנחנכה במרכז העיר חלקידה ביוון , לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס האנדרטה נחנכה בתאריך: 26.9.2010 , במעמד נשיא יוון ,
ראש ממשלת יוון וראשי צבא יוון , ובני משפחת פריזיס
אנו עולים במעלה הכביש אל בית העלמין העתיק והישן של חאלקידה , יורדים אנו מהאוטובוס הולכים מספר מטרים ספורים ולפתע נגלית לנו הכתובת בכניסה לבית העלמין: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהוה אֱלֹהֵינוּ יהוה אֶחָד
בתמונה: הכניסה לבית העלמין היהודי העתיק והישן בעיר חאלקידה
בית העלמין נמצא בתוך העיר חאלקידה ברחוב "מסאפיון" .
לצפיה במיקומו המדוייק של בית העלמין בחאלקידה , לחץ על התמונה ! |
| בתמונה: האנדרטה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל האנדרטה נמצאת בכניסה לבית העלמין הישן בעיר חאלקידה |
בבית עלמין זה קבורים גם סבו וסבתו של חבר המשלחת ראובן פריזי . מי שפותח לנו את בית העלמין הוא בן דודו של ראובן , יצחק פריזי שנולד , וגר בחאלקידה שנים רבות .
בתמונה: חברי המשלחת בכניסה לבית העלמין היהודי העתיק והישן בחאלקידה
מר פריזי , מתחיל לקרוא את הקדיש שמסביבו כל חבריו , חברי המשלחת , קורא את התחלת הקדיש ולפתע , עצם המעמד המרגש ביותר ... מתחיל לפרוץ בבכי , מהתרגשות גדולה ואדירה , קולו נחנק , חברי המשלחת מעודדים אותו ועוזרים לו לסיים את קריאת הקדיש .
בתמונה: חבר המשלחת ראובן פריזי קורא קדיש ליד קיברם של סבו וסבתו ז"ל , זהו ביקורו הראשון של פריזי בבית עלמין זה , קריאת הקדיש לוותה בקול חנוק בדמעות רבות , היה מרגש ביותר .
דמעות גדולות נראו גם בעיניהם של כל חברי המשלחת . היה זה אחד הרגעים המרגשים של המסע כולו "מחיפה לסלוניקי 2013" ... וזה קורה ממש כשאנחנו רק ביומו הראשון של המסע בהמשך תחווה המשלחת עוד רגעים מרגשים ומיוחדים בכל שלביו של המסע .
בתמונה: בית העלמין היהודי בחאלקידה , בו מצויים קברים עתיקים ביותר
בתמונה: הכניסה לבית העלמין היהודי בחאלקידה , משמאל , האנדרטה לזיכרו של הקולונל פריזיס
בין היתר נשא דברים מתנדב העמותה הוותיק מר ראובן פריזי , הוא סיפר על "שואת יהדות יוון" , ועל המסע בו הוא נטל חלק בשנת 2014 , המסע "מחיפה לסלוניקי" מסע בעקבות שואת יהדות יוון .
יהי זיכרם של כל קורבנות השואה מסלוניקי ויוון , וכל קורבנות השואה , ברוך !
לצפייה בנאום של ראובן פריזי חבר המשלחת "מחיפה לסלוניקי" לחץ על התמונה !
בתמונה: הגשר הישן בכניסה לעיר חאלקידה ביוון
בתמונה: העיר חאלקידה (כלקיס) ביוון
ממרפסות חדרינו במלון ... נגלה לעינינו נופה המרהיב והיפה של העיר ... הים , הגשר ...
מה אפשר עוד לבקש ...
מה אפשר עוד לבקש ...
בתמונה: הטיילת לאורך הים בעיר חאלקידה , בבוקר של יום גשום
בתמונה: 2 מחברי המשלחת לא מוותרים ועושים כושר בבוקר של יום גשום בעיר חאלקידה ביוון ,
במרכז אבי חכים מנהל המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013"
בתמונה: חבר המשלחת מומי אלמוג עם הגיטרה , תופס פיקוד על השירה בציבור במהלך הנסיעה באוטובוס , ובמהלכם של על ימי מסע המשלחת ביוון
בתמונה: חברי המשלחת במצב רוח מרומם , במהל שירה בציבור במהלך הנסיעה באטובוס
בתמונה: חברי המשלחת בזמן הפסקה במהלך הדרך , ברקע נופיה המרהיבים של יוון
הערים וולוס ולאריסה , והרי הפיליון (יום חמישי , ושני למסע): בתום הביקור בחאלקידה , נסענו לעיר וולוס , בשעות הבוקר , השמש שוב זורחת , ולאורך כל הנסיעה הארוכה חברי המשלחת במצב רוח מרומם שרים שירים ... עם הגיענו לעיר עיר וולוס לקראת השעה: 15:00 אחה"צ , קיימנו טקס הנצחה יפה ומכובד , קריאת קדיש ויזכור - אל מלא רחמים , ליד האנדרטה לזכר קורבנות השואה , יהודי וולוס .
בתמונה: מנהל המשלחת פוגש את נציג הקהילה היהודית בעיר וולוס
בתמונה: האנדרטה לזכר הניספים , קורבנות השואה מוולוס ,
האנדרטה נמצאת ברחוב "ריגה פראו" ונמצאת המרכז הכיכר , בעיר וולוס
האנדרטה נבנתה על ידי עיריית וולוס ונחנכה בשנת 1998 .
לצפייה במיקומה המדוייק של האנדרטה , לחץ על התמונה העליונה !
בתמונה: תחתית האנדרטה לזכר הניספים , קורבנות השואה מוולוס , הנמצאת בעיר וולוס
האנדרטה נבנתה על ידי עיריית וולוס ונחנכה בשנת 1998 .
באנדרטה חרוטות השנים 1945 - 1941 , והפסוק: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"
וכן הקדשה בשפה האנגלית:
IN MEMORY OF THE VOLOS JEWS VICTIMS OF NAZISM
האנדרטה נמצאת ברחוב "ריגה פראו" ונמצאת המרכז הכיכר , בעיר וולוס
האנדרטה נבנתה על ידי עיריית וולוס ונחנכה בשנת 1998 .
לצפייה במיקומה המדוייק של האנדרטה , לחץ על התמונה העליונה !
האנדרטה נבנתה על ידי עיריית וולוס ונחנכה בשנת 1998 .
באנדרטה חרוטות השנים 1945 - 1941 , והפסוק: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"
וכן הקדשה בשפה האנגלית:
IN MEMORY OF THE VOLOS JEWS VICTIMS OF NAZISM
בתמונה: משמאל , אבי חכים מנהל המשלחת עם נציג הקהילה היהודית בעיר וולוס
בתמונה: חברי המשלחת בעת קיום טקס זיכרון ליד האנדרטה לזכר קורבנות השואה בעיר וולוס
בתמונה: תיבת התפילה בבית הכנסת העתיק בעיר וולוס
בתמונה: אולם התפילה בבית הכנסת העתיק בעיר וולוס
(צילום התמונה נעשה מעזרת הנשים בקומה השניה של בית הכנסת) .
בתמונה: דלת הכניסה לבית הכנסת העתיק בעיר וולוס , יוון
לצפייה במיקום המדוייק של בית הכנסת בעיר וולוס , לחץ על התמונה העליונה !
(צילום התמונה נעשה מעזרת הנשים בקומה השניה של בית הכנסת) .
לצפייה במיקום המדוייק של בית הכנסת בעיר וולוס , לחץ על התמונה העליונה !
בתמונה: חברי המשלחת ליד האנדרטה לזכר קורבנות השואה בעיר וולוס
בידם דגל אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל
בתמונה: חברי המשלחת ליד האנדרטה לזכר קורבנות השואה בעיר וולוס
עם כניסתנו למבנה במקום , לא עוברת לה חצי שניה ומומי אלמוג כבר יושב לו ליד הפסנתר ופוצח בשירים ביחד עם חברי המשלחת וחברי הקהילה היהודית במקום . בעיר לאריסה קיבלו את פנינו נשיא הקהילה היהודית העיר , ויתר חברי הקהילה , שסיפרו לנו על החיים בעבר ובהווה במקום .
בתמונה: מומי אלמוג , כהרגלו בקודש מתיישב לו ליד הפסנתר מתחיל לנגן ועושה שמח
לתושבי הקהילה היהודית בעיר לאריסה
בתמונה: גם כאן , מומי אלמוג , כהרגלו בקודש מתיישב לו ליד הפסנתר מתחיל לנגן ועושה שמח
וכמובן גם פוצח בשיריו בקולו הערב לתושבי הקהילה היהודית בעיר לאריסה "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואימרו אמן" ...
"משיח משיח משיח...איייי" ועוד ועוד שירים רבים , והשמחה היתה אדירה ומרגשת ביותר - היה שמח !
"משיח משיח משיח...איייי" ועוד ועוד שירים רבים , והשמחה היתה אדירה ומרגשת ביותר - היה שמח !
בתמונה: חברי המשלחת מתארחים באולם האירועים , הסמוך לבית הכנסת ,
ע"י נשיאה ומנהליה של הקהילה היהודית בעיר לאריסה
.jpg)
בתמונה: תיבת התפילה בבית הכנסת "עץ החיים" בעיר לאריסה
בתמונה: כיסאות המתפללים בבית הכנסת "עץ החיים" בעיר לאריסה
גם שם קיימנו טקס הנצחה יפה ומכובד , קריאת קדיש ויזכור - אל מלא רחמים , ליד האנדרטה לזכר קורבנות השואה , יהודי לאריסה .
בתמונה: "האישה הבוכייה" , כך נקראת האנדרטה לזכר קורבנות השואה בעיר לאריסה
בתמונה: "האישה הבוכייה" , כך נקראת האנדרטה לזכר קורבנות השואה בעיר לאריסה
הנמצאת במרכז העיר , לצפיה במיקומה המדוייק של האנדרטה לחץ על התמונה העליונה !
בתמונה: חברי המשלחת בעת קיום טקס מרגש לזכר קורבנות השואה בעיר לאריסה
בתמונה: חברי המשלחת בעת קיום טקס מרגש לזכר קורבנות השואה בעיר לאריסה ,
לרגלי האנדרטה לזכר קורבנות השואה בעיר
את הלילה עשינו בהרי הפיליון , במלון הררי הנמצא בכפר פרוטוריה , כשנשקף ממנו נוף מרהיב ביופיו של הרים ובתים בעלי רעפים אדומים , כשלרגליו העיר וולוס . למחרת בבוקר , המשכנו בדרכנו לעיר הגדולה ... סלוניקי , היא עיר ואם בישראל !
בתמונה: נופיה המרהיבים של יוון , בהרי הפיליון
בתמונה: נופה היפה והמרהיב של העיר וולוס (צילום מהרי הפיליון)
סלוניקי (יום שלישי במסע , יום שישי 4.10.2013):
לאחר נסיעה של מספר שעות עם נהג האוטובוס הנאמן והמסור שלנו אליאס , כשלצידה נופיה המרהיבים של יוון ההררית , הגענו לעיר הגדולה ... סלוניקי - המכונה בפי כל: סלוניקי עיר ואם בישראל ... הנקראת גם בשם "ירושלים של הבלקן" . העיר סלוניקי הינה העיר השנייה בגודלה ביוון אחרי העיר אתונה . כמו כן , סלוניקי הינה אחת מערי הנמל ביוון.
היום שישי , היום קצר וביקורים רבים לפנינו , בכניסה לסלוניקי עולה לאוטובוס שלנו הגב' נלי קפון , מנהלת מרכז ההדרכה של הקהילה היהודית בסלוניקי. נלי מלווה את המשלחת "מחיפה לסלוניקי" כבר מספר שנים ... תחילה אנו ממהרים לעשות את דרכנו בביקורינו הראשון בסלוניקי בתחנת הרכבת "הברון הירש", מתחנת רכבת זאת שם יצאו כל 19 המשלוחים , הטרנספורטים לכיוון מחנה ההשמדה אושוויץ . במהלך הכניסה לקרונות שהיו מיועדים לבהמות הכניסו הגרמנים את היהודים , לנסיעה הארורה לאושוויץ – סבלו השפלה קשה מנשוא שנמשכה שבוע ימים .
בתמונה: תחנת הרכבת "הברון הירש" בסלוניקי , תחנת הרכבת זאת היא תחנת הגירוש
ליד גיטו "הברון הירש", משם גורשו יהודי סלוניקי למחנות ההשמדה. בצידו הימני של המבנה , הקדשה ובה הכיתוב : הקדשה לזכר 50,000 יהודי העיר סלוניקי
שנשלחו למחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם מתו מות קדושים.
בתמונה: תחנת הרכבת (הגירוש) ליד גיטו "הברון הירש", משם גורשו יהודי סלוניקי למחנות ההשמדה.
בצידו הימני של המבנה , הקדשה ובה הכיתוב : הקדשה לזכר 50,000 יהודי העיר סלוניקי שנשלחו למחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם מתו מות קדושים.
בתמונה: חברי המשלחת , מבקרים בתחנת הרכבת (הגירוש) ליד גיטו "הברון הירש", משם גורשו יהודי סלוניקי למחנות ההשמדה.
בתמונה: מנהל המשלחת אבי חכים , מסביר לחברת המשלחת הגב' שרה שור , בת לניצולי שואה מיוון , אודות תחנת הרכבת הברון הירש בסלוניקי .
בתאריך: 10 במרץ 1943 , נודע לציבור היהודים בסלוניקי , כי 300 קרונות הגיעו לתחנת הרכבת של סלוניקי . ב-15 במרץ 1943 יצא המשלוח הראשון של 2,800 יהודים. בקרונות שיועדו ל-8 סוסים העמיסו מעל מאה איש. שהגיע ליעדו ב 20 למרץ . במשך 5 חודשים , יצאו המשלוחים , הטרנספורטים מסלוניקי לאושוויץ משכונת הברון הירש . בחודש מרץ יצאו 5 טרנספורטים , באפריל - 9 טרנספורטים , במאי - 2 טרנספורטים , ביוני - טרנספורט אחד , ובאוגוסט - 2 טרנספורטים . הימלר היה מקבל דו"ח על כל משלוח. המשלוח ה-19 והאחרון יצא מסלוניקי ב-10 באוגוסט 1943 והגיע לאושוויץ ב-18 באוגוסט 1943. עדויות מספרות שיהודי יוון סבלו באושוויץ, יותר מהאחרים, מכיוון ששפתם הייתה שונה, תרבותם שונה ותנאי האקלים שונים.
 |
בתמונה: חברי המשלחת , בתחנת הרכבת "הברון הירש" בסלוניקי , תחנת הרכבת זאת היא תחנת הגירוש ליד גיטו "הברון הירש", משם גורשו יהודי סלוניקי למחנות ההשמדה.
כאן בתמונה , ניתן להבחין כי בצידו הימני של המבנה , הקדשה ובה הכיתוב : הקדשה לזכר 50,000 יהודי העיר סלוניקי שנשלחו למחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם מתו מות קדושים
|
מתחנת הרכבת "הברון הירש" אנו עושים את דרכנו לכיכר "אלפטריה" היא כיכר החירות:
בכיכר החירות מצויה אנדרטת "ששת הקנים", המסמלת את אובדנם של ששת מיליון יהודי אירופה. כיכר החירות מסמלת את "השבת השחורה", ב-11.7.1942 בה ריכזו הנאצים את יהודי סלוניקי הגברים , בגילאי 45-18, לצורך הכנתם ושליחתם לעבודות כפייה, תוך כדי השפלתם והכאתם. למעשה , בארוע זה בא לידי ביטוי יחסם של הגרמנים ליהודי סלוניקי ויוון, ושם החלו להיחשף תכניותיהם לגבי עתיד יהודי אירופה בכלל ויהודי יוון בתוכם.
בתמונה: חברי המשלחת ליד האנדרטה , הנמצאת בכיכר "אלפטריה" , היא כיכר החירות
לזיכרם של 50,000 קורבנות השואה יהודי העיר סלוניקי
בתמונה: בסיס האנדרטה לזיכרם של 50,000 קורבנות השואה , יהודי העיר סלוניקי
הנמצאת בכיכר "אלפטריה" היא כיכר החירות
הנמצאת בכיכר "אלפטריה" היא כיכר החירות
הנמצאת בכיכר "אלפטריה" היא כיכר החירות , (לאורך הים ).
בתמונה: חברי המשלחת ליד האנדרטה , הנמצאת בכיכר "אלפטריה" , היא כיכר החירות
לזיכרם של 50,000 קורבנות השואה יהודי העיר סלוניקי
המוזיאון היהודי בסלוניקי: במוזיאון , קיבלנו הסברים מפורטים ליד כל המוצגים שבמוזיאון . במוזיאון תמונות המתארות את חיי הקהילה היהודית מלפני כמאה שנה; חלקי מצבות מבית-העלמין הישן , שנהרס בשנת 1942 ומוצגים המתארים את חיי הקהילה לפני ובמהלך הכיבוש הנאצי.
 |
בתמונה: דלת הכניסה למוזיאון היהודי בסלוניקי , מוזיאון קטן זה בסלוניקי , שוכן בביניין מרשים ויפה ששרד את השריפה שזרעה הרס רב בעיר סלוניקי בשנת 1917 שכונתה "השריפה הגדולה" . ביניין המוזיאון שופץ בשנת 1977 , השנה בה נבחרה סלוניקי כבירת התרבות של אירופה . המוזיאון היהודי בא לספר על חייה של הקהילה בתקופה הפורחת שלה והוא נחשב לאחד המוזיאונים המעניינים ביותר של קהילות יהודי אירופה.  במרכז מכונת הדפוס שהוסבה למכונה ליצור הטלאי הצהוב , משמאל מדיו המקוריים של הקולונל מרדכי פריזיס , הגיבור היהודי הלאומי של יוון .
קשה לתאר במילים את החוויה העמוקה והכואבת של חברי המשלחת. כזכור , חלק ממטרות המסע הן להפגיש את המטופלים עם סיטואציות וחוויות ריגשיות עמוקות ועוצמתיות כדי להטמיע את החוויה .
|
כמובן נציין כי במוזיאון זה נמצאת פינה מיוחדת לזיכרו של הקולונל פריזיס הגיבור היהודי של יוון , בפינה זאת נמצאים מדיו המקוריים של הקולונל .
בתמונה: חבר המשלחת , ראובן פריזי , ליד מדיו של הקולונל מרדכי פריזיס , הגיבור הלאומי היהודי של צבא יוון , מבני משפחתו , המוצגים במויזאון היהודי בסלוניקי
עם תום הביקור במוזיאון היהודי בעיר , שמנו פעמינו והמשכנו דרכינו ישירות לבית העלמין החדש בסלוניקי , יחד עם הגב' נלי קפון נציגת הקהילה היהודית . בבית-הקברות מצויות שתי אנדרטאות: אחת מהן היא לזכר 50,000 יהודי סלוניקי שנספו בשואה , ואנדרטה שנייה, שנמצאת בעומק בית הקברות לזכר יהודי יוון , שהיו בצבא יוון , לחמו באיטלקים ובגרמנים במלחמת העולם השנייה.
בתמונה: הכניסה לבית העלמין היהודי בסלוניקי , בית העלמין נמצא ברחוב "סטאברופוליס" בסלוניקי
לצפיה במיקומו המדויק , לחץ על התמונה העליונה !
בתמונה: חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" - מסע בעקבות שואת יהדות יוון ,
נכנסים לבית העלמין היהודי בסלוניקי , 4.10.2013
בתמונה: חברי המשלחת , מתארגנים לעריכת טקס זיכרון ל 50,000 קורבנות השואה מסלוניקי ,
הדלקת נרות נשמה , אמירת קדיש , תפילת אל מלא רחמים ,
והנחת זר בבית העלמין היהודי בסלוניקי , 4.10.2013
בתמונה: אבי חכים , מנהל המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" מחזיק בידו נר נשמה וזר ליד האנדרטה לזכר 50,000 קורבנות השואה מסלוניקי , בבית העלמין היהודי בסלוניקי , 4.10.2013
בתמונה: חברי המשלחת מתפללים ואומרים תפילת אל מלא רחמים , וקדיש
לזכר 50,00 קורבנות השואה מסלוניקי , בבית העלמין היהודי בסלוניקי , 4.10.2013
בתמונה: חברי המשלחת , ליד האנדרטה לזכר 50,00 קורבנות השואה מסלוניקי ,
בבית העלמין היהודי בסלוניקי , 4.10.2013
בתמונה: משמאל , חבר המשלחת , ראובן פריזי , ליד קיברו של הקולונל מרדכי פריזיס , מבני משפחתו ,
ולצידו אבי חכים , מנהל המשלחת , בבית העלמין היהודי בסלוניקי , 4.10.2013
בתמונה: עצמותיו של הקולונל היהודי מרדכי פריזיס ז"ל
מועלים לקבורה בהלוויה צבאית בבית העלמין החדש בסלוניקי , בשנת 2002
מועלים לקבורה בהלוויה צבאית בבית העלמין החדש בסלוניקי , בשנת 2002
קיימנו טקס מרגש ומכובד של כל חברי המשלחת בבית-העלמין , הדלקנו נרות נשמה , וקריאת יזכור , קדיש , ותפילת אל מלא רחמים לזכר קורבנות השואה . הנפנו את דגל העיר חיפה, דגל ישראל ודגל ארגון ניצולי מחנות ההשמדה, יוצאי יוון בישראל, המורכב מסמלים של דגל ישראל, דגל יוון, טלאי צהוב בצורת מגן דוד ומהאות G שבה היו מסומנים יהודי יוון באושוויץ, כיהודים שבאו מיוון (Greece).
בתמונה: נרות הנשמה שהדליקו חברי המשלחת מתפללים ואומרים תפילת אל מלא רחמים , וקדיש
לזיכרם של 50,000 קורבנות השואה מסלוניקי , בבית העלמין היהודי בסלוניקי , 4.10.2013
בתמונה: האנדרטה לזכר 50,000 הניספים , קורבנות השואה מסלוניקי בבית העלמין היהודי בסלוניקי ,
האנדרטה בבית העלמין נחנכה בשנת 1962 , בתמונה הקטנה משמאל זהו הלוגו שצויר והוכן במיוחד
על הכיפות הלבנות שחולקו לחברי המשלחת עם תחילתו של המסע ביוון .
על הכיפות הלבנות שחולקו לחברי המשלחת עם תחילתו של המסע ביוון .
בשעות הערב הוזמנו לטקס "קבלת השבת" של הקהילה היהודית ולארוחת ערב שבת חגיגית . קודם לכן , רבים מחברי המשלחת התפללו תפילת מנחה וערבית וקבלת שבת בבית הכנסת "יד לזיכרון" הנמצא מרחק הליכה של 2 דקות מהמלון בו שהתה המשלחת . ראשי הקהילה נכחו באירוע זה , כמו כן הרב הראשי של סלוניקי , באירוע זה סיפר אבי חכים , מנהל המסע "מחיפה לסלוניקי 2013" אודות המסע המרתק והמרגש - המסע בעקבות שואת יהדות יוון , שזאת לו השנה השמינית ברציפות .
עם תחילתו של האירוע , התקיים בחדר סמוך אירוע קבלת שבת לילדי הקהילה בסלוניקי , וכאן הפתענו אותם ... סירחאן הליצן , חבר המשלחת , נכנס לחדר כשהוא לבוש בגדי ליצן , נתן להם הופעה מרגשת ומדהימה , הצחיק את הילדים , עשה להם קסמים ויצר להם בלונים ... החגיגה היתה שמחה , וכל הילדים היו מופתעים לחלוטין מאירוע זה .
למעלה סירטון קצר מהופעתו של הליצן הרפואי סירחאן , חבר המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013",
לדיירי בית בית האבות היהודי בסלוניקי , בתאריך: 5.10.2013
לצפייה בסירטון לחץ על התמונה העלונה ! (צולם ע"י חבר המשלחת)
למעלה סירטון ההופעה של הליצן הרפואי סירחאן , חבר המשלחת
לילדי הקהילה היהודית בסלוניקי 4.10.2013
(צולם ע"י חבר המשלחת)
עם חזרתו לארץ של חבר המשלחת סירחאן , הליצן הרפואי , הוא כתב והוסיף לנו:
..."חזרתי ממסע מיוחד אל העבר של יהדות סלוניקי בפרט ויהדות יוון בכלל , כן התלוויתי לקבוצה כליצן רפואי ... המסע היה מאתגר במיוחד , בו למדתי על עצמי , על הסובבים אותי , על הקהילה היהודית , על כוחה של האנושות ועל היכולת לשבור את הסטריאוטיפים .
חוויתי ימים מרגשים במיוחד , הן מבחינה חברתית והן מבחינה ריגשית ומנטאלית .
הצלחתי כהרגלי להצחיק ילדים , מתבגרים , מבוגרים וקשישים ...
לא רק זה , מה שהוסיף לחווייתי , אלא הפידבקים שישר קיבלתי מהקהילה , הם אלה שהוסיפו ערך לחוויה ... כן , אפשר גם אחרת , אם רק רוצים ... אפשר אחרת ... "
סירחאן מחאמיד
המשך ביקור בסלוניקי (יום רביעי במסע , יום שבת 5.10.2103):
יצאנו לכיוון בית האבות של סלוניקי , בית האבות היהודי ע"ש "שאול מודיאנו" , בבית אבות זה מתגוררים בין השאר, ניצולי שואה יוון , ילידי סלוניקי ויוון. שם ציפו לנו , כרגיל, דיירי הבית כדי לפגוש אותנו , לשיר איתנו שירים , ושאנו נארח להם חברה ולו לזמן קצר. שמענו והשמענו סיפורים על הימים המיוחדים ההם.
 |
| בתמונה: הכניסה לבית האבות היהודי ע"ש שאול מודיאנו בסלוניקי |
בתמונה: חבר המשלחת , סירחאן , הליצן הרפואי שהצטרף אלינו למסע , משמח מצחיק ומרגש
את דיירי בית האבות היהודי בסלוניקי , 5.10.2013
הפעם הפתענו אנו את קהל המבוגרים , איתנו היה כמובן חבר המשלחת סירחאן , המשמש כליצן רפואי , חברינו זה הביא את כל הציוד שלו כליצן מהארץ , הוא נתן הופעה מלאה , הצחיק את כולם , עשה להם קסמים , בלונים בצורות שונות , והיה מאוד מאוד מרגש.
בתמונה: חבר המשלחת , סירחאן , הליצן הרפואי שהצטרף אלינו למסע , משמח מצחיק ומרגש
את דיירי בית האבות היהודי בסלוניקי , 5.10.2013
בתמונה: חבר המשלחת , סירחאן , הליצן הרפואי שהצטרף אלינו למסע , מגיש פרח שיצר מבלון לבן לקשישה , משמח מצחיק ומרגש את דיירת בית האבות היהודי בסלוניקי , 5.10.2013
כמו כן אף הוא כשדיבר וסיפר על עצמו החל גם הוא להתרגש מאוד ולפתע ... החל לבכות מהתרגשות רבה . מר יעקובוס מוסיוס מנהל בית האבות התרגש אף הוא מהאירוע , והודה לליצן הרפואי סירחאן , ולכל חברי המשלחת על האווירה המהנה והשמחה שהעניקו לקשישים , דיירי בית האבות היהודי בסלוניקי .
בתמונה: שולחן הכיבוד העשיר של בורקסים , עוגות ושתיה שהוכן במיוחד עבור חברי המשלחת
בעת ביקורם המרגש בבית האבות היהודי בסלוניקי , 5.10.2013
בתמונה: חבר המשלחת , סירחאן , הליצן הרפואי שהצטרף אלינו למסע , משמח מצחיק ומרגש
את חיים פריזיס , הדייר הוותיק של בית האבות היהודי בסלוניקי , 5.10.2013
לא נפסח , אל הפגישה הדרמתית והמרגשת של חבר המשלחת ראובן פריזי עם דודו , האח של אביו חיים פריזי , שהוא דייר בבת האבות שנים רבות , שוב הפגישה ביניהם היתה מרגשת ביותר עם דמעות לרוב . 
נציין ונוסיף , כי ביום שלישי , בתאריך: 31.3.2015 , בבוקר , נפטר בשיבה טובה
בבית האבות ע"ש "שאול מודיאנו" בעיר סלוניקי ביוון , חיים פריזיס ז"ל , בן 91 היה במותו .
חיים פריזיס ז"ל נקבר ביום המחרת , בעיר הולדתו חאלקידה (חאלקיס) בתאריך: 1.4.2015 ,
יהיה זיכרו ברוך !
למעלה: סירטון - מראה כללי של העיר סלוניקי
הוא סמלה הידוע של העיר סלוניקי
בתמונה: חברי המשלחת , מטיילים ליד המגדל הלבן הוא סמלה הידוע של העיר סלוניקי , 5.10.2013
בתמונה: המפל הארוך של מפלי אדסה , בהם ביקרה המשלחת , 5.10.2013
באותו הערב , הלכו שוב מספר חברי המשלחת להתפלל ולבקר בבית הכנסת "יד לזיכרון" , כשהפעם בידיהם גם מצלמות , שכן ערב קודם לכן לא יכלו לצלם תמונות עקב קדושת השבת . ועם יציאת השבת החלו לצלם למזכרת גם את בית הכנסת .
בתמונה: הכניסה לבית הכנסת "יד לזיכרון" , הנמצא בביניין הקהילה היהודית בעיר סלוניקי
בית הכנסת "יד לזיכרון" נחנך בשנת 1984 בסלוניקי . 
בתמונה: ארון הקודש של בית הכנסת "יד לזיכרון" בסלוניקי , 5.10.2013
בערב , חזרה כל המשלחת למלון , כשכל חבריה עייפים מאוד אך מרוצים מעל ומעבר , למשלחת היו עשרות חוויות מרגשות מהיומיים בהם ביקרה בעיר סלוניקי , וכפי שאומרים: סלוניקי - עיר ואם בישראל !בתום הביקור בסלוניקי , ביום ראשון בבוקר ... (יום חמישי למסע) המשיכה המשלחת בדרכה , ישירות לעיר יאנינה , עיר שגם בה היתה קהילה יהודית מפוארת לפני השואה , ובדרך עצרנו כמובן ולא פסחנו על "מטאורה" המצוקים הענקיים ועליהם בחלקו העלייון המנזרים התלויים , מקום מדהים ביופיו וייחודיותו , המקום מתוייר מאד , ומגיעים אליו אלפי תיירים מידיי יום .
בתמונה: הדרך המובילה למנזרים התלויים של "מטורה" , בתמונה ניתן להבחין במצוקים הגבוהים
בתמונה: הדרך המובילה למנזרים התלויים של "מטורה" , בתמונה ניתן להבחין במצוקים הגבוהים
 |
בתמונה למעלה: מטאורה , המנזרים התלויים של מטאורה (Meteora). פירוש השם מטאורה ביוונית הוא "מתנשאים אל על", וזה תיאור מדויק למדי למראה הנגלה למבקרים באזור: עשרים וארבעה גושי סלע ענקיים מתנשאים לגובה של 550 מטרים.  |
בירידה ממצוקי מטאורה , בנסיעה לא גדולה ... ממשיכה המשלחת את דרכה לכפר "מוצובו" .
העיירה מוצובו , או נכון יותר הכפר האלפיני metsovo הוא אחד הכפרים הקסומים של צפון יוון , אל אף שהתמסחר מאד בשנים האחרונות בגלל הכמות העצומה והאדירה של תיירים המגיעים אליו , הוא יעד חובה לכל מי שמתכנן טיול בצפון יוון . . .
זהו כפר הררי קסום , הכפר קטן מאוד והכל בו נמצא במרחק הליכה של כמה דקות מקצה לקצה , והרחוב הראשי שלו הוא המרכזי בכפר ... חנויות של מזכרות , בתי רפה ומסעדות לרוב . עם השנים כפר זה נהפך ליותר ויותר מסחרי . הכפר מאוד מפורסם בייצור הגבינות שלו , בסוגים השונים , שאותם אפשר למצוא בקלות כמעט בכל חנות בכפר .
הכפר מצובו הוא אחד הכפרים המתויירים ביותר של יוון כולה גם בגלל מיקומו הפנטסטי, האוויר הנקי והצלול שלו וגם מאחר ואחד מאתרי הסקי הפופולרים של יוון קרובים אליו .
הכפר מצובו הוא אחד הכפרים המתויירים ביותר של יוון כולה גם בגלל מיקומו הפנטסטי, האוויר הנקי והצלול שלו וגם מאחר ואחד מאתרי הסקי הפופולרים של יוון קרובים אליו .
הכפר מוצובו קל מאד להתמצאות זאת בשל העובדה שיש בה רק כביש אחד, אבל בעונת התיירות תזדקקו ליכולת תמרון ולמקצענות מרובה, הכביש צר ומתפתל, בשני עברי המדרכה מאות חנויות, קיים מגרש חנייה קטן ברחבה המרכזית של הכפר זו המקום היחידי בוא תוכלו להחנות את הרכב , בעיירה מוצובו מתגוררים כ 3100 תושבים בלבד, בשיא עונת התיירות, יולי אוגוסט מספר התיירים ביום אחד במצובו עומד על מעל 5000 תיירים .
העיר יאנינה או כפי שקוראים לה היוונים יוהנינה ? . . . היהודים בעיר קוראים לה יאנינה , על מנת שלא לקרוא את שמו של יוהנס שהוא יאניס שהוא יוחנן הקדוש מ 12 השליחים של ישו והנוצרים כמובן גאים בעיר על שם הקדוש שלהם ולכן קוראים לה יואנינה , כיום גרים בעיר כ 100,000 תושבים . העיר יאנינה היא עיר תוססת , עם היסטוריה אופיינית ליוון .
ההיסטוריה היהודית בעיר יאנינה ארוכה מאד , יהודים היו כאן כבר בראשית הנצרות , בתקופה התורכית הקהילה היהודית פרחה , אך הסוף היה עגום , במלחמת העולם השניה נכבשה יאנינה ע"י האיטלקים הפאשיסטים אלו לא התנקלו ליהודים אך ב1944 הועברה העיר לגרמנים ואלה שלחו את כל הקהילה למחנות ההשמדה בירקנאו ולאושוויץ . כיום כמה עשרות יהודים גרים בעיר ומתחזקים את בית הכנסת העתיק והישן , והוא מופעל רק בחגים ובימים הנוראים , בית הכנסת העתיק בעיר המוקפת חומה היא העיר העתיקה של יאניניה.
נראה שרוב התיירים המגיעים למוצובו באים בשל הנוף המקסים הנשקף מכל פינה בכפר, בשל הריחות של המאכלים היווניים , בשל האוויר הנקי ובשל סתם להסתובב בטבע ולצאת לטיולי יום באיזור קסום של של יוון ... והנה המשלחת כבר נמצאת מרחק של כשעה וחצי נסיעה מהעיר יאנינה .
 |
| בתמונה: הכפר הציורי מוצובו |
בתמונה: החומה העתיקה שמקיפה את העיר העתיקה של יאנינה
בתמונה: האנדרטה לזיכרם של קורבנות השואה ילידי העיר יאנינה
המשלחת עשתה את דרכה ישירות לאנדרטה לזכר קורבנות השואה מיאנינה , שם פגשה את נציג הקהילה היהודית , גם במקום זה קיימנו טקס קצר , אמירת יזכור , קדיש ואל מלא רחמים ,
בתמונה: השלט שליד האנדרטה לזיכרם של קורבנות השואה ילידי העיר יאנינה
בתמונה: מנהל המשלחת אבי חכים , אומר קדיש ותפילת אל מלא רחמים ליד האנדרטה לזיכרם
של קורבנות השואה ילידי העיר יאנינה
בתמונה: חברי המשלחת אומרים קדיש ותפילת אל מלא רחמים ליד האנדרטה לזיכרם
של קורבנות השואה ילידי העיר יאנינה
בתמונה: הנחת זר לזכר קורבנות השואה , באנדרטה לזיכרם של קורבנות השואה ילידי העיר יאנינה
משמאל , נציג הקהילה היהודית ביאנינה
וכמו כן הנחנו זר על האנדרטה , את הדלקת נר הנשמה באנדרטה והנחת הזר נעשה ע"י חברת המשלחת , הגב' שרה שור . ביקור זה עבורה היה מאוד מרגש שכן שנים רבות לא ביקרה במקום .
הוריה הם ילידי העיר יאנינה , כשמטרים ספורים בלבד , מול האנדרטה , התגורר בעבר אביה , היא נכנסה לבית בו התגורר אביה ... בעיניים דומעות , וההתרגשות היתה אדירה ועצומה .
 |
| בתמונה: הבית בעיר יאנינה , בבית זה גדל והתגורר אביה ובני משפחתו של חברת המשלחת הגב' שרה שור לצפייה במיקומו המדוייק של הבית ביאנינה , לחץ על התמונה העליונה ! |
בתמונה: הבית בעיר יאנינה , בבית זה גדל והתגורר אביה ובני משפחתו
של חברת המשלחת הגב' שרה שור
של חברת המשלחת הגב' שרה שור
נפגשנו עם נציג הקהילה , שלקח אותנו לבית-הכנסת הגדול והעתיק בעיר , כמובן שבהתארגנות קצרה התפללנו תפילת ערבית , כשחבר המשלחת מר שמעון דדון תופס את הפיקוד ואת המושכות ומוביל כחזן ראשי , עם קולו הערב ... הפגישה עם נציג הקהילה הקטנה ריגשה את כולנו . 
בתמונה: ארון הקודש בבית הכנסת בעיר יאנינה
בתמונה: ארון הקודש בבית כנסת ביאנינה ביוון
בתמונה: הפרוכת הלוחשת ... של בית הכנסת ביאנינה ביוון , על הפרוכת מגיניה תלויים
ולכל אחד ואחד משפחתי ... סיפור מרגש ... (צילום: יחיאל גוטפריד)
ולכל אחד ואחד משפחתי ... סיפור מרגש ... (צילום: יחיאל גוטפריד)
בתמונה: אבי חכים , מנהל המשלחת אומר קדיש בבית הכנסת ביאנינה
 |
| בתמונה: חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" מקיימים תפילת ערבית בבית הכנסת ביאנינה שהתקיימה ביום ראשון בתאריך: 6.10.2013 , לחץ על התמונה העליונה ! 
בתמונה: מנהל המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" , דור שני לניצולי שואה מיאנינה ,
עם דגל אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל בבית הכנסת ביאנינה |
בתמונה: חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" עם דגל אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל , בבית הכנסת ביאנינה
בתמונה: דלת הכניסה בחזית בית הכנסת בעיר יאנינה
 |
| בתמונה: האגם בעיר יאנינה ביוון |
בתמונה: זר הזיכרון שהניחו חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" באנדרטה לזכר קורבנות השואה בעיר יאנינה ביוון , התמונה צולמה על ידי תייר ישראלי שביקר בסוף חודש אוקטובר 2013 עם קבוצת תיירים במסגרת טיול ביאנינה , והיא לקוחה מתוך מצגת יפה שערך . (צילום: יחיאל גוטפריד)
ולא נשכח כמובן את מסיבת יום ההולדת המרגשת שחגגנו לחבר ומדריך המשלחת שמעון דדון . המשלחת הפתיעה אותו בעוגת יום הולדת , שרו לו שירי יום הולדת , והיה שמח .
 |
| בתמונה: עוגת ההפתעה שקנו חברי המשלחת , לרגל יום הולדתו של חברם , חבר המשלחת שמעון דדון |
למחרת בבוקר , לאחר ארוחת בוקר במלון המפואר בעיר יאנינה , יצאנו שוב לטיול קצר ברובע היהודי שהיה קיים בעבר בעיר יאנינה בתוך חומות העיר .
ואחר כך המשכנו לעיר נוספת על הדרך ... "פרביזה" . גם בפרביזה היתה בעבר קהילה יהודית קטנה , אך כיום כבר לא גר בה אפילו יהודי אחד. יהודים שנעצרו ע"י הנאצים הגרמנים הובאו למחנה מעצר חיידרי שבפרברי אתונה . (על מחנה המעצר "חיידרי" בו בקיקרה המשלחת כיעדה הראשון של המסע , ניתן לקרוא בתחילת יומן מסע זה ) .
אחרי פרבזה יש תעלה מתחת לים שבה עוברים עם הרכבים , כאשר היעד הסופי שלהם הוא האי לפקדה LEFKADA ...
ומשם המשכנו לעיר הגדולה ובירתה של יוון ... אתונה . היה זה במסלול עוצר נשימה של הרים וגבעות מכל עבר . לאורך כל הדרך הארוכה בדרך לאתונה , עשינו תחנת עצירה במעבר - תעלת קורינתוס .
אחרי פרבזה יש תעלה מתחת לים שבה עוברים עם הרכבים , כאשר היעד הסופי שלהם הוא האי לפקדה LEFKADA ...
בתמונה: תעלת קורינטוס
תעלת קורינטוס היא יעד חובה לכל מטייל ביוון , בדיוק כמו שמנזרי מטאורה הם יעד חובה , התעלה מצוייה כשעה נסיעה בלבד מאתונה לכיוון הפלופונז . 
תעלת קורינתוס , היא תעלה החוצה את מיצר היבשה איסתמוס של קורינתוס ומחברת את המפרץ הסרוני עם מפרץ קורינתוס. התעלה נכרתה בין 1881 לבין 1893 והיא מקצרת את המרחק מהים האדריאטי לפיראוס ב-320 קילומטר, אורכה של תעלת קוירנטוס הוא 6.4 קילומטר. עומקה: 8 מטר. גובה דפנות התעלה מגיע עד 84 מטר מעל פני הים , מעל תעלת קורינטוס הוקמו שני גשרים , אחד למסילת רכבת והשני כביש ראשי ממרכז יוון ואתונה לפלופונסוס.
לאחרונה נוסף גשר נוסף של האוטוסטרדה החדשה המקשרת בין אתונה לפלופונז , בשני הקצוות של תעלת קורינטוס הוקמו גשרים שוקעים המונחים על קרקעית התעלה ומורמים מעליה לצורך מעבר של כלי רכב ואוניות. כיום עוברות בתעלה בעיקר ספינות תיירים , או ספינות תובלה וספינות תדלוק, כ-8000 אוניות , מעבורות ורחפות ואוניות מסע עוברות בתעלת קורינטוס בשנה .
בתמונה: נופיה המרהיבים של יוון
בתמונה: גשר ריו - אנטיריו
אתונה: יום שביעי , שמיני ותשיעי (בוקר) למסע:
הגענו לאתונה לערך בשעה 15:30 אחר הצהריים , ישירות נסענו למשרדי הקהילה היהודית בעיר , קיבלנו סקירה על העיר ועל הקהילה היהודית המתגוררת בעיר , את הסקירה נתן לנו מר אלברטו פורטיס , שהיה מראשי הקהילה שנים רבות ולאחרונה יצא לגימלאות .
פתחו לנו את בית הכנסת "עץ החיים" ובו קיבלנו הסברים מאלפים נוספים על בית הכנסת והקהילה היהודית .
פתחו לנו את בית הכנסת "עץ החיים" ובו קיבלנו הסברים מאלפים נוספים על בית הכנסת והקהילה היהודית .
בתמונה: בית הכנסת "עץ החיים" בעיר אתונה
בתמונה: בית הכנסת "עץ החיים" בעיר אתונה ,
בזמן הכיבוש הנאצי באתונה בית כנסת זה שימש מטה ומפקדה לאנשי הגסטאפו
בתמונה: ארון הקודש בבית הכנסת "עץ החיים" בעיר אתונה
בתמונה: אולם התפילה בבית הכנסת "עץ החיים" בעיר אתונה
בתמונה:לצפיה וסיור וירטואלי בבית הכנסת "עץ החיים" בעיר אתונה
לחץ על לוחות הברית מעל ארון הקודש שבתמונה העליונה !
לאחר מכן הלכנו לאנדרטה החדשה שהוקמה , זו אנדרטה המתארת את קהילות יוון ואת הפירוק וההרס של הקהילה ביוון . . . ב-23 במרץ 1944 הורו הגרמנים ליהודי העיר להתקבץ בבית הכנסת המרכזי בתואנה של חלוקת מצרכים לחג הפסח . מקצת מיהודי העיר הגיעו ונלכדו במקום על ידי הגסטפו .
בין 700 ל-1,000 יהודים נשלחו ל"מחנה הריכוז חיידרי" (בו ביקרה המשלחת והתארחה ביום הראשון למסעה ביוון) ולמחרת היום נאסרו בני משפחותיהם והובלו אף הם למחנה . ב-2 באפריל 1944 גורשו 1,300 העצורים למחנה ההשמדה אושוויץ , אליו הגיעו ב-11 באפריל ונרצחו תוך ימים אחדים .
בתמונה: מומי אלמוג , מנהל המחלקה לנוער וצעירים ושירותי תקון בעירית חיפה מעניק את דגל עירית חיפה לגב' טלי מאיר , מנהלת הקהילה היהודית באתונה ביוון
בשנת 2010 נחנכה בעיר אנדרטת אתונה לשואה , לזכר יהודי יוון שנספו בשואה. האנדרטה נמצאת בסמוך למתחם הקהילה היהודית , ונמצאת מטרים ספורים מבית הכנסת.
בתמונה: המשלחת עורכת טקס זיכרון ליד האנדרטה לזכר קורבנות השואה באתונה
אמירת קדיש , תפילת אל מלא רחמים ויזכור , האנדרטה נחנכה בשנת 2010
בתמונה: האנדרטה לזכר קורבנות השואה באתונה שנחנכה בשנת 2010
על כל אחד מחלקי סמל המגן דוד חרוטים שמותיהם של 33 הקהילות הקדושות ביוון
בתמונה זאת שמותיהן של 9 קהילות :
סלוניקי , קאבאלה , דרמה , סרס , לאריסה , ווריה , וולוס , חאלקידה
על כל אחד מחלקי סמל המגן דוד חרוטים שמותיהם של 33 הקהילות הקדושות ביוון
בתמונה זאת שמותיהן של 9 קהילות :
סלוניקי , קאבאלה , דרמה , סרס , לאריסה , ווריה , וולוס , חאלקידה
הנחנו זר וערכנו טקס מרשים ומכובד לזיכרם של הניספים , קורבנות השואה , הדלקנו נרות נשמה , אמרנו יזכור , קדיש ותפילת אל מלא רחמים ... המעמד היה מרגש ביותר !
למחרת בבוקר יצאו כל חברי המשלחת לכיוון המוזיאון היהודי שברובע הפלקה באתונה. במוזיאון זה נמצאים הרבה מוצגים רבים המתארים את חיי יהודי יוון לפני השואה ובזמן הכיבוש הגרמני ובמהלך השואה .
בתמונה: חזית הכניסה למוזיאון היהודי באתונה
לכניסה לאתר האינטרנט של המוזיאון לחץ על התמונה !
הגיבור הלאומי היהודי של יוון , שנהרג במלחמת יוון - איטליה בשנת 1940 .
ההקדשה נמצאת על קיר הכניסה למוזיאון היהודי באתונה .
המוזיאון הוא מבנה בן ארבע קומות , שנוספו לו בתקופה האחרונה מספר עמדות מולטי-מדיה משמעותיות המרחיבות את הידע ומאפשרות זמינות לתמונות רקע ויזואלי בצורה דיגיטלית ומודרנית (מסך מגע).
בתמונה: מוצגים מחיי היהודים , במוזיאון היהודי באתונה
בתמונה: תערוכה חדשה המוצגת במוזיאון היהודי באתונה ,
בנושא הפרטיזנים היהודים מיוון , התערוכה נפתחה בחודש אפריל 2013
בתמונה: תלבושות אותנטיות של נשות סלוניקי כפי שלבשו אותן הנשים בעיר במאה ה - 19 ,
מוצגים במוזיאון היהודי בסלוניקי
בשעות הצהריים התפזרנו וחברי המשלחת יצאו לטייל באתרי העיר אתונה היפים וההיסטוריים , חברי המשלחת סיירו ב"אקרופוליס" , באיצטדיון האולימפי בו התקיימה האולימפיאדה הראשונה ,
בתמונה: הפרתנון הוא המקדש יווני הניצב על האקרופוליס של אתונה העתיקה והוא נחשב לבניין המפורסם ביותר מתקופת יוון העתיקה , ולאחד הבניינים המפורסמים ביותר בעולם.
הפרתנון , כחלק מהאקרופוליס של האתונה הוכרז בשנת 1987 כאתר מורשת עולמית .
בתמונה: ביניין הפרלמנט בעיר אתונה
בערב קיימנו בקומה ה 11 של המלון בו שהינו באתונה , כלשמולנו נשקף נופה המרהיב של העיר אתונה והאקרופוליס שבה . ערב אחרון לפני הטיסה חזרה לישראל מספר סיכומי מסע , יפים ומרגשים . ולמחרת בבוקר , בשעת בוקר מוקדמת , לאחר ארוחת בוקר במלון ... ותמונה אחרונה באתונה ביוון של כל חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" , הביא אותנו נהג האוטובוס המסור והאדיב שלנו שהיה צמוד אלינו לאורך כל ימי המסע ביוון ... אל שדה התעופה הבינלאומי באתונה ... אל טיסת "אל על" שהביאה אותנו חזרה לארץ ישראל .
טיסת "אל על" נוחתת בשדה התעופה בן - גוריון , ולפתע כולנו שומעים קול במערכת הכריזה במטוס , כמובן , היה קברניט המטוס , המודיע לנו על נחיתתנו בארץ ישראל .
יש לנו את הכבוד , לסיים את יומן מסע מרגש ומרתק זה במילים: "אנו , כל חברי ומנהלי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" , שחזרנו מביקור ברחבי הקהילות היהודיות והקדושות ברחבי יוון , קמנו מאפר מיליוני הקורבנות , נושאים את זעקתם האילמת , מצדיעים לגבורתם , ומבטיחים לספר לעד ולזיכרון נצח את אשר קרה להם , זיכרון קורבנות השואה ישאר תמיד בליבנו לעד .
אתר האינטרנט "מחיפה לסלוניקי" בו אתם קוראים וגולשים ברגע זה , זה נבנה להנצחת זיכרם של הניספים בשואה , ובמיוחד , לזיכרם ולפועלם של הניספים בשואה מקרב יהדות יוון ,להנחלת מורשתם האדירה והמפוארת למען הדורות הבאים . . .
יהיה זיכרם של הניספים , וכל קורבנות השואה מיוון , ובכלל ברוך , אמן !
תודה לכל גולשי האתר והקוראים על שהצטרפתם
אלינו בקריאת יומן המסע "מחיפה לסלוניקי 2013"
ובצפייה בתמונות ובסירטוני המסע המרגשים !
להתראות במסע הבא "מחיפה לסלוניקי 2014" !
---------------------------------------------------
אלינו בקריאת יומן המסע "מחיפה לסלוניקי 2013"
ובצפייה בתמונות ובסירטוני המסע המרגשים !
לפרטים על הפרוייקט והמסע הבא "מחיפה לסלוניקי 2014"
ניתן לקבל אצל מנהל המסע ומנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי"
מר אבי חכים , בטלפון: 8628314 - 04
ובכתובת הדואר האלקטרוני , להלן:
avih
---------------------------------------------------
 |
| בתמונה: הכנה לטיול ל"מחיפה לסלוניקי 2006" , פגישה עם ניצולי שואה מסלוניקי , במוזיאון בבית לוחמי הגיטאות , 21.9.2005 ,משמאל עם המשקפיים זהו ניצול השואה נגן הכינור ז'ק סטורמזה , שניצל בנס מתופת השואה במחנה ההשמדה אושוויץ , ז'ק סטרומזה נפטר בחודש אוקטובר בשנת 2010 , והוא הן 94 היה במותו נטמן בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים , יהי זיכרו ברוך !    |
 |
| בתמונה: מר אברהם מטרסו , ניצול השואה מסלוניקי מדליק משואה בטקס העצרת בנעילת יום השואה ולגבורה בבית לוחמי הגיטאות שנת 2009 |
 |
| בתמונה: איש העדות מר אברהם מטרסו , ניצול השואה מסלוניקי , שהצטרף והתלווה למסע "מחיפה לסלוניקי 2007" , אברהם מטרסו מהעיר חיפה , נולד וגדל בסלוניקי. בחודש יוני 1942 הוא , אביו ואחיו גויסו לעבודות שונות שציוו עליהם הגרמנים ששלטו בסלוניקי. במפגש מרגש זה עם סטודנטים מחיפה מספר אברהם את סיפור חייו מהיותו ילד רגיל שחי ביוון , דרך התלאות הרבות והקשות שעבר במלחמת העולם השניה ועד היום . עדות זאת צולמה בחודש מאי 2011 , ואורכה כ - 3 שעות . לצפיה בסרט העדות לחץ על התמונה העליונה ! |
 |
בתמונה: הבדלה בבית הכנסת "יד לזיכרון" בסלוניקי , 23.9.2006 במרכז התמונה , בחולצת טריקו , חבר המשלח מר מיכה אלון , מאחוריו , עם הגיטרה , מומי אלמוג , כשלצידו משמאל , בחולצה הלבנה , אבי חכים , במרכז התמונה (עם הזקן השחור) הרב מרדכי פריזיס , נכדו של הקולונל היהודי , הגיבור הלאומי מחאלקידה מרדכי פריזיס ז"ל , קיצוני משמאל זהו הרב אליהו שטרית , רבה הראשי של העיר סלוניקי שביוון . חלומו של איש העדות אברהם (אלברטו) מטרסו היה כל חייו להוציא ספר ולהנציחו אודות שעבר בשואה לזיכרה של כל קורבנות השואה מסלוניקי ויוון , ולמען יידעו זאת הדורות הבאים , שנים רבות אסף חומר רב שהיה אמור להופיע ביום מן הימים בספר על חייו , אברהם מטרסו אף זכה להגשים את חלומו בשנת 2014 והוציא את הספר אודות חייו: "סלוניקי - סלוניקאי באושוויץ" אונדר זאקסן פיפנפונדר ציןן - 116510 עדותו של אלברטו מטרסו ניצול שואת יוון בשנת 2014 , יצאה המשלחת למסע "מחיפה לסלוניקי 2014" , אברהם מטרסו נתן את סיפרו למנהל המשלחת ובמסע מר אבי חכים , וזאת שימסור אותו למזכרת נצח למוזיאון היהודי בסלוניקי , וכך גם היה . בתחילת הספר הקדיש אברהם מטרסו , וכתב בכתב ידו: למוזיאון היהודי בסלוניקי , בהוקרה ובכבוד רב , אברהם מטרסו , 23.10.2014 .  מסע פרוייקט "רכבת החיים" מחיפה לסלוניקי ולאושוויץ 2008 |
"רכבת
החיים" – סיכום מסע הרכבות מסלוניקי לאושוויץ 2008
מאת: אבי
חכים
לאחר שנתיים
של מסע ביוון בעקבות שואת יהדות יוון, הוחלט להוסיף למסע פן נוסף – ביקור בפולין
במחנות המוות – אושוויץ-בירקנאו.
 |
| בתמונה: חברי המשלחת בכיכר החירות בעיר סלוניקי ביוון |
את מסענו
התחלנו בביקור בן יומיים בסלוניקי כאורחי הקהילה היהודית בעיר. במהלך הביקור
קיימנו טקסי זיכרון לנספים, נפגשנו עם אנשי הקהילה היהודית וביקרנו באתרים
יהודיים, ואח"כ יצאנו לדרך המובילה ל"שם" – מסלוניקי לאושוויץ - באותה
דרך בה נסעו יהודי סלוניקי ויהודי קהילות נוספות מיוון. נסינו להעביר, ולו במעט,
את "החוויה" של הנסיעה ברכבת ל"שם".
 |
| בתמונה: ביקור חברי המשלחת במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו |
לנסיעה זו,
שהייתה כרוכה במאמץ פיזי ורגשי קשה ביותר, הצטרף כאיש עדות מר בנימין מנסנו, בן ה-86, ניצול שואה יליד סלוניקי. מר
מנסנו שיתף אותנו לאורך כל הדרך בקטעים מחייו לפני המלחמה ובמהלכה, סיפר על החיים
בסלוניקי שלפני המלחמה, והתמקד בקורותיו במהלך התקופה החשוכה בהיסטוריה של העם
היהודי.
אל תחנת
הרכבת בסלוניקי הגענו בשעות הערב, ובעודנו עומדים על הרציף, הגיעה הרכבת ונעצרה
בחריקת בלמים צורמת, שהזכירה לי את סיפורה של אמי, אשר הובלה מהעיר יאנינה לעיר לאריסה
ומשם לאושוויץ. אותה נסיעה ל"שם" הייתה חרוטה היטב בלב אמי, וגרמה לה
לפוסט טראומה, שבעקבותיה התנגדה נמרצות לנסוע ברכבות.
 |
| בתמונה: הדרך ברכבת מבודפסט לקרקוב |
הרכבת עזבה
את התחנה בדרכה מסלוניקי לסופיה. הייתה זו רכבת ישנה, חלודה, ובמהלך כל הדרך נשמעו
חריקות הגלגלים כמו שרואים בסרטים על השואה. מתוך התאים הקטנים והצפופים נדף ריח
של שתן מעורב באלכוהול.... הנוסעים, ברובם, נראו צוענים ושוהים בלתי חוקיים. כל זה
גרם לנו לחוש לא בטוחים. לתחושת חוסר הביטחון האישי תרמו גם סיפורים על מקרי שוד
ותקיפה המתרחשים לעתים קרובות במהלך הנסיעה. חברי הקבוצה שמרו זה על זה, ואיש
מבינינו לא נותר לבדו אף לא לרגע קט. כתשע שעות של נסיעה עברו עלינו בתנאים לא
תנאים-תנאים סניטריים ירודים, חוסר ביטחון , אי שקט וחוסר מנוחה. מדי פעם נעצרה הרכבת
כדי לאפשר לאנשי ביטחון בולגרים לעלות לרכבת כדי לוודא שהכול מתנהל כשורה בנסיעה.
לתדהמתנו, גם מאלה שהיו אמונים על ביטחוננו האישי, נדף ריח חריף של אלכוהול.
בשעות הבוקר
המוקדמות הגיעה הרכבת לסופיה, ולאחר התרעננות ומנוחה קצרה, המשכנו במסענו מסופיה
לבודפסט שבהונגריה.החלק הזה של הנסיעה היה ברכבת סבירה יותר, קיבלנו קרון מיוחד
לנו בלבד, כך שיכולנו לחוש בטוחים יותר, דבר שאפשר לנו במהלך הנסיעה להתבונן מבעד
לחלונות הרכבת , ולהתרשם מהנופים המהממים שבדרך. חלפנו על פני יערות, נהרות, הרים
וכפרים בני עשרות ומאות שנים, וקשה היה שלא לחשוב על היהודים שהובלו אז באותה דרך
בקרונות סגורים. אנו חלפנו על פני נופים עוצרי נשימה, ואילו להם לא היתה טיפת
אוויר לנשימה.
הנסיעה
מסופיה לבודפשט נמשכה 18 שעות. עם הגיענו, הצטרף אלינו מדריך יהודי מקומי, שליווה
אותנו בסיורנו במספר אתרים: "הערבה הבוכייה" המוסיאון לזכר השואה ובית
הכנסת היהודי.
טעמנו גם מעט מניחוחות בירת הונגריה המקסימה, וחזרנו אל תחנת הרכבת
כדי לצאת לשלב השלישי והקשה ביותר של מסענו, המסע מסלוניקי לאושוויץ.
 |
| בתמונה: האנדרטה "הערבה הבוכיה" בבודפסט בהונגריה , היא מצויה בגב בית הכנסת בבודפסט , אנדרטה זאת היא פסל מתכת ענק שצורתו עץ ערבה שיוצאים ממנו ענפים רבים ועל עליו רשומים שמות הניספים . |
 |
| בתמונה: חברי המשלחת בכניסה למחנה ההשמדה אושוויץ |
בשעות הבוקר
המאוחרות, לאחר 12 שעות נסיעה בקרון נפרד ברכבת – הגענו לקרקוב. בקרקוב ביקרנו
בבתי הכנסת , בבתי הקברות היהודיים, במצודה המפורסמת שעל גדות הנהר וערכנו סיור
בעיר. עד כאן היה זה "טיול תיירים" שלא הכין אותנו כלל למה שאנחנו
עומדים לראות בימים הבאים.
בבוקר יצאנו
לכיוון אושוויץ. ושוב מבעד לחלונות הרכבת נראו כפרים פסטורליים, נוף שלו ורגוע,
עצים ופרחים לאורך כל הדרך, אך אנו יכולנו לשמוע את דמי אחינו שזעקו אלינו מתוך
האדמה. הניגוד בין מה שנראה מבעד לחלון לבין התחושה שבלב ובבטן היה גדול מנשוא.
הגענו אל
"ממלכתו של מלאך המוות". במהלך שהותנו באושוויץ – בירקנאו השתדלנו
להתחבר לקבוצות ישראליות אחרות כדי לשמוע עוד ועוד על מה שקרה "שם",
ואיש העדות שלנו סיפר שם את סיפורו האישי, דבר שהעצים מאוד את החוויה. כשאנו
נושאים את דגלי הלאום ודגלי העיר חיפה,
עברנו מצריף לצריף ומביתן אחד למשנהו, המומים ומזועזעים מהמראות המחרידים שנגלו
לעינינו, וצעדנו בשבילי המחנות בדממה רועמת...
 |
| בתמונה: המשרפות במחנה ההשמדה אושוויץ |
בכל ערב
התכנסנו לשיחה קבוצתית כדי לנסות לעבד את החוויות שחווינו במהלך אותו היום. השיחות
נמשכו לעתים עד השעות הקטנות של הלילה, והיו מלוות בפרץ רגשות עז ובדמעות.
את המסע
סיימנו בביקור בעיר ורשה, בה הלכנו ב"נתיב לוחמי הגטאות" וביקרנו גם
במוסיאון השואה, שם צפינו בסרט דוקומנטרי על החיים בגטו, סרט שהיה קשה מאוד
לצפייה.
 |
| בתמונה: המפעל של שינדלר באיזור קרקוב |
ואז... חזרנו
לחיים – לאתונה שביוון, המעבר מפולין ליוון לא היה קשה. הקהילה היהודית באתונה, שארחה אותנו, עטפה
אותנו בחום ובאהבה אין קץ. גם כאן קיימנו טקסי זיכרון, ביקרנו במוסיאון היהודי,
נשמנו קצת אוירה של הפלקה, וחזרנו הביתה.
ימים רבים
אחר-כך עוד נשאנו עימנו את רשמי המסע בלבנו ובנפשנו.
עבורי היה זה
עוד חלק בקיום צוואתה של אמי ז"ל – לזכור ולספר. הצורך הזה לספר לעולם את
שארע "שם" החזיק אותה ועוד רבים אחרים בחיים.
כולנו מצווים
בכך לכבוד הנספים ולכבוד השורדים.
Εντυπώσεις από το ταξίδι «Το τρένο της ζωής – Η πορεία με τα τρένα – Από τη
Θεσσαλονίκη στο Άουσβιτς» Μάιος 2008
Η διοργάνωση «από την Χάιφα στη
Θεσσαλονίκη» του 2008 ήταν διαφορετική από τις προηγούμενες διοργανώσεις που
πραγματοποιήθηκαν σχετικά με το Ολοκαύτωμα των Εβραίων της Ελλάδας. Αυτήν τη
φορά αποφασίσαμε να μην εξαντλήσουμε το ταξίδι μας στις Ισραηλιτικές κοινότητες
της Ελλάδας και τα μέλη τους αλλά να ταξιδέψουμε μέχρι την Πολωνία, στο
στρατόπεδο του Άουσβιτς - Μπιρκενάου. Σκοπός μας ήταν να βρεθούμε εκεί για να
διδαχθούμε και να νιώσουμε το Ολοκαύτωμα του Εβραϊκού έθνους στα στρατόπεδα
συγκέντρωσης στην Πολωνία, επικεντρώνοντας το ενδιαφέρον μας, στους Εβραίους
της Ελλάδας. Γι’ αυτό διαλέξαμε πρώτα και κύρια να αναπαραστήσουμε το ταξίδι με
τα τρένα που έκαναν οι Εβραίοι από τη Θεσσαλονίκη προς το Άουσβιτς. Κατά την
διήμερη επίσκεψη μας στην Ισραηλιτική Κοινότητα της Θεσσαλονίκης και την
διεξαγωγή εκεί επιμνημόσυνων τελετών για τα θύματα του Ολοκαυτώματος ήταν
φανερή η συγκίνηση που επικρατούσε μεταξύ των μελών της ομάδας μας. Την πορεία
μας συνόδευε ο κ. Βενιαμίν Ματαράσσο, επιζών του Ολοκαυτώματος, γεννημένος στη
Θεσσαλονίκη, 86 ετών σήμερα, ο οποίος ήταν πρόθυμος να συμμετάσχει στο
κουραστικό και ψυχικά εξουθενωτικό ταξίδι για να μας μεταφέρει την μαρτυρία του
από τα συμβάντα της εποχής εκείνης. Στο σιδηροδρομικό σταθμό της Θεσσαλονίκης,
περιμένοντας το τρένο για να ξεκινήσουμε το ταξίδι μας, ακούσαμε τον
εκκωφαντικό θόρυβο που έκαναν οι ρόδες του τρένου που τρίβονταν πάνω στις
ράγες. Θυμήθηκα τότε την άρνηση της μητέρας μου, αιωνία της η μνήμη, να
ταξιδέψει με τρένο καθώς υπέφερε από μετατραυματικό σοκ από τη μεταφορά της από
την Λάρισα στο στρατόπεδο Άουσβιτς, το Μάρτιο του 1944. Το τρένο που έκανε τη
διαδρομή Θεσσαλονίκη – Σόφια ήταν παλιό, σκουριασμένο και ετοιμόρροπο και μία
μυρωδιά ούρων ανακατεμένη με μυρωδιά από αλκοόλ αναδυόταν από τα μικρά και
ασφυκτικά γεμάτα βαγόνια. Νιώσαμε περίεργα. Περιμέναμε μία κλινάμαξα όπου θα
μπορούσαμε να κοιμηθούμε αλλά βρεθήκαμε σε ένα βαγόνι στενό με κακές συνθήκες
και υπεράριθμους επιβάτες που δεν αισθανόμασταν ότι μπορούμε να εμπιστευτούμε.
Ανησυχήσαμε για την ασφάλειά μας και για τα λεφτά μας αφού είχαμε ακούσει για
κλοπές και άλλες εγκληματικές ενέργειες στα τρένα, ιδιαίτερα καθώς η διαδρομή
μας ξεκίνησε στις δέκα το βράδυ και θα τελείωνε στις επτά το πρωί. Έτσι
μαζευτήκαμε όλα τα μέλη της ομάδας σε κοντινές θέσεις και φροντίσαμε να μην
μείνει κανείς μόνος. Η εμπειρία του ταξιδιού από τη Θεσσαλονίκη στη Σόφια μας έκανε
να νιώσουμε ως ένα βαθμό «το ταξίδι εκείνο», η πολυκοσμία, οι δύσκολες
συνθήκες, η έλλειψη ασφάλειας, το αίσθημα της ανησυχίας και η κούραση. Κατά τη
διάρκεια του ταξιδιού το τρένο έκανε διάφορες στάσεις κατά τις οποίες
επιβιβάζονταν αστυνομικοί και συνοριοφύλακες που μύριζαν αλκοόλ από μακριά.
Φτάσαμε τις πρωινές ώρες στη Σόφια για μία σύντομη ανάπαυση. Η συνέχεια του
ταξιδιού μας από τη Σόφια στη Βουδαπέστη της Ουγγαρίας ήταν πιο άνετη. Αυτή τη
φορά ήμασταν στο βαγόνι μόνον τα μέλη της ομάδας μας, σύμφωνα με το πρόγραμμα
και ο Βενιαμίν μας διηγήθηκε την ιστορία της ζωής του κατά τη διάρκεια του
πολέμου καθώς από το τρένο απολαμβάναμε την απίθανη θέα δασών, ποταμών, πόλεων
και χωριών εκατοντάδων ετών. Σκεφτείτε ότι τότε, σε εκείνη τη ‘διαδρομή’, τα
τρένα διέσχιζαν τα τοπία αυτά που σου κόβουν την ανάσα και μέσα στα βαγόνια δεν
υπήρχε ούτε αέρας για μιαν ανάσα.
Μετά από ταξίδι 18 περίπου ωρών
φτάσαμε στη Βουδαπέστη της Ουγγαρίας. Οι Εβραίοι της Ουγγαρίας εκτοπίστηκαν κι
αυτοί στα στρατόπεδα εξόντωσης της Πολωνίας. Με έναν Εβραίο ντόπιο ξεναγό
επισκεφτήκαμε την πανέμορφη ουγγρική πρωτεύουσα και φυσικά μνημεία όπως το
«ΑΡΑΒΑ ΜΠΟΧΙΑ», το μουσείο του Ολοκαυτώματος και την Εβραϊκή Συναγωγή. Τις
απογευματινές ώρες, ξεκινήσαμε το τρίτο και τελευταίο μέρος της διαδρομής μας
με τρένο, από τη Θεσσαλονίκη στο Άουσβιτς. Μετά από ταξίδι 12 ωρών σε ξεχωριστό
βαγόνι, φτάσαμε στην Κρακοβία νωρίς το μεσημέρι. Περπατήσαμε στην πόλη,
επισκεφτήκαμε τις εβραϊκές συναγωγές, τα παλιά νεκροταφεία, ακόμη και το
φρούριο της Κρακοβίας. Την επόμενη μέρα ταξιδέψαμε στο Άουσβιτς. Ο δρόμος προς
το στρατόπεδο εξόντωσης διέσχιζε γραφικά χωριά αλλά το χώμα κραύγαζε και μία
άσχημη αίσθηση μας συνόδευε σε όλη τη διαδρομή παρ’ όλη την απίθανη θέα.
Φτάσαμε στο βασίλειο του αγγέλου του θανάτου, στο βασίλειο του διαβόλου, στο
μέρος που θανατώθηκαν πλήθη Εβραίων. Η επίσκεψη στο στρατόπεδο ήταν
ανατριχιαστική και εμείς ενωθήκαμε με μία ομάδα που είχε έναν ισραηλινό ξεναγό.
Οι ντόπιοι ξεναγοί δεν μπορούσαν να μεταφέρουν την ιστορία των Εβραίων, στο επιθυμητό
επίπεδο. Φυσικά, ο επιζών του Ολοκαυτώματος, Βενιαμίν, που παρέμεινε στα
στρατόπεδα για αρκετούς μήνες συνεισέφερε πολλά στην μετάδοση της τραγικής
πραγματικότητας διηγούμενος τις εμπειρίες τις δικές του, των φίλων και των
συγγενών του στο στρατόπεδο και στα κτήρια αυτά. Ενώ περπατούσαμε μέσα στο
στρατόπεδο με τη σημαία του Ισραήλ και με τη σημαία της πόλης της Χάιφα, άλλες
ομάδες Ισραηλινών που βρίσκονταν εκεί έκαναν ερωτήσεις και εξέφραζαν την
αλληλεγγύη τους προς την ομάδα μας. Το ίδιο βράδυ έγινε μια ομαδική συζήτηση
για να μοιραστούμε την δύσκολη εμπειρία που ζήσαμε μέσα στη μέρα. Οι συζητήσεις
συνεχίστηκαν ως τις πρωινές ώρες και συχνά συνοδεύονταν από δάκρυα και έντονη
συγκίνηση. Ολοκληρώσαμε την επίσκεψή μας μεταβαίνοντας στην Βαρσοβία, όπου περπατήσαμε
στο ‘μονοπάτι των πολεμιστών του Γκέτο’ και στο μουσείο του Ολοκαυτώματος. Πέρα
από τα εκθέματα του μουσείου παρακολουθήσαμε μία ταινία ιδιαίτερα συγκινητική
σχετικά με τη ζωή στο γκέτο. Πολλοί από αυτούς που παρακολούθησαν την ταινία
ξέσπασαν σε δάκρυα. Την επόμενη μέρα επιστρέψαμε στην Αθήνα, όπου οι άνθρωποι
της Ισραηλιτικής κοινότητας μας δέχτηκαν με ζεστασιά και νιώσαμε την διαφορά
μεταξύ Πολωνίας και Ελλάδας. Αφού επισκεφτήκαμε το Εβραϊκό μουσείο που
βρίσκεται στην περιοχή της Πλάκας, επιστρέψαμε αργά το βράδυ στο Ισραήλ.
Το ταξίδι ήταν δύσκολο
συναισθηματικά και σωματικά και μας πήρε πολύ χρόνο να συνέλθουμε απ’ αυτό.
Προσωπικά ένιωσα ότι πραγματοποίησα ένα ακόμη μέρος της επιθυμίας της μητέρας
μου, αιωνία της η μνήμη, να μην ξεχαστεί ό,τι συνέβη την εποχή του
Ολοκαυτώματος και να διηγούμαστε τα όσα συνέβησαν εκεί. Αυτό ήταν που κράτησε
την ίδια και πολλούς άλλους, που επέζησαν του Ολοκαυτώματος, στη ζωή. Επιθυμία
της ήταν να μαθαίνουμε και να διηγούμαστε και να πηγαίνουμε εκεί, για να βιώσουμε
έστω και κατ’ ελάχιστο, την πύρινη εμπειρία, την φοβερή τραγωδία που συνέβη την
εποχή του δεύτερου παγκοσμίου πολέμου στην ανθρωπότητα γενικά και στους
Εβραίους ιδιαίτερα. Έτσι, ένιωσα ότι είμαι συμμέτοχος στη διαδικασία μάθησης
του Ολοκαυτώματος.
*********************************************************************
מסע "מחיפה לסלוניקי 2009"
סיכום מסע 2009 – בעקבות הפרטיזנים
מסע בעקבות "שואת
יהודי יוון והפרטיזנים" יצא בחודש
מאי 2009. המסע הפעם התמקד בנושא
הפרטיזנים. לכן למסע צירפנו את יצחק (זקינו) פילוסוף. זקינו, יליד העיר לאריסה שביוון, היה נער צעיר
כשפרצה מלחמת העולם השנייה. הוא הצטרף לפרטיזנים ולחם נגד הכובש הנאצי. סמוך למקום הימצאם נחת מטוס גרמני נחיתת
אונס ועליו קצינים נאצים. זקינו, יחד עם
קבוצת פרטיזנים נשלח ללכד את הקצינים. אנו במסענו הגענו סמוך מאד לאותו מקום בו
הקצינים נתפסו ונלקחו בשבי לתוך מבנה בית-ספר. האזור הוא בהרי קיחבוס, בחלקו המזרחי, ליד הכפר הפחנתי.
כיום נקרא "מליביה".
 |
| בתמונה: מר זקינו פילוסוף , ניצול שואה , איש העדות של המסע "מחיפה לסלוניקי 2009" , ביחד עם אבי חכים (מזוקן) ומומי אלמוג. ברקע התמונה ניתן להבחין בגשר "גורגו פוטאמוס) |
בנוסף
לסיפורו המרשים של זקינו, אנו באנו ללמד
על פעולתם של הפרטיזנים והצבא הבריטי, פיצוץ גשר גורגו פותמוס. יהודי ארץ-ישראלי
בשם מאיר מיכאל קיציס גוייס לצבא הבריטי לצורך הפעולה הזו. אנו למדנו על סיפור
הפעולה ממפקד החוליה מר מרינוס טמיס, בן 92, יווני-נוצרי, החי בפרברי אתונה שהיה אז
איש צבא בריטי. המפגש בין זקינו, פרטיזן
מ"אלס" למרינוס היה
מרגש והחזיר את שניהם לתקופה בה היו
צעירים ולוחמים נגד הנאצים. מרינוס התרגש מאד מהתעניינות שלנו בו ובמבצע. השיחה
התנהלה ביוונית כמובן, ומידי פעם זקינו או אבי חכים תירגמו את דבריו של מרינוס
לחברי הקבוצה שהיו איתנו בוילה בה הוא חי עם אשתו. בסוף היום הגדוש בנושא ההתנגדות
והלחימה בכובש הנאצי על אדמת יוון נסענו לקהילת
יהודי וולס בא גדל זקינו ונמצא בקשר הדוק מאד עימם. במועדון הקהילתי חיכו
לנו עשרות מאנשי הקהילה והמפגש עימם היה מרגש ומלמד על תקופת הכיבוש הנאצי ומצבם
כיום. החום האנושי של יהודי יוון בא לידי ביטוי במפגש שנמשך כשעתים. למחרת הנחנו
זרים באנדרטה שבכיכר שואת היהודים שבלאריסה. בתהליך בניית האנדרטה הונח בתוכה אפר
מקורבנות השואה באושויץ.
 |
| בתמונה: מפגש היסטורי בביתו של מר טמיס מרינוס בפרברי העיר אתונה ביוון , מרינוס היה מפקד החוליה שפוצצה את הגשר "גורגו פוטאמוס" מימין , יושב אבי חכים , וקיצוני משמאל יושב מומי אלמוג  מימין , יושב אבי חכים , וקיצוני משמאל יושב מומי אלמוג |
ביקורינו הבא
היה בקהילת יהודי וולס. גם שם היה מפגש
מעניין וערכנו טקס באנדרטה לזכר הנספים שבמרכז העיר. למחרת הצפנו לעיר סלוניקי. כבר מהכניסה לשטח
המוניציפאלי של העיר זכינו לליווי משטרתי צמוד במשך שלושה ימים הביקור באתרי
ההנצחה היו מרגשים מאד ולרובם זקינו הגיע בפעם הראשונה. "קבלת השבת",
שאליה הוזמנו ע"י ראשי הקהילה הייתה
מדהימה. במהלך השהות בסלוניקי הצפנו לעיר קוולה ובמקום פגשנו יהודי בשם דוד כהן, היחידי במקום שחיכה לנו והוביל אותנו לבית
הקברות היהודי, שם קיימנו קדיש לזכר הנספים מקוולה, שלזכרם הוקמה אנדרטה.
בתמונה למעלה: מטאורה , המנזרים התלויים של מטאורה (Meteora). פירוש השם מטאורה ביוונית הוא "מתנשאים אל על", וזה תיאור מדויק למדי למראה הנגלה למבקרים באזור: עשרים וארבעה גושי סלע ענקיים מתנשאים לגובה של 550 מטרים. הגיאולוגים חלוקים בדעתם בנוגע לפלא הזה, אבל הם מסכימים שהוא נוצר לפני כ–60 מיליון שנים. המקום משך אליו נזירים שבאו להתבודד, ובנו בו מנזרים שהגישה אליהם קשה. היום נותרו רק שבעה מנזרים מאוישים, ומומלץ לבקר בשניים מהם: המנזר הגדול ביותר מגלו מטאורו (Megalo Meteoro) ומנזר הנשים סטפנוס הקדוש (Agios Stefanos). הכניסה למנזרים אלה כרוכה בתשלום ויש להקפיד על לבוש צנוע .
הכניסה למנזרים אלה כרוכה בתשלום ויש להקפיד על לבוש צנוע .
בתום הביקור בסלוניקי נסענו לעיר יאנינה ובדרך עצרנו במטאורה מצוקים ועליהם מנזרים תלויים, מקום מדהים ביופיו וייחודיותו, המקום מתוייר מאד.
ביאנינה נפגשנו עם אנשי הקהילה בבית-הכנסת הגדול והתפללנו ערבית יחד עם שמואל
כהן, זקן הקהילה. הפגישה המחודשת עם אנשי הקהילה הקטנה לאחר שנתיים, ריגשה את כולנו וכתוצאה מכך המפגש
נמשך קרוב ל-3 שעות. למחרת בבוקר יצאנו לכיוון אתונה דרך תעלת קורינטוס.
באתונה
ביקרנו במוזיאון היהודי-לאומי שנמצא ברובע הפלקה. המוזיאון התפתח מאד ונוספו לו
פינות מולטימדיה שמעשירות וממחישות את הידע המוצג במוזיאון. אנו נחלנו אכזבה
מסוימת בכניסה למחנה המעצר ממלחמת העולם השנייה, שנמצא בבסיס צבאי חיידרי. מאחר
והתברר שהסידורים הדרושים כדי להיכנס למחנה הצבאי לא נעשו ע"י הספק
היווני ולכן אכזבתנו הייתה גדולה וכמובן של
זקינו שהיה בחיידרי לאחר המלחמה
כקצין יווני ורצה לשוב למקום.
 |
בתמונה למעלה: מטאורה , המנזרים התלויים של מטאורה (Meteora). פירוש השם מטאורה ביוונית הוא "מתנשאים אל על", וזה תיאור מדויק למדי למראה הנגלה למבקרים באזור: עשרים וארבעה גושי סלע ענקיים מתנשאים לגובה של 550 מטרים. הגיאולוגים חלוקים בדעתם בנוגע לפלא הזה, אבל הם מסכימים שהוא נוצר לפני כ–60 מיליון שנים. המקום משך אליו נזירים שבאו להתבודד, ובנו בו מנזרים שהגישה אליהם קשה. היום נותרו רק שבעה מנזרים מאוישים, ומומלץ לבקר בשניים מהם: המנזר הגדול ביותר מגלו מטאורו (Megalo Meteoro) ומנזר הנשים סטפנוס הקדוש (Agios Stefanos). הכניסה למנזרים אלה כרוכה בתשלום ויש להקפיד על לבוש צנוע .
|
הכניסה למנזרים אלה כרוכה בתשלום ויש להקפיד על לבוש צנוע .
בתום הביקור בסלוניקי נסענו לעיר יאנינה ובדרך עצרנו במטאורה מצוקים ועליהם מנזרים תלויים, מקום מדהים ביופיו וייחודיותו, המקום מתוייר מאד.
 |
| בתמונה: הנחת זרים באנדרטה לזכר קורבנות הניספים בשואה יהודי לאריסה , במקום כיכר היהודים בלאריסה |
 |
| בתמונה: מוצגים במוזיאון היהודי באתונה , יוון |
מסע 2009 יצר
איזון מסוים לגבי יהודי יוון בתקופת
המלחמה. המסע הראה פן נוסף של גורל היהודים כאשר בחרו להתנגד ולהלחם יחד עם
הפרטיזנים נגד הגרמנים. הוצגו שיתופי
הפעולה שהיו בין יהודי יוון הנרדפים ובין התושבים היוונים שסייעו ליהודים להינצל
ואף צירפו אותם לתנועת ההתנגדות.
Περίληψη ταξιδιού 2009
Το ταξίδι, στα βήματα
των Εβραίων της Ελλάδας στην περίοδο του Ολοκαυτώματος και των ανταρτών του
1940, πραγματοποιήθηκε τον Μάιο του
2009. Αυτή τη φορά το ταξίδι επικεντρώθηκε στους αντάρτες. Γι’ αυτό
συμπεριλάβαμε στην εκδρομή μας τον Ιτσχάκ (Ζακίνο) Πιλοσώφ. Ο Ζακίνος,
γεννημένος στην Λάρισα, ήταν νεαρός όταν ξέσπασε ο δεύτερος παγκόσμιος πόλεμος.
Εντάχθηκε τότε στους αντάρτες και πολέμησε εναντίον των κατακτητών Ναζί. Κοντά
στο μέρος που βρισκόταν ο Ζακίνος, εκτέλεσε αναγκαστική προσγείωση ένα
γερμανικό αεροπλάνο, μέσα στο οποίο βρίσκονταν Ναζί αξιωματικοί και μια ομάδα
ανταρτών μεταξύ των οποίων και ο Ζακίνος στάλθηκαν να τους συλλάβουν. Κατά την
περιήγησή μας, βρεθήκαμε κοντά σε αυτό το μέρος όπου οι Ναζί αξιωματικοί
συνελήφθησαν και κρατήθηκαν αιχμάλωτοι μέσα σε ένα σχολικό κτήριο. Η περιοχή αυτή βρίσκεται στην ανατολική
πλευρά του όρους Κισσάβου δίπλα στο χωριό Αθανάτη, το οποίο σήμερα ονομάζεται
Μελιβοία.
Πέρα από την εντυπωσιακή
ιστορία του Ζακίνου, μάθαμε και για την δραστηριότητα των ανταρτών και του
βρετανικού στρατού στην ανατίναξη της γέφυρας του Γοργοποτάμου. Κάποιος Εβραίος
από το Ισραήλ, ο Μαΐρ Μιχαήλ Κίτσις, κλήθηκε στον βρετανικό στρατό για τη
συγκεκριμένη επιχείρηση. Αυτό το μάθαμε από τον αξιωματικό της μονάδας, κύριο
Μαρίνο Θέμης, 92 χρόνων σήμερα, Έλληνα Χριστιανό που ζει σε προάστιο της Αθήνας
και που υπηρετούσε τότε στον βρετανικό στρατό. Η συνάντηση του αντάρτη Ζακίνου
Πιλοσώφ από τον «ΕΛΑΣ» με τον αξιωματικό Μαρίνο Θέμη ήταν συγκινητική και
επανέφερε και τους δύο στην εποχή που ήταν νέοι και πολεμούσαν εναντίον των
Ναζί. Ο Μαρίνος συγκινήθηκε πολύ από το ενδιαφέρον μας τόσο για τον ίδιο όσο
και για την στρατιωτική επιχείρηση. Η συζήτηση έγινε φυσικά στα ελληνικά και
ανά διαστήματα ο Ζακίνος ή ο Άβι Χακίμ μετέφραζαν τα λόγια του Μαρίνου στα μέλη
της ομάδας που βρίσκονταν μαζί μας στη βίλα όπου ο τελευταίος ζει σήμερα με την
γυναίκα του. Στο τέλος της ημέρας που ήταν αφιερωμένη στο θέμα της αντίστασης
και του αγώνα εναντίον της ναζιστικής κατοχής στο ελληνικό έδαφος, ταξιδέψαμε
προς την Ισραηλιτική Κοινότητα Λάρισας, εκεί που ο Ζακίνος μεγάλωσε και με τους
ανθρώπους της οποίας έχει κρατήσει πολύ στενές σχέσεις. Στο πολιτιστικό κέντρο
της κοινότητας, μας περίμεναν δεκάδες μέλη της και η συνάντηση μαζί τους ήταν
συγκινητική αλλά και διδακτική καθώς μάθαμε πολλά για την περίοδο της
ναζιστικής κατοχής και για την σημερινή κατάσταση των Εβραίων εκεί. Η ζεστασιά
των Εβραίων της Ελλάδας ήταν φανερή στην συνάντησή μας που διήρκεσε περίπου δύο
ώρες. Την επομένη καταθέσαμε στεφάνι στο μνημείο που βρίσκεται στην πλατεία των
Εβραίων Μαρτύρων, στην Λάρισα. Κατά την διάρκεια της οικοδόμησης του μνημείου,
τοποθετήθηκε μέσα σ’ αυτό τέφρα από θύματα του Ολοκαυτώματος που σκοτώθηκαν στο
Άουσβιτς. Η επόμενη επίσκεψή μας ήταν στην Εβραϊκή κοινότητα του Βόλου, όπου κι
εκεί είχαμε μία ενδιαφέρουσα συνάντηση και τελέσαμε μνημόσυνο στο μνημείο του
Ολοκαυτώματος που βρίσκεται στο κέντρο της πόλης. Την επόμενη μέρα, ταξιδέψαμε
προς τη Θεσσαλονίκη. Από την είσοδο μας στην πόλη και καθ’ όλη τη διάρκεια της
επίσκεψής μας σ’ αυτή, είχαμε τη συνοδεία της αστυνομίας. Η επίσκεψή μας στα
μνημεία ήταν πολύ συγκινητική και τα περισσότερα από αυτά, ο Ζακίνος τα
επισκεπτόταν για πρώτη φορά. Την Παρασκευή το βράδυ δεχθήκαμε την πρόσκληση του
Προεδρείου της κοινότητας για να δειπνήσουμε όλοι μαζί και περάσαμε πολύ ωραία.
Κατά τη διάρκεια της παραμονής μας στην πόλη της Θεσσαλονίκης, επισκεφτήκαμε
και την Καβάλα, όπου συναντήσαμε τον Νταβίντ Κοέν, τον μοναδικό Εβραίο της
περιοχής, ο οποίος μας περίμενε και μας οδήγησε στο εκεί Εβραϊκό νεκροταφείο.
Τελέσαμε επιμνημόσυνη δέηση στην μνήμη των θυμάτων από την Καβάλα, για τους
οποίους έχει ανεγερθεί μνημείο. Μετά την επίσκεψή μας στην Θεσσαλονίκη,
ταξιδέψαμε ως την πόλη των Ιωαννίνων και στη διαδρομή σταματήσαμε στα Μετέωρα.
Εκεί υπάρχουν μεγάλα βράχια πάνω στα οποία είναι χτισμένα μοναστήρια και είναι
ένα μέρος καταπληκτικό για την ομορφιά και την μοναδικότητά του, ένα απίθανο
αξιοθέατο. Στα Γιάννενα συναντηθήκαμε με τους ανθρώπους της κοινότητας στην
μεγάλη Συναγωγή και κάναμε τις εσπερινές προσευχές μαζί με τον Σαμουέλ Κοέν,
ηλικιωμένο κύριο της κοινότητας. Η επανένωση με τα άτομα της μικρής αυτής
κοινότητας μετά από δύο χρόνια, συγκίνησε όλους μας τόσο που η συνάντηση
διήρκησε περίπου τρεις ώρες. Την επομένη το πρωί, ξεκινήσαμε για την Αθήνα μέσω
του Ισθμού της Κορίνθου. Στην Αθήνα, επισκεφτήκαμε το Εβραϊκό Μουσείο, που
βρίσκεται στην περιοχή της Πλάκας. Το μουσείο έχει αναπτυχθεί πολύ και
προστέθηκε σε αυτό χώρος πολυμέσων, όπου αναδεικνύεται το υλικό που είναι
συγκεντρωμένο εκεί. Κατά την άφιξή μας στο Χαϊδάρι, στο στρατόπεδο κράτησης του
δευτέρου παγκοσμίου πολέμου, απογοητευτήκαμε. Όπως αποδείχθηκε, δεν είχαν γίνει
οι αναγκαίες διαδικασίες από το τοπικό πρακτορείο ταξιδιών, για να μας
επιτραπεί η είσοδος στο στρατόπεδο και γι’ αυτό η απογοήτευσή μας ήταν μεγάλη
και φυσικά και του Ζακίνου, που είχε βρεθεί στο Χαϊδάρι μετά τον πόλεμο ως
αξιωματικός του ελληνικού στρατού και ήθελε πολύ να ξαναδεί το μέρος.
Το ταξίδι του 2009
ξεκαθάρισε περισσότερο το τοπίο για την τύχη των Εβραίων της Ελλάδας κατά τη
διάρκεια του πολέμου και φανέρωσε μια άλλη πτυχή της ιστορίας των Εβραίων
εκείνων που επέλεξαν να αντισταθούν και να πολεμήσουν μαζί με τους αντάρτες
κατά των Γερμανών. Παρουσιάστηκε η συνεργασία που υπήρχε μεταξύ των Ελλήνων
Εβραίων που διώκονταν και των Ελλήνων Χριστιανών που βοήθησαν τους Εβραίους να
ενταχθούν στο κίνημα της αντίστασης και έτσι να διασωθούν.
********************************************************************
*****************************************************************************
סיכום המסע "מחיפה
לסלוניקי 2010 "
בעקבות שואת יהדות יוון , 9-1 ביוני 2010
בעקבות שואת יהדות יוון , 9-1 ביוני 2010
מאת: אבי חכים
הפרויקט השנה
יצא לדרכו בקבוצה המונה 15 איש. כולל ניצול שואה שמהוה איש עדות ומטופלי המחלקה.המשלחת כללה צעירים יוצאי חבר
העמים, ותיקים, בחור ערבי, ניצול שואה, יליד העיר לאריסה שביוון– מאקי (מנחם)
מואסיס* ואישתו, מומי ואני.
לפני המסע
כחלק מתוכנית ההכנה למסע התקיימו 5 מפגשים בניהם 2 מפגשים בני יום שלם
שהתקיימו ביד
ושם ובבית לוחמי הגטאות. מטרת ההכנה היא, מעבר ללימוד נושא השואה, ללכד את הקבוצה
ההטרוגנית, כדי שהמסע עצמו, יעבור בצורה נעימה וללא תקלות התנהגותיות, שכן, יש צורך
לזכור, המטופלים הם מכורים נקיים,אסירים משוחררים, צעירים במצוקה ובעיות התנהגות
יכולות להתרחש בקלות . לשמחתנו ,ניתן לציין , שככל שהמסע התקדם, כך ראינו יותר
ויותר התקרבות בין חברי הקבוצה הנאה, והתרגשות
רבה יותר לכל אורך המסע.
המסע כלל את
הקהילות היהודיות בערים הבאות: לאריסה, וולס, סלוניקי, יאנינה, ואתונה. איש העדות
שלנו ניצול שואה יליד העיר לאריסה .
ברקע המסע
הפעם, היה סיפור של המשט לעזה ,שכלל טורקים ויוונים. האוניות נושאות דגל טורקי
ויווני. שמענו בחדשות עוד בישראל שמתקיימות הפגנות מול השגרירות הישראלית באתונה .
לאורך כל המסע ,התלוו אלינו אנשי משטרה סמויים וגלויים ששמרו עלינו. לשמחתנו הרבה,
לא היה כל צורך בהתערבות שלהם, אבל שמחנו שהם בסביבה למרות שלא היו שום גילויים של
אנטישמיות או שנאה, למרות שידעו שאנו מישראל. אמצעי התקשורת פתחו את המהדורות
בסיפור השיט והתקרית ובהחלט היו עוינים לנו
ולכן כנראה השלטונות בחרו לנקוט אמצעי זהירות, שלשמחתנו, לא היה כל צורך להיעזר בהם.
במטוס
מנתב"ג לאתונה הועלו 5 יוונים מגורשים שטסו עימנו לאתונה . חיכו להם במקום
אנשי משטרה ותקשורת כלומר הייתה תחושה של חוסר נעימות כבר בנחיתתנו אך לא מעבר
לזה. מיד עם נחיתתנו באתונה הצפנו לכיוון הקהילה ראשונה , קהילת יהודי לאריסה .
אנשי הקהילה קיבלו אותנו בחום רב ואירחו
אותנו במועדון הקהילתי שלהם. עזרא מואיסיס, בן ה-87, המבוגר שבהם, סיפרו לאנשי
המשלחת את הקורות אותם במהלך המלחמה
,הכיבוש הנאצי ,השואה והחיים היום ביוון. לאחר מפגש מרתק שנמשך כשעה, קיימנו טקס,
באנדרטה, לזכר יהודי לאריסה שנספו בשואה. הטקס כלל תפילת קדיש,אל מלא רחמים,הנחת
זרים והדלקת נרות נשמה. האנדרטה ממוקמת במרכז העיר וכוחות משטרה היו בסביבה כדי
להגן עלינו ,לשמחתנו הרבה ,למרות שהיו בסביבה תושבים שצפו בטקס ,לא הייתה שום
הפרעה . הטקס היה מרגש מאד והשתתפו בו הן חברי המשלחת והן אנשי הקהילה מלריסה.
ניתן היה לראות כיצד המפגש,הסיפורים על
תקופת המלחמה והטקסים ריגשו את חברי המשלחת ואת אנשי הקהילה גם יחד.במהלך המפגש
הענקנו לקהילה שי .
לאחר הביקור
בקהילת יהודי לאריסה עברנו בשעות הערב למלון בכפר בהרי הפיליון.
אזור הררי כפרי זה שימש את יהודי לאריסה ווולס
להסתתרות יחד עם הפרטיזנים בתקופת
הכיבוש
הגרמני.תושבי הכפרים סייעו והסתירו יהודים תוך סיכון חייהם .למחרת נפגשנו עם
הקהילה בוולס וקיימנו גם שם טקסי הנצחה ואף תפילת מנחה בבית הכנסת. לאחר הביקורים
בשני קהילות אלו המשכנו להצפין לכיוון סלוניקי. הקשר שלנו עם קהילת סלוניקי הוא
קשר מצוין , ישנו קשר טלפוני ואימייל במהלך כל השנה ולא רק בסמוך למסע. נלי היא
מנהלת מרכז
ההדרכה של הקהילה והיא מתלווה אלינו, ברוב שעות הביקור שלנו בסלוניקי. לסלוניקי
הגענו בשעות הערב המוקדמות וערכנו סיור ראשוני במקום
וביקור
במוזיאון היהודי שמוחזק ע"י הקהילה היהודית.
הביקור במקום היה מרגש ומלמד
והיה חשוב מאד לחברי הקבוצה, יחד עם זאת התבקשנו לזרז את ביקורינו במקום מאחר
והייתה אמורה לעבור בסמוך למקום, הפגנה ,שעיקרה
מחאה על המצב הכלכלי אך באותה הזדמנות נאמר לנו מועלים דגלי אשף. מחוץ
למוזיאון היו כ5 שוטרים ששמרו עלינו ועל המקום
אנו עזבנו את המוזיאון ,כשעה לפני שהגיעה ההפגנה .נמסר לנו שכשעברו מול
המוסיאון קראו קריאות כנגד שר הביטחון ברק ובזה הסתיים הסיפור, אנו בכל מקרה היינו
כבר מרוחקים ואף אחד לא ידע מה מוצאנו.
 |
| בתמונה: החזית ודלת הכניסה למוזיאון היהודי בסלוניקי , יוון |
למחרת בבוקר, הגענו לבית הקברות היהודי, בו נמצאת
האנדרטה המרכזית לזכר50000 יהודי סלוניקי
שנספו בשואה , לאחר סיכום קצר על שואת
יהודי סלוניקי וגורל בית הקברות הישן, ערכנו טקס הנצחה לנספים הכולל: קריאת אל מלא
רחמים,קדיש,הנחת זרים,הדלקת נרות נשמה , הורדת הדגל לחצי התורן. הטקס היה מרגש מאד וצרב את זיכרון השואה, בנוסף לחברי הקבוצה נכחו בו גם מספר אנשי קהילת
סלוניקי שגם התרגשו מאד מהמעמד..
לאחר הטקס
באנדרטה לזכר 50000 יהודי סלוניקי המשכנו לבית האבות היהודי שגם הוא מוחזק
ע"י הקהילה היהודית. הקשישים הדירים במקום ,שכבר פגשו אותנו ,בשנים עברו ציפו
לביקורינו .האיחור שלנו בהגעה של כחצי שעה יצר אצלם תסיסה וחשש שמא לא נגיע אבל כשהגענו, הם כל כך שמחו
,דיברו איתנו בהתרגשות רבה, מומי ניגש לפסנתר ופתחנו בשירי ארץ ישראל. מעמד זה הוא
מעמד מרגש ביותר, יש ממש צורך לחוות
אותו,קשה להעבירו במילים , אנשים מבוגרים חולים מותשים, חסרי כוחות ניצולי
שואה, שרים ואף רוקדים מרוב שמחה על כך
שהקבוצה מחיפה –ישראל מגיעה לבקר אותם
להנעים להם את שהותם ולשוחח עימם גם על נושא השואה.ניצולי השואה מישראל שהצטרפו
למסע מצאו מכרים וכמובן שהשמחה וההתרגשות היו גדולים.
בתום הביקור
בבית האבות הגענו לתחנת הרכבת הישנה בסלוניקי ממנה יצאו 17 טרנספורטים לאושויץ,
לאחר הסבר ותיאור התהליך הקשה שהתבצע ממול גטו הברון הירש, המשכנו לכיכר החרות שם
הייתה השבת השחורה ביולי 42 . האנדרטה שם מיוחדת ומהווה סמל של קהילת סלוניקי.
האנדרטה נמצאת במרכז העיר ההומה ולמרות התלבטויות עקב המצב הביטחוני החלטנו כן
לקיים טקס כולל הנחת זרים .כמובן שהכול עבר בשלום ללא כל פרובוקציה של התושבים
בסביבה. עד למחרת היום שבו עזבנו את סלוניקי ראינו שהזר נשאר על מקומו באנדרטה.
בערב הוזמנו
ע"י רב הקהילה, הרב שיטרית, לתפילת
ערב שבת בבית הכנסת ולקבלת שבת במועדון הקהילה. קבלת השבת הייתה מרגשת מאד, בה גם הוזמנו לארוחת ערב
,שרנו שירי שבת וארץ ישראל . באותה הזדמנות הענקנו שי לאנשי הקהילה ולבית הכנסת.
כשחצי מסע
מאחורינו נסענו לעיר יאנינה עיר שנמצאת ממערב לסלוניקי כמעט על גבול אלבניה. ביאנינה
הייתה קהילה יהודית שחיה במקום מאז חורבן בית שני. הקהילה ברובה חיה בתוך העיר
העתיקה. ביקרנו בבית הכנסת העתיק שמצויים בו ספרי תורה עתיקים
התברר שבחורף
האחרון דלף גשם לארון הקודש והרטיב חלק מספרי התורה ויש צורך לשפץ את המקום ואת
ספרי התורה עלתה המחשבה על פעילות משותפת לטובת בית הכנסת הספרים והקהילה היהודית
שבמקום. לאחר הביקור בבית הכנסת ותיאור את היסטורית המקום והקהילה והקורות אותה בשואה,
הענקנו שי לקהילה ויצאנו לאנדרטה לזכר יהודי יאנינה שניספו בשואה. גם ביאנינה,
האנדרטה נמצאת במרכז העיר. אלפי אנשים עוברים לידינו ואנו עורכים טקסי אזכרה
והנצחה כולל הנחת זרים הדלקת נרות אמירת קדיש ואל מלא רחמים כמובן עם כיפות על
ראשינו , הטקס עובר בשלום, ללא שום בעיה וללא שום פרובוקציה של התושבים. יתרה מכך,
עוצרים העוברים ושבים ומביטים בנו, לי ניראה מתוך כבוד והערכה ולא במבט שלילי. אחד
הסוחרים הנוצריים, שהאנדרטה נמצאת סמוך לחנותו מברך אותנו ומספר לאנשי הקהילה
שמתלווים אלינו לטקס כי הם משקים את הצמחים ליד האנדרטה ודואגים לשלומה. בתום הטקס
הגענו לכיכר בה ריכזו הגרמנים את יהודי יאנינה כדי לשלוח לאוושויץ להשמדה. למקום
אין אזכור מטעם הקהילה או הרשות המקומית.
בתום
ביקורינו ביאנינה שכלל שייט באגם וביקור במוסיאון שבאי, נסענו לכיוון אתונה כשאנו
מבקרים בדרך גם במצוקי מטאורה המרשימים.לאחר נסיעה ארוכה אך מעניינת מאד שכן יוון
ארץ יפה הגענו לאתונה . בעיר אתונה נפגשנו עם אנשי הקהילה בבית הכנסת ובמשרדי
הקהילה והם סיפרו לחברי המשלחת את קורות הקהילה אז והיום . בתי הכנסת במקום
מרשימים . חולקו לנו ספרים אודות השואה והקהילות היהודיות ביוון בכלל ובאתונה
בפרט. באנדרטה החדשה שהוקמה ממש בשבועות האחרונים קיימנו טקסים יחד עם אנשי הקהילה
ועוד קבוצת ישראלים שהגיע לביקור במקום ורצתה להצטרף לטקסים. גם במקרה זה האנדרטה
די נושקת לחלקים בעיר שבה יש עוברים ושבים והטקסים עברו ללא שום בעיה, בכל מקרה,
המשטרה נמצאת בסביבה כל הזמן, באופן גלוי וסמוי.לסיכום
המסע היה
מוצלח מאד, המטופלים חברי המשלחת שקודם נושא השואה היה די זר להם ובוודאי שלא ידעו
על שואת יהודי יוון ,נגעו בה בצורה
משמעותית וחווייתית ,השואה נעשתה להם נושא חשוב ומוחשי. ניתן היה לראות כיצד הקבוצה שהחלה כפרטים שמכירים אחד את השני די מעט התגבשה במהלך המסע.
נוצרו יחסי חברות טובים נוצרו יחסים של התחשבות הדדית , התפתחה הכרה עמוקה לגבי
הנושא של השואה , העם היהודי,הזהות היהודית וחשיבותה של המדינה. הודגשו ערכים של
עזרה הדדית, ערך חיי אדם, היכולת להשתקם ולהבנות גם לאחר אובדנים .
* מר מאקי (מנחם) מואיסיס
נפטר בתאריך 26.11.2010 , ת.נ.צ.ב.ה
יהי זיכרו ברוך !
נפטר בתאריך 26.11.2010 , ת.נ.צ.ב.ה
יהי זיכרו ברוך !
 |
| בתמונה: הקדשה לזיכרו של מנחם מואיסיס ז"ל הנמצאת בבית הכנסת הסלוניקאי ע"ש רבי חיים חביב בחיפה , לזכר קהילת סלוניקי הי"ד , מיקומה , בתיבת התפילה בה מתפללים הרבנים |
**********************************************************************
מסע "מחיפה לסלוניקי 2011"
.jpg)
 |
| בתמונה: מימין , אבי חכים ולשמאלו איש העדות של המסע "מחיפה לסלוניקי 2011" מר משה העליון , מניחים זר על האנדרטה לזכר 50,000 קורבנות השואה , הנמצאת בבית העלמין בסלוניקי . |
בתמונה: מר משה העליון , ניצול השואה מסלוניקי ,
יו"ר ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי-יוון בישראל מר משה העליון
שהצטרף למסע "מחיפה לסלוניקי 2011" , לצפיה בעדות לחץ על התמונה העליונה !
להאזנה לשיר המסע "מחיפה לסלוניקי 2011" לחץ על התמונה העליונה !
 |
בתמונה: מר משה העליון , ניצול השואה מסלוניקי ,
יו"ר ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי-יוון בישראל מר משה העליון
שהצטרף והתלווה למסע "מחיפה לסלוניקי 2011" , לצפיה בעדות לחץ על התמונה העליונה !
|
 |
| בתמונה: קיברו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , הקצין היהודי הבכיר שנפל בקרב במלחמת יוון - איטליה לחם בגבורה ועמד בראש הלוחמים בקו הראשון , הוא היה גיבור לאומי יהודי בצבא יוון (הקבר נמצא כיום , בבית העלמין היהודי בעיר סלוניקי, ביוון) |
 |
| בתמונה: חברי המשלחת בבית העלמין היהודי בסלוניקי , ליד קיברו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , שהיה גיבור לאומי יהודי בצבא יוון |
 |
| בתמונה: הספר "מיצרי שאול", סיפרו של משה העליון , קורותיו של יוצא סלוניקי במחנות ההשמדה הנאציים , אושוויץ , מאוטאהוזן , מלק , אבנזה , יש לציין כי בשנת 1997 , הספר יצא גם במהדורה בשפת הלאדינו .  |
 |
| בתמונה: שי קטן למזכרת לאנשי הקהילה היהודית קורפו ביוון , מאחור הכותנת האמיתית של אביו מאוושויץ. |
בתמונה: איש העדות של המסע "מחיפה לסלוניקי 2011" , מר משה העליון , במהלך התפילה בבית הכנסת ביאנינה , יחד עם חברי המשלחת וחלק מאנשי הקהילה היהודית ביאנינה .
בתמונה: הזר שהניחו חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2011"
על האנדרטה לזכר קורבנות השואה בנמצאת בעיר וולוס ביוון
***********************************************************************
********************************************************************
מסע "מחיפה לסלוניקי 2012"
סיכום המסע מחיפה לסלוניקי 2012המסע בעקבות שואת יהדות יוון , מאת: אבי חכים
מסע 2012 בעקבות "שואת יהדות יוון" יצא בנובמבר 2012.
למסע הפעם התלווה, כאיש עדות, מר אהרון מנו, ניצול שואה, יליד העיר סלוניקי, בן 92, שהגיע לאושוויץ בטרנספורט הראשון (חודש מרץ 1943).
הקבוצה מנתה 12 איש וכללה את מטופלי המחלקה.
מועד הנסיעה: 20-26 בנובמבר, 2012 (סה"כ 7 ימים).
מטרת הנסיעה: מסע בעקבות שואת יהדות יוון – המחשה, הטמעה וביקור לצורך רכישת מודלינג של הישרדות ושיקום מחדש – משואה לתקומה.
הכרה של מורשת קהילות יהדות יוון היום, על מאפייניהם, שימור המורשת, שימור היהדות, למידת הנושא היהודי והציוני, והבעיות שהקהילות נתקלות בהם מידי יום.
משתתפים: 12 איש: מתוכם מטופלי המחלקה לקידום נוער וצעירים, מערכת קהילה ושירותים חברתיים, בעיריית חיפה; פרויקט המתבצע בשיתוף עם בית-לוחמי הגטאות וארגון ניצולי מחנות ההשמדה, יוצאי יוון בישראל ועירית חיפה.
איש עדות: מר אהרון מנו – ניצול שואה, יליד העיר סלוניקי, בן 92, חי בעיר תל-אביב. הביע נכונות להשתתף במסע שלנו כאיש עדות, והשתתף בתהליכי ההכנה למסע שקיימנו.
הגיע לאושויץ בטרנספורט הראשון בחודש מרץ 1943.
הגיע לאושויץ בטרנספורט הראשון בחודש מרץ 1943.
למעלה: סירטון המסע לסלוניקי 2012
בתמונה: איש העדות , מר אהרון מנו – ניצול שואה , יליד העיר סלוניקי, בן 92 , חי בעיר תל-אביב.
הביע נכונות להשתתף במסע שלנו כאיש עדות , והשתתף בתהליכי ההכנה למסע שקיימנו.
הגיע לאושויץ בטרנספורט הראשון בחודש מרץ 1943.
הביע נכונות להשתתף במסע שלנו כאיש עדות , והשתתף בתהליכי ההכנה למסע שקיימנו.
הגיע לאושויץ בטרנספורט הראשון בחודש מרץ 1943.
מסלול המסע: נחיתה באתונה;
הגעה למחנה המעצר חיידרי. שבפרברי אתונה.
חלקידה – האי אווייה.- אנדרטה לזכרו של קולונל פרזיס.
קהילת וולוס.
הרי הפיליון – כפרי הפרטיזנים והיהודים שמצאו מחסה בכפרים.
סלוניקי - קהילת סלוניקי.
קהילת יהודי טריקלה.
אתונה – לקהילה ולמוזיאון היהודי באתונה.
אתונה – חזרה לנתב"ג.
תיאור המסע:
חיידרי - יום ראשון למסע (יום שלישי בשבוע): התחלנו את המסע בבוקר בביקור במחנה המעצר "חיידרי", שבפרברי אתונה. כידוע, מחנה המעצר חיידרי היווה בעת הכיבוש הנאצי מחנה, בית-מעצר ומחנה ריכוז, שלתוכו רוכזו יהודים רבים, בעיקר מהאיים, ומשם נשלחו באמצעות רכבות מסע לבהמות , לאושוויץ. כמו-כן היווה המחנה בית-מעצר למתנגדי הכיבוש, יהודים ונוצרים כאחד. אלה היו פרטיזנים,או כמי שנחשדו בשיתוף פעולה עם כוחות שפעלו כנגד הכיבוש הנאצי. הנאצים השתמשו ב"חיידרי" כדי לאסור,לחקור, להחזיק במעצר, לענות ולהוציא להורג את מתנגדי הכיבוש.
כיום, במחנה "חיידרי" יש אתר היסטורי, המשמש נקודת ציון חשובה במלחמת העולם השנייה, הקשורה לשואת יהודי יוון. "ביתן 15 "
הסיור בחיידרי כלל הגעה ל"ביתן 15", שהיה אחד ממבני המעצר של המחנה ושכיום הוא מבנה משומר ומורכב מחדרים קטנים של תאי-מעצר. דבר המחדד את תחושת ההזדהות של משתתפי הקבוצה.
קיבלנו הסבר על המיתקן ועל מקומו; נכנסנו אל תוך המבנה. לאחר מכן קיימנו טקס מחוץ למבנה, כדי לאזכר את האירועים והנספים שהיו במקום. שוחחנו ארוכות עם אנשי הצבא שליוו אותנו, והתברר שהידע שלהם אודות אירועי מלחמת העולם השנייה בנוגע לעם היהודי היו מועטות ביותר.
לאחר מכן עלינו לכיוון חומת המחנה, שעליה מצויות טבעות ברזל, ששימשו את הנאצים כדי להעניש, לענות ולהוציא להורג חלק מהעצורים. במהלך המלחמה עברו ב"חיידרי" כ- 10,000 יהודים, ששהו בתנאים קשים, ב"חיידרי" תקופה של מספר שבועות. אותם יהודים לא תיארו לעצמם שהם הולכים לקראת עתיד רע הרבה יותר, הכולל בתוכו השמדה מיידית, מוות איטי תוך כדי עבודות פרך, רעב , מחלות וסבל רב.
החוויה היתה מאלפת, מרגשת וקשה כאחת. מצאנו חריטות של "מגן דוד" במספר מקומות במיתקן, דבר המעיד על הימצאותם של היהודים בתקופה ההיא.
 |
| בתמונה: דגל ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל, דגל זה ליווה את המסע על כל חלקיו ובכל הטקסים בהם השתתפה המשלחת .הדגל עוצב בסמוך לאחר הקמת הארגון בשנת 1953, הדגל נישא במרכז חלקו העליון על ידי מוט , בדומה לאחת מצורות הדגלים , שהיו מקובלים ביוון. על הרקע הלבן יש שישה נרות , לזכר ששת מיליון הקורבנות שניספו בשואה. צבע הנרות כחול , המזכיר את הצבע הכחול בדגל יוון ובדגל ישראל. באמצע הדגל ישנו מגן דוד המורכב משני משולשים, אדום וצהוב, ובמרכזו האות G (האות הראשונה של המילה GREECEׂ), בדומה לתווית הזיהוי, שנשאו יהודי יוון במחנות . |
הצטלמנו ליד ביתן 15, כשאנו מניפים את דגל ארגון ניצולי מחנות ההשמדה, יוצאי יוון בישראל. הקצינים היוונים ובראשם מפקד האזור, התרגשו מאוד לנוכח הדגל, שנמצאים בו סמלים של ישראל ויוון. בנוסף, הנפנו את דגל העיר חיפה ודגל מדינת ישראל. הטקס היה מרגש מאוד והתרשמנו שהקצינים היווניים שהתלוו אלינו, בדרגת קולונלים, התרגשו אף הם מההיסטוריה של יהודי יוון ומהחיבור מחדש שנוצר בימים אלה בין ישראל ויוון. מתוכן השיחה עולה שהם מצפים שמנהיגים בכירים בעירייה ומהצבא ילוו את הביקור.
בסיום הסיור ב"חיידרי" הוזמנו לחדר האוכל של הצבא היווני והוגש לנו כיבוד קל. שוחחנו עם אנשי הצבא, שגילו התעניינות רבה במטרות המשלחת ובעיר חיפה. מפגש לבבי ומושקע כל-כך עם שלטונות הצבא לא אירע בעבר. להבדיל מפעמים קודמות, קיבלנו תחושה, ששלטונות הצבא הביעו התעניינות רבה במשלחת ובביקורנו. לאיש העדות מר מנו אהרון הוענק "אות צבאי" מצבא יוון, אנו הענקנו להם דיגלונים של עיריית חיפה.
חלקידה – האי אווייה – יום ראשון למסע (יום שלישי בשבוע):
לאחר הסיור ב"חיידרי", נסענו לעיר חלקידה.
בעיר חלקידה ביקרנו באנדרטה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס , שהיה קולונל יהודי בצבא יוון , שנלחם בתקופת מלחמת העולם השנייה נגד פלישת הצבא האיטלקי ליוון , ובמהלך המערכה הוא נהרג .
 |
| בתמונה: האנדרטה לזיכרו של הקולונל היהודי , הגיבור הלאומי מרדכי פריזיס האנדרטה הוקמה בתאריך: 26.9.2010 , והיא נמצאת במרכז עיר הולדתו כאלקיס (חאלקידה) ביוון
לצפיה בסירטון חנוכת האנדרטה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל
בעיר הולדתו חאלקידה ביוון , בתאריך: 26.9.2010 , לחץ על התמונה !
|
הקולונל מרדכי פריזיס , כבן העיר חלקידה זכה לכבוד גדול ולאנדרטה גדולה של האיש הרכוב על סוס וחרבו שלופה בידו , מאחר והיה קולונל בחיל הפרשים של יוון . האנדרטה בגודל של 2.5 מ', ובמקום מרכזי בעיר חלקידה .
העיר וולוס (יום ראשון ושני למסע): בתום הביקור והטקס הקצר שקיימנו בחלקידה, נסענו לעיר וולוס, בשעות אחה"צ, וקיימנו טקס הנצחה לזכר יהודי וולוס שנספו בשואה.
הרי הפיליון: יום שני למסע - בהרי הפיליון ובכפרים המצויים בו הסתתרו רבים מיהודי העיר וולוס, לאריסה והסביבה בזמן הכיבוש הנאצי, ורבים מהם הצטרפו אל כוחות הפרטיזנים שלחמו בגרמנים.רבים מתושבי הכפרים הסתירו והצילו יהודים תוך סיכון חייהם . אבי יהודה לאון חכים היה אחד מאותם פרטיזנים, שמצא מסתור בכפרים , הוא גם השתתף בקרבות נגד הכובש הגרמני, שהיה בסביבה .
בסיורנו בהרי הפיליון אני הייתי לו לפה וסיפרתי את סיפורו, בכפרים שבהרי הפיליון. את התלאות, הרעב,הרדיפות על ידי הנאצים הסכנות שהוא עבר בתקופה ההיא תוך שיתוף פעולה עם הכפריים והפרטיזנים בהרים.
 |
| בתמונה: יום של גשם קיבל את חברי המשלחת בביקורה בעיר וולוס , למרות הגשם השוטף לא ויתרה המשלחת בביקור האנדרטה לזכר קורבנות השואה אשר נמצא במרכז העיר וולוס . |
חזרנו לעיר וולוס ללינה.
למחרת בבוקר, יצאנו מהעיר וולוס לסלוניקי.
סלוניקי – יום שלישי ורביעי למסע: בעיר סלוניקי ביקרנו במוזיאון היהודי.
 |
| בתמונה: דלת הכניסה למוזיאון היהודי בסלוניקי , יוון מוזיאון קטן זה בסלוניקי , שוכן בביניין מרשים ויפה ששרד את השריפה שזרעה הרס רב בעיר סלוניקי בשנת 1917 שכונתה "השריפה הגדולה" . ביניין המוזיאון שופץ בשנת 1977 , השנה בה נבחרה סלוניקי כבירת התרבות של אירופה . המוזיאון היהודי בא לספר על חייה של הקהילה בתקופה הפורחת שלה והוא נחשב לאחד המוזיאונים המעניינים ביותר של קהילות יהודי אירופה. |
המוזיאון היהודי בסלוניקי: במוזיאון פגשו חברי המשלחת את אריקה, מנהלת המוזיאון, שליוותה ונתנה לנו הסבר מפורט ליד כל המוצגים שבמוזיאון. במוזיאון תמונות המתארות את חיי הקהילה היהודית מלפני כמאה שנה; חלקי מצבות מבית-העלמין הישן, שנהרס בשנת 1942 ומוצגים המתארים את חיי הקהילה לפני ובמהלך הכיבוש הנאצי.
 |
| בתמונה: מוצגים במוזיאון היהודי בסלוניקי , מימין , מוצגים על תקופת השואה , ומשמאל מדיו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , שהיה גיבור יווני יהודי בצבא יוון , יליד העיר חאלקידה |
קשה לתאר במילים את החוויה העמוקה והכואבת של חברי המשלחת. כזכור, חלק ממטרות המסע הן להפגיש את המטופלים עם סיטואציות וחוויות רגשיות עמוקות ועצמותיות כדי להטמיע את החוויה. לרגשות אלה ניתן להגיע ביתר קלות ובצורה אותנטית באמצעות ליווי צמוד של איש עדות, המתאר ממקור ראשון את היסטורית חייו והיסטורית הקהילה היהודית בסלוניקי.
כיכר החירות: בכיכר החירות מצויה אנדרטת "ששת הקנים", המסמלת את אובדנם של ששת מליון יהודי אירופה. כיכר החירות מסמלת את "השבת השחורה", ב-11.7.1942 בה ריכזו הנאצים את יהודי סלוניקי הגברים, בגילאי 45-18, לצורך הכנתם ושליחתם לעבודות כפייה, תוך כדי השפלתם והכאתם. למעשה, בארוע זה בא לידי ביטוי יחסם של הגרמנים ליהודי סלוניקי ויוון, ושם החלו להיחשף תכניותיהם לגבי עתיד יהודי אירופה בכלל ויהודי יוון בתוכם.
הנחנו זר עלי-דפנה עגול, ומנו אהרון סיפר על אירועי "השבת השחורה".
מנו תיאר את הסיטואציה בכיכר החירות, מתוך חווייתו האישית.
הוא סיפר, מתוך כאב את מה שראו עיניו ממרחק עשרות מטרים בלבד ממקום ההתרחשות , איך ראה את האנשים מוכים באלות, כיצד שברו להם משקפים, גרמו להם לזחול על הרצפה; מנו המשיך לתאר כיצד האנשים הושפלו תוך כדי קללות, לקול צחוקם של החיילים הגרמניים וקהל תושבים יוונים שנכח במקום.
 |
| בתמונה: תחנת הרכבת "הברון הירש" בסלוניקי , מתחנה זאת יצאו המשלוחים הטרנספורטים מסלוניקי לאושוויץ |
המשכנו לתחנת הרכבת "הברון הירש", משם יצאו הטרנספורטים לכיוון אושוויץ. מנו סיפר כי יצא בטרנספורט הראשון מסלוניקי לאושוויץ, במרץ 1943. הוא שיתף ארוכות ובעצב רב, את חברי המשלחת בחווייתו האישית, כולל תיאור סבל משפחתו וחבריו, במהלך הכניסה לקרונות והנסיעה הארורה לאושוויץ – סבל והשפלה קשה מנשוא שנמשכה שבוע ימים.
לאחר מכן המשכנו לבית-הקברות החדש בסלוניקי, יחד עם נלי קפון. בבית-הקברות מצויות שתי אנדרטאות: אחת מהן היא לזכר 50,000 יהודי סלוניקי שנספו בשואה, ואנדרטה שנייה, שנמצאת בעומק בית-הקברות לזכר יהודי יוון, שהיו בצבא יוון, לחמו באיטלקים ובגרמנים במלחמת העולם השנייה.
באנדרטה לזכר הנספים בשואה, הנחנו זר עלי דפנה, הדלקנו נרות נשמה, אמרנו "קדיש" וסיפרנו כמובן שוב את סיפורם של יהודי סלוניקי. הנפנו את דגל חיפה, דגל ישראל ודגל ארגון ניצולי מחנות ההשמדה, יוצאי יוון בישראל, המורכב מסמלים של דגל ישראל, דגל יוון, טלאי צהוב בצורת מגן דוד ומהאות G שבה היו מסומנים יהודי יוון באושוויץ, כיהודים שבאו מיוון (Greece).
למעלה: מכתב מקסים ומרגש "סיכום מסע מחיפה לסלוניקי 2012"
שנכתב עם סיום המסע ע"י משתתף המסע מר רפי אלבז
בתום שני הטקסים המרגשים שקיימנו בבית-הקברות יצאנו לכיוון בית האבות של סלוניקי, שמתגוררים בו, בין השאר, ניצולי יוון, ילידי סלוניקי ויוון. שם ציפו לנו, כרגיל, דיירי הבית כדי לפגוש אותנו, לשיר איתנו שירים, ושאנו נארח להם חברה ולו לזמן קצר. שמענו והשמענו סיפורים על הימים המיוחדים ההם.
 |
| בתמונה: חברי המשלחת בביקור בבית האבות היהודי "שאול מודיאנו" בעיר בסלוניקי |
 |
בתמונה: המשלחת בביקור בבית האבות היהודי "שאול מודיאנו" בעיר סלוניקי .  |
בשעות הערב הוזמנו לטקס "קבלת השבת" של הקהילה. שם ברכנו את הקהל הגדול והתברכנו על-ידי ראשי הקהילה והוזמנו לארוחת ערב שבת חגיגית.
טריקלה: יום חמישי למסע. לטריקלה הגענו בשעות אחה"צ המאוחרות ללינה. ביקרנו מעט בעיר, שגם בה היתה קהילה יהודית ערב מלחמת העולם השנייה, אולם כיום קיים בה מספר מועט בלבד של משפחות יהודיות.
אתונה: יום שישי ושביעי למסע :
הגענו לאתונה בשעות אחה"צ המאוחרות. סיירנו בה.
יצאנו בשעות הבוקר לכיוון המוזיאון היהודי שברובע הפלקה.
פגשנו את הגב' ג'נט בטינו, מנהלת המוזיאון. הגב' בטינו הצטרפה אלינו לסיור במוזיאון והנחתה אותנו, תוך כדי הצגת המוצגים של יהודי יוון לפני השואה ובזמן הכיבוש הגרמני ובמהלך השואה.
המוזיאון הוא מבנה בן ארבע קומות, שנוספו לו בתקופה האחרונה מספר עמדות מולטי-מדיה משמעותיות המרחיבות את הידע ומאפשרות זמינות לתמונות רקע ויזואלי בצורה דיגיטאלית ומודרנית (מסך מגע).
בשעות הצהריים המאוחרות נפגשנו לביקור קצר עם הקהילה היהודית , באתונה.
לאחר מכן הלכנו לאנדרטה החדשה שהוקמה, זו אנדרטה המתארת את קהילות יוון ואת הפרוק וההרס של הקהילה ביוון. האנדרטה נמצאת בסמוך למתחם הקהילה היהודית. הנחנו זרים וערכנו טקס. כמו כן, ערכנו סיור קצר ברחבי אתונה. בשעות הערב הגענו לנמל התעופה כשבמהלך הנסיעה לנמל עשינו סיכום מסע מרגש.
 |
| בתמונה: האנדרטה לזכר קורבנות השואה בעיר אתונה ביוון |
 |
| בתמונה: חברי המשלחת עם נהג האוטובוס היווני לאונידס , הנהג המסור והאדיב , שהתלווה לאורך כל המסע מתחילתו עם נחיתת המשלחת ביוון , כולל טיולים בכל רחבי יוון ועד סוף המסע כשליווה את המשלחת לשדה התעופה . ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- |
לפרטים על הפרוייקט והמסע הבא "מחיפה לסלוניקי 2014"
ניתן לקבל אצל מנהל המסע ומנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי"
מר אבי חכים , בטלפון: 8628314 - 04
ובכתובת הדואר האלקטרוני , להלן:
avih
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה