"מחיפה לסלוניקי" 2014


המסע "מחיפה לסלוניקי 2014"
מסע בעקבות שואת יהדות יוון

  ΑΠΟ ΤΗΝ ΧΑΪΦΑ
  ΣΤΗΝ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΗ 2014
ΣΤΑ ΒΗΜΑΤΑ ΤΟΥ ΟΛΟΚΑΥΤΩΜΑΤΟΣ
ΤΩΝ ΕΒΡΑΙΩΝ ΤΗΣ ΕΛΛΑΔΑΣ



מועד הנסיעה: 4 - 11 בדצמבר , 2014 (סה"כ 7 לילות , 8 ימים )

מטרת הנסיעהמסע בעקבות שואת יהדות יוון – המחשה , הטמעה וביקור לצורך רכישת מודלינג של הישרדות ושיקום מחדש – משואה לתקומה. מטרה חשובה ביותר היא הכרה של מורשת קהילות יהדות יוון היום, על מאפייניהם , שימור המורשת , שימור היהדות , למידת הנושא היהודי והציוני , והבעיות שהקהילות נתקלות בהם מידי יום .

משתתפים: 15 איש , מתוכם מטופלי המחלקה לקידום נוער וצעירים , מערכת קהילה ושירותים חברתיים , בעיריית חיפה , פרויקט המתבצע בשיתוף עם בית-לוחמי הגטאות ואירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל ועירית חיפה , מר אבי חכים , מנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" ומנהל היחידה להשכלה והכשרה מקצועית שהוא אף דור שני לניצולי יהדות יוון , ומר מומי אלמוג , מנהל המחלקה לנוער וצעירים ושירותי תקון בעיריית חיפה . 
בתמונה: ניצול השואה מסלוניקי אברהם (טולי) אשכנזי
איש העדות שהצטרף למסע "מחיפה לסלוניקי 2014"  
כמידי שנה ושנה , מצטרפים למסע "מחיפה לסלוניקי" אנשי עדות ככל האפשר , הפעם הצטרף למסע ניצול השואה מסלוניקי מר אברהם (טולי) אשכנזי , שהצטרף אף כנציגו של אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל , המשמש גם כחבר הוועד המנהל של אירגון זה. 

בשנת 2012 , כתב מר אברהם (טולי) אשכנזי את הספר "סלוניקי כבר לא שלי" , שהוא כהגדרתו
"סיפור של ילד קטן בשואה" , זהו ספר המתאר את קורותיה של משפחת אשכנזי בארבעת דורותיה , החל בסבו ובהוריו , ובהמשך , מלידתו אל אברהם בשנת 1939 , בשלהי מלחמת העולם השנייה ועד ימינו כשהמייחד אותה הוא גם סיפור קשיי הקליטה בשנים הראשונות בארץ ומאבק ההישרדות בתקופת המנדט הבריטי , 4 שנים לפני קום המדינה ותיאור החיים פה בארץ ישראל . 

בתמונה: מר אברהם (טולי) אשכנזי איש העדות שהצטרף למסע "מחיפה לסלויקי 2014" 
מתוך שישה ניצולי שואה בישראל , נבחר מר אשכנזי ללחוץ את ידו של האפיפיור ב 11 במאי 2009 במהלך ביקורו ההיסטורי של האפיפיור בנדיקטוס ה 16 ב"יד ושם" , ביקור האפיפיור נערך באוהל יזכור , ובו הוא השתתף בטקס התייחדות ואזכרה , נשא דברים ולחץ את ידם של שישה ניצולי שואה .


אברהם (טולי) אשכנזי מרבה לספר אודות משפחתו בשואה ואודות שואת יהדות סלוניקי , ומעביר רבות את עדותו לדור הצעיר , לתלמידי בתי הספר הרבים , לקבוצות חיילים וסטודנטים ועוד , המגיעים לבקר במרכז והמוזיאון למורשת יהדות סלוניקי ויוון הנמצא בבית האבות ע"ש רקאנטי בפתח תקווה .
נציין כי באתר זה מוקדשת עמודה מיוחדת למרכז למורשת יהדות סלוניקי ויוון .


מצגת אודות איש העדות מר אברהם טולי אשכנזי 
במסע "מחיפה לסלוניקי 2014" , לצפיה במצגת לחץ על התמונה העליונה !


בתמונה: "מצעד החיים" שהתקיים בעיר סלוניקי ביוון , בתאריך: 16.3.2013 ,
המצעד לציון 70 שנה התחלת השמדת יהודי יוון , ולציון 70 שנה למשלוח הטרנספורט הראשון שיצא מסלוניקי למחנות ההשמדה אושוויץ - בירקנאו . אברהם (טולי) אשכנזי (אוחז בדגל שלישי משמאל) , איש העדות של המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" , לימינו (עם המשקפיים) אוחז בדגל הוא מר משה העליון ניצול השואה יליד סלוניקי וכיום יו"ר אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל.
מר משה העליון היה איש העדות של המסע "מחיפה לסלוניקי 2011".






כבכל שנה מצטרפים למשלחת אנשים נוספים ומיוחדים , והפעם למסע זה של שנת 2014 הצטרפו מר ראובן פריזי מחיפה , אשר הצטרף למסע כנציגה של משפחת פריזיס , משפחת הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , מי שהיה ונחשב לקצין היהודי הבכיר , וגיבורה הלאומי היהודי של יוון , נציין כי מר ראובן פריזי הוא אף ממתנדבי הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" . המחנכת והמורה לחינוך מיוחד הגב' אורית אסטרוגנו - וינקלר , אף היא מתנדבת המחלקה המסורה , שעשתה ימים כלילות לטובת רווחתו של מסע זה .     
    
למעשה , המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" החל את דרכו זמן רב עוד לפני תחילתו , המשלחת עברה הכנה ארוכה למסע זה שהיתה מקצועית וגבוהה ברמתה , חברי המשלחת שיצאו למסע זה , קיבלו סדרת הרצאות חשובה ומעניינת ביותר , על תולדות השואה , השואה בכלל , וכמו כן התמקדות בשואת יהודי סלוניקי ויוון בפרט .

תחילתו הארוכה של ההכנה למסע זה החלה דווקא בערב גיבוש חברתי לכל חברי המשלחת ,  כל חברי המשלחת הוזמנו ע"י ראש העיר של נשר שליד חיפה , להופעה בהיכל התרבות בנשר , ההופעה "סיפור אהבה יווני" בהנחייתו של חברו הטוב של מנהל המשלחת שמעון פרנס . המופע מהלך על קווי פרשת האהבה ביננו הישראלים ובין המוזיקה היוונית , עם כל השירים האהובים ביוונית ובעברית והסיפורים המחברים בין יפו לפיראוס וסלוניקי . במופע משתתפים בין היתר הזמרת עליזה אביב ונגן הגיטרה והבוזוקי הנודע חיים רומנו , שאף היה חבר משלחת והצטרף למסע "מחיפה לסלוניקי" בשנת 2009 . 
סירטון: שירים מתוך המופע "סיפור אהבה יווני" בהנחיית שמעון פרנס 




בתמונה: חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014" , ביחד עם ראש העיר נשר מר אבי בינמו 
לפני תחילת ההופעה "סיפור אהבה יווני" שהתקיימה בהיכל התרבות בנשר . 

בתמונה: משמאל , מנהל המחלקה לנוער צעירים ושירותי תקון בעיריית חיפה מר מומי אלמוג
עם מנחה האירוע שמעון פרנס .

עם סיומה של ההופעה , אירח מנחה האירוע שמעון פרנס את חברי המשלחת מאחורי הקלעים , מנהלי המשלחת אבי חכים ומומי אלמוג סיפרו לשמעון פרנס אודות המסע "מחיפה לסלוניקי" . וכל חברי המשלחת ניגשו לצילומים משותפים למזכרת עם הזמרת עליזה אביב , נגן הבוזוקי חיים רומנו ומנחה האירוע שמען פרנס . באירוע נטלו חלק גם סירחאן מחאמיד שהשתתף במסע "מחיפה לסלוניקי 2013" , ומתנדבת המחלקה המסורה הגב' שרה שור , שאף היא נטלה חלק והשתתפה במסע "מחיפה לסלוניקי 2013" 

בתמונה: משמאל , מנהל היחידה להשכלה והכשרה מקצועית במחלקה לנוער צעירים ושרותי תקון בעיריית חיפה מר אבי חכים , עם מנחה המופע והאירוע שמעון פרנס . אבי חכים הוא מנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" והוא אף דור שני לניצולי שואת יהדות יוון.


בתמונה: מימין , מר אבי חכים , מנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" מספר למנחה האירוע שמעון פרנס
אודות המסע "מחיפה לסלוניקי" , מסע בעקבות שואת יהדות יוון 

שיאו של כל לימוד זה הוא המסע עצמו , "מחיפה לסלוניקי 2014" , המסע בעקבות שואת יהדות יוון , מסע בעקבות אותה יהדות מפוארת ואדירה שכמעט כולה , איננה עוד , כמעט כולה נכחדה בשואה .


כ 3 שבועות לפני יציאתה וטיסתה של המשלחת לסלוניקי ויוון בתאריך: 12.11.2014 , יום רביעי , יצאה המשלחת בהמשך להכנותיה הרבים החשובים והמקצועיים למסע "מחיפה לסלוניקי 2014" , לסיור לימודי מרגש ומעניין ביותר במוזיאון "יד ושם" בירושלים . 
בתמונה: חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014" , בעת ביקורה במוזיאון "יד ושם" בירושלים
כאן בתמונה , ברחבת כניסה למוזיאון "יד ושם" , 12.11.2014
המשלחת ביקרה מספר שעות במוזיאון "יד ושם" , כמובן חברי המשלחת , התעקבו בתערוכת הקבע הארוכה , במוצגים השונים הקשורים לשואת יהדות סלוניקי ויוון , כשלמעשה כמעט ואין מוצגים רבים בתצוגת הקבע , שואת יהדות יוון זוכה המוזיאון לפינה קטנה ומצומצמת ביותר , וחבל שכך , שאלה הם פני הדברים כיום . 
יָד וָשֵׁם , הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה במדינת ישראל והוא ממוקם מעל הר הרצל בירושלים . בהקמת המוסד הוחל כבר בסוף שנת 1945 , וב - 19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם , תשי"ג-1953".
בתמונהמראה כללי של מוזיאון "יד ושם" בירושלים , מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים , בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005 , ולצידו משמאל היכל השמות , ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה . 
יד ושם מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי לפני השואה ובמהלכה , הנצחת סיפור חייהם וזיכרם של מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים . לשם כך המוסד עוסק בנצחה ותיעוד של מאורעות השואה , באיסוף חפצים ומסמכים , בגביית עדויות על השואה ופרסומן , באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם , במחקר ובחינוך . כמו כן הוסמך יד ושם על-פי החוק המיוחד, להעניק את התואר "חסיד אומות העולם" ללא יהודים שבאומץ ליבם הצילו יהודים מידי הנאצים. השם "יד ושם" מקורו בספר ישעיהו:
"וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם, טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת; שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת"

במהלך כל הביקור , הקבוצה תודרכה מקצועית ע"י מנהל ומרכז המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" , מר אבי חכים , הידוע כבעל רקע גדול ועצום בכל הקשור לנושא השואה והתקומה , ובפרט אודות שואת יהדות סלוניקי וכל 33 קהילות יוון הקדושות .  
חנוכת המוזיאון החדש מהווה את נקודת השיא בתכנית הפיתוח הרב שנתית של יד ושם. הקמתו ארכה כ- 10 שנים, ושולבו בו מיטב המומחים והמשאבים ומגוון אמצעי תצוגה כדי להמשיך ולקיים את זיכרון השואה אל תוך המאה ה-21.
למעלה: סירטון עדותו של מר חיים רפאל , ניצול השואה יליד סלוניקי ,
במוזיאון "יד ושם" בירושלים . חיים רפאל ז"ל הלך לעולמו בחודש אפריל 2014 
כשהוא בן 90 . יהיה זיכרו ברוך !
שיטחו של המוזיאון לתולדות השואה הוא כ-4,200 מטר מרובע, ורובו בנוי מתחת לפני הקרקע. המוזיאון הוא רב תחומי ובין- תחומי בעת ובעונה אחת. הוא מציג את סיפור השואה מנקודת מבט יהודית ייחודית על ידי חפצים מקוריים, מסמכים, עדויות, סרטים, יומנים, מכתבים ויצירות אמנות גם יחד, תוך שימת דגש על הסיפור האישי של הקרבן. השילוב של כל אמצעי הביטוי האישיים הללו מאפשר למבקר לספוג ולקלוט את שפע המידע באמצעות חוויה חושית רב ממדית.
המבנה הלינארי דמוי החץ - 200 מטר אורכו -  חודר להר מצדו האחד ויוצא מצדו האחר. אור היום נכנס מלמעלה מן הקודקוד העליון של המנסרה , דרך פס זכוכית החותך את רכס ההר. גלריות המתארות את מורכבות החיים היהודיים בתקופה חשוכה זו יוצאות כענפים מתוך המסדרון דמוי החץ.
בתמונה: גירוש יהודי יאנינה , 25 למרץ 1944 , יהודים נאספים בכיכר העיר ביאנינה , בדרך אל גירושם למחנה ההשמדה אושוויץ מתוך מצגת במוזיאון "יד ושם" בירושלים.
בתמונה: גירוש יהודי יאנינה , 25 למרץ 1944 , יהודים נאספים בכיכר העיר ביאנינה , בדרך אל גירושם למחנה ההשמדה אושוויץ מתוך מצגת במוזיאון "יד ושם" בירושלים.
בתמונה: מעפילים , ניצולי שואה יוצאי יוון , על ספינת מעפילים בדרכה לארץ ישראל
(התמונה מוצגת במוזיאון "יד ושם" בירושלים)

והיציאה הדרמתית מהמוזיאון, בקצה החץ, מתפרצת מתוך המורד הצפוני של ההר לנוף של ירושלים בת ימינו. שילוב הממד החווייתי בעיצוב המוזיאון נעשה באמצעים רבים ומגוונים: יצירת סביבות ייחודיות למוקדי הסיפור השונים; שימוש במרחב ליצירת חוויה מקיפה שעוטפת את המבקר וממחישה את הזמן, את המקום ואת האווירה; ושימוש באמצעי תאורה שונים כדי להדגיש נושאים ייחודיים של הסיפור.
בסוף הסיפור ההיסטורי נמצא היכל השמות - מאגר של דפי העד של מיליוני קרבנות השואה, יד זיכרון למי שנכחדו. מהיכל השמות ממשיכים המבקרים אל האפילוג ולמרפסת שממנה נשקף ... נופה של העיר ירושלים , בירת ישראל . 
עם סיומו של הביקור במוזיאון "יד ושם" בירושלים , מיהרו חברי המשלחת ועשו את דרכם ישירות
ל"בית התפוצות" , מוזיאון העם היהודי הנמצא בתל אביב , על מנת ליטול חלק ולהשתתף באירוע ייחודי שאותו אירגנה שגרירות יוון בישראל , המוקדש כולו ליהודי יוון תחת הכיבוש הנאצי ,
גירוש , התנגדות והישרדות . 
באירוע נכחו מאות מוזמנים , והתקיים במעמד ובחסות שגריר יוון בישראל מר סיפרידון למברידיס , ובשיתוף המוזיאון היהודי של יוון , נשאו דברים מנכ"ל בית התפוצות מר דן תדמור , והגב' ג'נט באטינו , מנהל המוזיאון היהודי של יוון הנמצא בעיר אתונה , בירת יוון . כמו כן חברי המשלחת ביקרו בתערוכות "ילדים מוסתרים ביוון הכבושה" , ו"ניצולי שואה יוונים" , שהם תערוכות נודדות של המוזיאון היהודי של יוון , ומוצגת במקומות שונים בעולם . 
האירוע התקיים בעזרתו ובתרומתו של המרכז והמוזיאון למורשת יהדות סלוניקי ויוון הנמצא בבית האבות ע"ש רקאנטי בפתח תקווה . 

Πέντε μικρά Εβραιόπουλα στην Ελλάδα της Γερμανικής Κατοχής που σώθηκαν από το θάνατο χάρις σε οικογένειες Χριστιανών, πέντε ''κρυμμένα παιδιά'' που έζησαν μέσα στην απόλυτη σιωπή, αφηγούνται τις ιστορίες τους. Ιστορίες τρόμου κι αγωνίας αλλά και στιγμές παιδικής ανεμελιάς μέσα στην αγκαλιά των ξένων. Στοργικές φωλιές, κρυφοί παράδεισοι μακριά από τη φρίκη του Ολοκαυτώματος.
Πέντε παιδιά που μεγάλωσαν απότομα.
Η Ροζίνα, ο Σήφης, η Ευτυχία, η Σέλλυ και ο Μάριος πέρασαν τη ζωή τους κουβαλώντας πάντα μαζί τη μνήμη χιλιάδων παιδιών: εκείνων που δεν πρόλαβαν ποτέ να μεγαλώσουν.
Η ταινία παρακολουθεί αυτά τα πρόσωπα από την παιδική ηλικία μέχρι σήμερα, φέρνοντας στο φως πολύτιμα προσωπικά τους ντοκουμέντα --ένα παιδικό ημερολόγιο, μια σχολική έκθεση, φωτογραφίες και οικογενειακά φιλμάκια-- τεκμήρια μιας ολόκληρης εποχής. 
Παράλληλα, σκιαγραφείται η ζωή των Εβραϊκών κοινοτήτων της Ελλάδας πριν τον Πόλεμο και αποκαλύπτονται σπάνιες εικόνες της κατεχόμενης Αθήνας και Θεσσαλονίκης, μέσα από κινηματογραφικά αρχεία, ερασιτεχνικές ταινίες Γερμανών στρατιωτών και παράνομες λήψεις Ελλήνων πατριωτών.
Το "Φιλιά εις τα παιδιά" δεν είναι μια ακόμα ταινία για το Ολοκαύτωμα,
είναι μια ταινία για την παιδική ηλικία στη σκιά του Ολοκαυτώματος.
Το ντοκιμαντέρ γυρίστηκε στην Αθήνα, Θεσσαλονίκη, Ιωάννινα, Χανιά
και στο Άουσβιτς της Πολωνίας.
Διάρκεια ταινίας: 115 λεπτά
Παραγωγή 2012
8 Βραβεία σε Ελληνικά και Διεθνή Φεστιβάλ Κινηματογράφου
Σκηνοθεσία--Σενάριο:
Βασίλης Λουλές
Παραγωγή:
MASSIVE PRODUCTIONS /
ΒΑΣΙΛΗΣ ΛΟΥΛΕΣ /
ΕΛΛΗΝΙΚΟ ΚΕΝΤΡΟ ΚΙΝΗΜΑΤΟΓΡΑΦΟΥ /
Ε Ρ Τ
με τη συνεργασία: 
του ΕΒΡΑΪΚΟΥ ΜΟΥΣΕΙΟΥ ΤΗΣ ΕΛΛΑΔΟΣ
με την ευγενική ενίσχυση:
ΙΔΡΥΜΑ ΙΩΑΝΝΟΥ Φ. ΚΩΣΤΟΠΟΥΛΟΥ /
ΙΣΡΑΗΛΙΤΙΚΗ ΚΟΙΝΟΤΗΤΑ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΗΣ /
ΚΕΝΤΡΙΚΟ ΙΣΡΑΗΛΙΤΙΚΟ ΣΥΜΒΟΥΛΙΟ ΕΛΛΑΔΟΣ /
AMERICAN SEPHARDI FEDERATION /
THE AMERICAN FRIENDS OF THE JEWISH MUSEUM OF GREECE /
TASK FORCE FOR INTERNATIONAL COOPERATION ON
HOLOCAUST EDUCATION, REMEMBRANCE, AND RESEARCH 



סירטון: קטעים מתוך הסרט "נשיקות לילדים" 
KISSES TO THE CHILDREN (יוונית , תירגום לאנגלית) 



בתמונה: מימין , מנהל הפרוייקט והמשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014" עם הזמר יהודה פוליקר ,
ובמרכז בן דודו של אבי חכים , אברהם (אברמיקו) חכים , באירוע בבית התפוצות , 12.11.2014 

בתמונה: מימין , מנהל הפרוייקט והמסע "מחיפה לסלוניקי" אבי חכים ,
עם הגב' ג'אנט באטינו מנהלת המוזיאון היהודי של יוון הנמצא באתונה .


הימים חולפים להם , ומועד יציאת המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" מתקרב לו במהרה ...
בינתיים , כולם מתכוננים ועסוקים ביותר , מדריכי המחלקה ומנהליה בהכנת התיקים , שיחולקו לכל אחד ממשתתפי המסע היוצאים ליוון . בתיקים חומר על מסלול המסע , אודות המקומות בהם תבקר המשלחת בערים השונות ביוון . חומר על יהדות סלוניקי בתקופת השואה ועוד ... כמובן שגם אורית וראובן מתנדבי המחלקה הגיעו לסייע בהכנת החומר וריכוזו ...






עוד יום של מזג אוויר חורפי עובר על העיר חיפה , ומיכה אלון , אחד ממדריכי המסע הוותיקים , ממשיך בסידורי המסע ואירגון חברי המשלחת , כשלפתע הרוחות מתחזקות הגשם מתחזק , אך באותו הרגע גם השמש מתחילה לה לבצבץ ולצאת , ובתוך כך , מופיעה הקשת בענן , מיכה לא מהסס לרגע , ואינו מאבד שנייה , מתוך חלון משרדו שולף את מצלמתו ומנציח את האירוע המדהים הזה במצלמתו ...
והתוצאה היפה כאן לפניכם , מצורפת להלן : 



עוד יום ועוד יום עובר , ותאריך היציאה למסע , 4.12.2014 - יום חמישי בבוקר מתקרב ובא ...
אך חברי המשלחת לא ייצאו כמובן ללא ברכת דרך יפה , מכובדת ורישמית ... וביום שני באותו השבוע , יומיים לפני המראת ויציאת המשלחת למסע , הגיעו חברי המשלחת אל "בית הכנסת הסלוניקאי בחיפה" , ע"ש רבי חיים חביב זצוק"ל , לזכר קהילת סלוניקי הי"ד , על מנת לקבל את בירכתו של כבוד רב בית הכנסת , כבוד הרב ניסים דנינו .

 בית הכנסת הסלוניקאי בחיפה נמצא בשכונת קרית אליעזר בחיפה , והוא נקרא על שמו של רבי חיים חביב זצוק"ל , מי שהיה הרב הראשי והאהוב של העיר סלוניקי שניספה בשואה ,
במחנה ההשמדה אושוויץ - בירקנאו . 



החברים קיבלו הרצאה וסקירה מקיפה אודות בית הכנסת הסלוניקאי בחיפה מפיו של חבר המשלחת ראובן פריזי , אשר פעיל בוועד בית הכנסת שנים רבות , פריזי סיפר לחברים על הקשר המיוחד שיש לבית הכנסת עם קהילת יהדות סלוניקי שנספתה ברובה בשואה . 


סירטון: ברכת כבוד הרב ניסים דנינו , רב בית הכנסת הסלוניקאי בחיפה
ע"ש רבי חיים חביב לזכר קהילת סלוניקי הי"ד
לחברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014"  


סימלו של בית הכנסת הינו צילום של שלושה חלונות הויטראז' המצויים בכניסה לבית הכנסת , (בתמונה משמאל) הסמל מאגד בתוכו את תמצית הוויתה של הקהילה בעיר סלוניקי שביוון . הראשון , צד ימין הוא המגדל הלבן , שהיה סימלו הידוע והמפורסם של העיר סלוניקי , ביוון , והעיר סלוניקי כעיר נמל , כידוע , הנמל , היה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של היהודים בעיר סלוניקי , לימים הגיעו עלו לארץ פועלי הנמל שאותם
הביא לארץ ראש העיר חיפה אבא חושי , לבנייתו של נמל חיפה ונמל תל אביב . השני , במרכזו , האנדרטה שהוקמה בבית העלמין החדש בסלוניקי לזכר היהודים בני העיר , אשר ניספו בשואה . והשלישי , מצד שמאל , זאת היא העיר חיפה , וכמובן בו נראה גם הנמל , נמל חיפה . 

בתמונה משמאל:
מנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי"
מר מומי אלמוג , לצידי חלון הויטראג'
בבית הכנסת , בו נראית האנדרטה לזכר קורבנות השואה מסלוניקי הנמצאת בבית העלמין היהודי בעיר סלוניקי ביוון .


בתמונה מימין:  האנדרטה בבית העלמין היהודי בסלוניקי לזכר 50,000 קורבנות השואה , משמאל בקטן זהו חלון הויטראג' בבית הכנסת עם הכיתוב "לזיכרם" . החלון נמצא בכניסה לבית הכנסת .
בתמונה משמאל: זהו המגדל הלבן , שהיה סימלה הידוע והמפורסם של העיר סלוניקי ביוון , והעיר סלוניקי
כעיר נמל כידוע , הנמל , היה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של היהודים בעיר סלוניקי . בתמונה הקטנה , זהו חלון הויטארג' בבית הכנסת , הנמצא בבכניסה לבית הכנסת . 
בתמונה מימין: הרב הגאון והקדוש חיים חביב , זכר צדיק לברכה , היה הרב הראשי של העיר סלוניקי , ניספה במחנה ההשמדה אושוויץ - בירקנאו .
בתמונה העליונה: ארון הקודש המפואר , היפה והמרשים של הבית הכנסת , בו נמצאים ספרי התורה הרבים , כתר התורה , והרימונים , ארון הקודש מורכב משלושה ספרי תורה המחוברים בינהם , כשבחלקם העליון הם דמויי פרי הרימון  , כשארון הקודש המרכזי הוא הגדול והבולט ביופיו ,
כשלצידיו שתי ארונות הקודש הקטנים יותר כשהם מעוטרים בראשם אף הם בדמוי פרי הרימון , הרימון הוא אחד משבעת המינים שבהם נתברכה ארצנו , ומסמל בתרבויות ועמים שונים שפע ופריון , יופי וחוכמה. בשל יפי הפרי וערכיו הסמליים , נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים , מטבעות, לבוש ועוד. הקיר המזרחי של בית הכנסת מצופה בעץ מהגוני עתיק ומשובח . 

בתמונה משמאל: חבר המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014" הפעיל בבית הכנסת הסלוניקאי בחיפה נותן סקירה והרצאה אודות ייחודו של בית הכנסת.





בתמונה: אחד ממדריכי המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" מר שמעון דדון מניח תפילין בבית הכנסת הסלוניקאי בחיפה לפני פגישת חברי המשלחת בבית הכנסת שהתקיימה בתאריך: 1.12.2014 



בתמונה: משמאל , אבי חכים , מנהל המשלחת והפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" מסביר לרב בית הכנסת הסלוניקאי בחיפה כבוד הרב ניסים דנינו , אודות מסלול המסע ואודות הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" . 

בתמונה: מימין , כבוד הרב ניסים דנינו , רב בית הכנסת הסלוניקאי בחיפה עם אבי חכים מנהל המשלחת והפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" , בפגישתם בבית הכנסת .  



המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014" המריאה ליוון !

מסלול המסע: נחיתת מטוס "אג'יאן איירליינס" (Aegean Airlines) שהיא חברת התעופה הלאומית והגדולה של יוון אשר בסיסה הראשי נמצא בנמל התעופה "אלפתריוס וניזלוס" באתונה בירת יוון. 


טיסה מס' A3 929 בשדה התעופה "אלפתריוס וניזלוס" באתונה , ומשם טיסת המשך ישירה לעיר סלוניקי , נחיתה בנמל התעופה "מקדוניה" בעיר סלוניקי , והמשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014" מוצאת את עצמה כבר על אדמת העיר סלוניקי , המכונה "ירושלים דה הבלאקן" , סלוניקי - היא עיר ואם בישראל ! 


בתמונה: חברי המשלחת והמסע "מחיפה לסלוניקי 2014" בהמתנה להמראתם בשדה התעופה בן גוריון בלוד , זמן קצר לפני המראתם בטיסה ישירה לאתונה , בירת יוון (4.12.2014)





המשלחת נוחתת בשדה התעופה באתונה , שם מקבל אותה מזג אוויר חורפי המלווה בגשם , המתנה קצרה בת שעתיים בשדה התעופה , כשמומי לא מפספס אף שיר ישראלי , ומתחיל לפצוח בשירה ובניגון על הגיטרה ביחד עם כל חברי המשלחת ... "מי שמאמין לא מפחד , את האמונה לאבד , ולנו יש את מלך העולם והוא שומר אותנו מכולם ... "


בתמונה: נחיתת מטוס חברת התעופה AEGEAN , ובו חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014"
נוחת בנמל התעופה "מקדוניה" בסלוניקי , 4.12.2014








עם נחיתתה של המשלחת בשדה התעופה בסלוניקי , כבר חיכה לנו מיכאל נהג האוטובוס שילווה אותנו ויסיע אותנו ברחבי הקהילות הקדושות ביוון .
כמו כן , עם נחיתת המשלחת בשדה התעופה באתונה מפתיע ראובן את כל 14 חברי המשלחת ומוציא מתיקו האישי הקטן , הפתעה קטנה ... מגנטים גדולים למזכרת עם "לוגו המסע" שהוא למעשה גם דגל המסע "מחיפה לסלוניקי" , בו התמונה של העיר חיפה וסלוניקי כתמונה אחת מחוברת , ועם הכיתוב "מחיפה לסלוניקי 2014" , מסע בעקבות שואת יהדות יוון , כולל כיתוב בשפה היוונית וכמו כן מופיעים במגנט זה גם תאריכי ימי המסע 11.12.2014 - 4.12.2014 וכתובת אתר האינטרנט שנבנה
במיוחד למסע זה . 

בנוסף , חילק ראובן גם כיפות לבנות ומבריקות לכל חברי המשלחת עם לוגו המסע מצוייר שעיצב , בו מופיעה האנדרטה לזיכרם של 50,000 קורבנות השואה מסלוניקי , הנמצאת ב"כיכר החירות" ביוון , הכיכר בו התרחשה "השבת השחורה" שזהו ציון דרך חשוב בשואת יהדות סלוניקי ויוון . על הכיפה הכיתוב "מחיפה לסלוניקי 2014" , מסע בעקבות שואת יהדות יוון , כשמתחת לציור , הוסיף את הכיתוב לזיכרו של אביו . . .
לעילוי נשמת אליעזר פריזי בן מטלידה ויצחק ז"ל .  כיפות אלה חבשו חברי המשלחת בכל המקומות הקדושים שהגיע אליהם ברחבי יוון , במהלך ביקורם בבתי הכנסת , בבתי העלמין השונים ובמהלך כל האזכרות הרבות שקיימו לעילוי נשמת קורבנות השואה ליד האנדרטאות השונות בימי המסע .



סלוניקי (יום ראשון למסע , יום חמישי שישי 4.12.2014):
עם נחיתת המשלחת בשדה התעופה "מקדוניה" בעיר סלוניקי , הגענו לעיר הגדולה ...
סלוניקי - המכונה בפי כל: סלוניקי עיר ואם בישראל ... הנקראת גם בשם "ירושלים של הבלקן" . העיר סלוניקי הינה העיר השנייה בגודלה ביוון אחרי העיר אתונה . כמו כן , סלוניקי הינה אחת מערי הנמל ביוון. עולים החברים על האוטובוס שיובילם למסע בכל קהילות יוון הקדושות . המשלחת עושה את דרכה ישירות למוזיאון היהודי בסלוניקי , בכניסה למוזיאון אנו פוגשים מכירה וותיקה , את הגב' נלי קפון , מנהלת מרכז ההדרכה של הקהילה היהודית בסלוניקי . הגב' קפון , מלווה את המשלחת "מחיפה לסלוניקי" כבר שנים רבות , עם שיתוף פעולה פורה ויוצא מהכלל .

הגרמנים נכנסו לסלוניקי ב-9 באפריל 1941. יומיים לאחר כניסתם הם סגרו את כל העיתונים היהודיים , אך עד יולי 1942 לא הופעלו חוקים מיוחדים נגד היהודים. ב-11 ביולי 1942 נצטוו כל היהודים בגילאי 19-45 להתייצב בכיכר החירות בעיר. 9,000 יהודים עמדו בשמש הלוהטת והוכרחו לבצע תרגילי התעמלות ולרקוד לקול צחוקם של הגרמנים והקהל היווני. תוך כדי הריקודים הם ספגו מכות אכזריות , ורבים נזקקו לטיפול. לאחר אירוע זה הופיעו גזירות נוספות כמו עבודות כפייה.

בתאריך: 10 במרץ 1943 , נודע לציבור היהודים בסלוניקי , כי 300 קרונות הגיעו לתחנת הרכבת של סלוניקי .  ב-15 במרץ 1943 יצא המשלוח הראשון של 2,800 יהודים. בקרונות שיועדו ל-8 סוסים העמיסו מעל מאה איש. שהגיע ליעדו ב 20 למרץ . במשך 5 חודשים , יצאו המשלוחים , הטרנספורטים מסלוניקי לאושוויץ משכונת הברון הירש . בחודש מרץ יצאו 5 טרנספורטים , באפריל - 9 טרנספורטים , במאי - 2 טרנספורטים , ביוני - טרנספורט אחד , ובאוגוסט - 2 טרנספורטים .  הימלר היה מקבל דו"ח על כל משלוח. המשלוח ה-19 והאחרון יצא מסלוניקי ב-10 באוגוסט 1943 והגיע לאושוויץ ב-18 באוגוסט 1943. עדויות מספרות שיהודי יוון סבלו באושוויץ, יותר מהאחרים, מכיוון ששפתם הייתה שונה, תרבותם שונה ותנאי האקלים שונים.

סה"כ הוגלו מסלוניקי 46,061 יהודים , ואך מעטים מהם שרדו. הקהילה הגדולה הושמדה כמעט לגמרי, ורוב הניצולים מהשואה עלו למדינת ישראל לאחר המלחמה בשנים 1945-1948. הקהילה כיום הינה קהילה קטנה ומזדקנת , ומתגוררים בה כיום קרוב ל 800 נפשות . עיריית סלוניקי קבעה את יום ה-27 בינואר כיום זיכרון לשואת יהודי הקהילה , כפי שעושים זאת ברחבי המדינות השונות בעולם , זהו התאריך בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ . בנוסף , בכיכר מרכזית בעיר הוצבה אנדרטה לזכר 50,000 הקורבנות.
בתמונה : החזית , ודלת הכניסה למוזיאון היהודי בסלוניקי,  מוזיאון קטן זה בסלוניקי, שוכן בביניין מרשים ויפה ששרד את השריפה שזרעה הרס רב בעיר סלוניקי בשנת 1917 שכונתה "השריפה הגדולה". ביניין המוזיאון שופץ בשנת 1977, השנה בה נבחרה סלוניקי כבירת התרבות של אירופה.  המוזיאון היהודי בא לספר על חייה של הקהילה בתקופה הפורחת שלה
והוא נחשב לאחד המוזיאונים המעניינים ביותר של קהילות יהודי אירופה ,
ואליו מגיעי מאות אלפי מבקרים מכל המדינות ברחבי העולם . 
המוזיאון היהודי בסלוניקי: במוזיאון , קיבלנו הסברים מפורטים  ליד כל המוצגים שבמוזיאון , הסברים שניתנו ע"י חברי המשלחת אבי , אופיר , ראובן , אורית , וטולי אשכנזי איש העדות .




 במוזיאון קיימת תערוכת קבע של תמונות המתארות את חיי הקהילה היהודית מלפני כמאה שנה; חלקי מצבות מבית-העלמין הישן , שנהרס בשנת 1942 ומוצגים המתארים את חיי הקהילה לפני ובמהלך הכיבוש הנאצי.
סירטון על המוזיאון היהודי בסלוניקי (בשפה היוונית) 


בתמונה: תערוכת הקבע במוזיאון היהודי בסלוניקי 



כתבה שהתפרסמה ב"מבט לחדשות" בתאריך: 27.1.2015 על הגיבורים היהודים במלחמת העולם השנייה ועל הקמתו של המוזיאון לזיכרם באתר לטרון .
לצפייה בכתבה , לחץ על התמונה העליונה


קשה לתאר במילים את החוויה העמוקה והכואבת של חברי המשלחת . כזכור , חלק ממטרות המסע הן להפגיש את המטופלים עם סיטואציות וחוויות ריגשיות עמוקות ועוצמתיות כדי להטמיע את החוויה . 
כמובן נציין כי במוזיאון זה נמצאת פינה מיוחדת לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , הגיבור היהודי של יוון , בפינה זאת נמצאים מדיו 
המקוריים של הקולונל .

במהלך הביקור במוזיאון , מעניק מנהל המשלחת אבי חכים למנהלת המוזיאון הגב' אריקה פרחיה - זמור , את הספר "סלוניקי - סלוניקאי באוושיץ , 116510 , אונדר זאקסן פיפונדר ציין" , סיפרו של אברהם (אלברטו) מטרסו , ניצול השואה יליד סלוניקי , כיום בן 91 , המתגורר בעיר חיפה שהצטרף למסע "מחיפה לסלוניקי 2007" , כשזאת היתה החזרה שלו ליוון לאחר 62 שנה , אברהם היה שותף בתהליך ההכנה של משלחות רבות בפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" , כמו כן הציעו אותו כניצול שואה שמדליק משואה בטקס ממלכתי בשנת 2009 , ואף היה מרואיין על ידי שמעון פרנס בערב ההתרמה ב 2009 של הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" כשבאולם נכחו 2000 איש . בדף הראשון בסיפרו , "סלוניקי - סלוניקאי באושוויץ" 
כתב אברהם (אלברטו) מטרסו הקדשה בכתב ידו , להלן:
"למוזיאון  היהודי בסלוניקי , בהוקרה ובכבוד רב , אברהם מטרסו , 23.10.2014" . 



נציין , כי באתר זה של "מחיפה לסלוניקי" נמצאת עמודה שלמה המוקדשת למוזיאון היהודי בסלוניקי



עם תום הביקור במוזיאון היהודי בעיר סלוניקי , שמנו פעמינו והמשכנו דרכינו ישירות לבית העלמין החדש


בסלוניקי , ביחד עם הגב' נלי קפון נציגת הקהילה היהודית , ועם ערב , לפני שתרד החשיכה על העיר סלוניקי ממהרים חברי המשלחת , ומתחילים באירגון טקס היזכור לעילוי נשמת 50,000 קורבנות השואה מסלוניקי , יהי זיכרם ברוך !  








בתמונה: האנדרטה לזכר קורבנות השואה הנמצאת בבית העלמין בחולון ,
זהו העתק מדוייק של האנדרטה לזכר קורבנות השואה מסלוניקי הנמצאת כיום
בבית העלמין היהודי בסלוניקי .
(הצילום צולם בתאריך: 4.12.2014 בבית העלמין בחולון ,
ונשלח במיוחד לאתר "מחיפה לסלוניקי" ובאדיבותו של  מר אדיר נאור) .

בתמונה: חנוכת האנדרטה לזיכרם של 50,000 יהודי סלוניקי בבית העלמין לסלוניקי , שנבנתה על ידי ממשלת יוון בתאריך: 6.5.1962 , בתמונה נראים רבנים מהקהילות היהודיות ומהערים השונות ביוון
ונכבדי הקהילה היהודית ביוון , רבה הראשי של העיר סלוניקי נראה במרכז התמונה ממושקף ,
ועל חזהו תליון ובו מגן - דוד. 

 בבית-הקברות מצויות שתי אנדרטאות: אחת מהן היא לזכר 50,000 יהודי סלוניקי שנספו בשואה , ואנדרטה שנייה, שנמצאת בעומק בית הקברות לזכר יהודי יוון , שהיו בצבא יוון , לחמו באיטלקים ובגרמנים במלחמת העולם השנייה. 



כמו כן , סיפרנו את סיפורם של החיילים היהודים שהיו פטריוטים ונלחמו בצבא יוון וביניהם הגנרל והקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , שנהרג בהתקפה מפגיעת מטוס איטלקי כשרכב על סוסו במלחמת יוון - איטליה בשנת 1940 . ובשנת 2002 הועלו עצמותיו ונקברו בטקס ממלכתי צבאי בבית עלמין זה . 



קיימנו טקס מרגש ומכובד של כל חברי המשלחת בבית-העלמין , הדלקנו נרות נשמה מיוחדים כשעליהם לוגו המסע , וקריאת יזכור , קדיש , ותפילת אל מלא רחמים לזכר קורבנות השואה . לכל אורך הביקור בבית העלמין אנו מלווים בדגל המסע החדש , דגל העיר חיפה , דגל ישראל ודגלו של ארגון ניצולי מחנות ההשמדה , יוצאי יוון בישראל , שהביא איתו מישראל ניצול השואה מסלוניקי , איש העדות שלנו במסע , אברהם (טולי) אשכנזי , דגל זה מורכב מסמלים של דגל ישראל , דגל יוון , טלאי צהוב בצורת מגן דוד ומהאות G שבה היו מסומנים יהודי יוון באושוויץ, כיהודים שבאו מיוון (Greece).









סירטון - אזכרה בבית העלמין בסלוניקי לזיכרה של לונה בורלא ...
האזכרה שערך אבי חכים , שהתקיימה ביום חמישי 4.12.2014 ,
במהלך המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" המסע בעקבות שואת יהדות יוון . 











עם סיום ביקור המשלחת בבית העלמין , אנו עולים על האוטובוס וממשיכים אל בית הכנסת העתיק "מונסטרליס" .


בית הכנסת המרכזי בעיר סלוניקי , בית הכנסת של "מונסטיריוטס", הוקם בשנת 1927 על ידי משפחת מונסטיר שעברה לסלוניקי לאחר מלחמת הבלקן ב-1912 . בתקופת הכיבוש הנאצי , כשיהודי העיר נשלחו אל מותם , הפך המקום למחסן של הצלב האדום ולכן כך גם ניצל מהריסה . כיום מתפללים בבית כנסת זה רק בחגים , ומתקיימים בו אירועים משפחתיים . 












סלוניקי המשך ביקור (יום שני למסע , יום שישי 5.12.2014):
לאחר ארוחת בוקר במלון "מדיטרניאן" בסלוניקי , אנו עושים את דרכנו ל"כיכר החירות" , הנמצאת מרחק של מטרים ספורים מהמלון , ונמצאת לאורך הטיילת הארוכה לאורך הים עד המגדל הלבן של סלוניקי , סימלה הנודע של העיר סלוניקי .


ועד ההתארגנות לאירוע , עם הזר שאותו תניח הקבוצה על האנדרטה , מומי כהרגלו בקודש מתיישב ליד הפסנתר הנמצא בקומת הלובי של המלון ומתחיל לפתוח במספר שירי שבת , הקרבה ובאה . 




בתמונה: צולמה בסלוניקי , בתאריך: 11 ביולי 1942: "השבת השחורה".
כל הגברים מגיל 18 עד 45 נקראו להתייצב בכיכר "אלפטריה" , היא כיכר "כיכר החירות" , כדי להירשם לעבודות כפייה . שעות ארוכות עמדו בכיכר , בשיאו של הקיץ והחום הלוהט , כשחיילים גרמנים ועוזריהם היוונים מתעללים בהם ומשפילים אותם . צעירים רבים נשלחו לעבודות כפייה במקומות מרוחקים . עד דצמבר 1942 נמשכו המאמצים לשחררם , ונדרש כופר עצום לביצוע השחרור . (התמונה מוצגת בתערוכת הקבע במוזיאון "יד ושם" בירושלים) .



כיכר "אלפטריה" היא כיכר החירות: בכיכר החירות מצויה אנדרטת "ששת הקנים", המסמלת את אובדנם של ששת מיליון יהודי אירופה. כיכר החירות מסמלת את "השבת השחורה", ב - 11.7.1942 בה ריכזו הנאצים את יהודי סלוניקי הגברים , בגילאי 45-18 , לצורך הכנתם ושליחתם לעבודות כפייה , תוך כדי השפלתם והכאתם. למעשה , בארוע זה בא לידי ביטוי יחסם של הגרמנים ליהודי סלוניקי ויוון , ושם החלו להיחשף תכניותיהם לגבי עתיד יהודי אירופה בכלל ויהודי יוון בתוכם.


הנחנו זר עלי-דפנה עגול , סופרו אירועי "השבת השחורה" , האנשים מוכים באלות , שברו להם משקפים , גרמו להם לזחול על הרצפה; היהודים הושפלו תוך כדי קללות , לקול צחוקם של החיילים הגרמנים וקהל תושבים יוונים שנכח במקום . קיימנו גם קריאת קדיש ויזכור - אל מלא רחמים לזכר קורבנות השואה . בסיום האירוע המרגש ב"כיכר החירות" קיבלנו זמן חופשי לבקר ולסייר בעיר סלוניקי על מנת לחוש את העיר ואת האווירה בעיר זאת . 









שניים מחברי המשלחת , אורית וראובן , נפרדו למספר שעות מהקבוצה ויצאו לביקור מיוחד שתואם מראש,  ביקור מרגש ביותר , בבית הספר היהודי "מתנות לאביונים" בסלוניקי , בית הספר היהודי נמצא בבניין מיוחד ששימש בזמנו כבית תמחוי לעניי הקהילה ונקרא "מתנות לאביונים" . 




אגודת "מתנות לאביונים" נוסדה בשנת 1901 , והיא סיפקה ארוחות צהריים לכ - 2,000 תלמידים עניים באולם האוכל המרכזי שברחוב מזרחי ובחדרי אוכל אחרים בבתי - ספר שכונתיים . בימי מלחמת העולם השנייה סיפקה האגודה , בסיועו של הצלב האדום היווני , מזון לכ - 5,000 תלמידים . השניים העבירו לנו מבלעדית לאתר אינטרנט זה של "מחיפה לסלוניקי" , מספר תמונות מביקורם המרגש בבית הספר היהודי.
בתמונה: זאת היא התמונה המפורסמת של החתונה של עשרות זוגות של ניצולי שואה מסלוניקי לאחר המלחמה , הזוגות עומדים במרפסת "מתנות לאביונים".
(כיום , ניתן לראות את התמונה המקורית עם כל שמות האנשים בתמונה ,
במרכז למורשת יהדות סלוניקי שבפתח תקווה )





בתמונה: שולחן השבת של ילדי הגן והכיתות הנמוכות בבית הספר היהודי בסלוניקי
במרכז הכיפה הלבנה , כיפת המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" שנתרמה לבית הספר . 


בתמונה: במרכז , חברת המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014" הגב' אורית אסטרוגנו - וינקלר
עם צוות המורות של בית הספר היהודי בסלוניקי . 


בתמונה: חבר המשלחת ראובן פריזי בחדרה של מנהלת בית הספר היהודי בסלוניקי הגב' אווה צבי 
בחדר ניתן לראות את דיגלה של יוון , וכמו כן את תמונותיהם של חוזה מדינת ישראל בנימין זאב הרצל
לצידי תמונתו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , הקולונל היהודי מצבא יוון הנחשב לגיבור יוון   

בתמונה: משמאל , חברת המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014" הגב' אורית אסטרוגנו - וינקלר
מתארחת בחדרה של מנהלת בית הספר היהודי בסלוניקי הגב' אווה צבי 

על הביקור בבית הספר היהודי בסלוניקי , מוסיפה וכותבת לאתר חברת המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014" הגב' אורית אסטרוגנו - וינקלר: "בבית הספר היהודי בסלוניקי קיבלנו אירוח חם ולבבי , אירוח מחבק ואוהב מהמורה המיתולוגית של בית הספר שנים רבות הגברת אלגרה פרנסס ומנהלת בית הספר הגברת אווה צבי , התלמידים הנפלאים ,ששאבו אותי באופן מיידי וספונטאני למעגל ריקודי העם בשיר "עוד לא אהבתי די" ו"שיר לשלום" ... בתנועות ידיים ובמבט עיניים הודו לנו החמודים על הסביבונים והמזכרות לחג החנוכה שקיבלו מארץ הקודש".

אלגרה מבית הספר היהודי בסלוניקי , מסבירה לחברי המשלחת אורית וראובן , איך מגיעים לבית חולים "הברון הירש" , הנמצא ממש מרחק הליכה קצר מבית הספר . זהו מקום מיוחד בעיר סלוניקי שאסור לוותר עליו , והשניים עושים את דרכם ישירות אליו . כיום זה בית חולים ציבורי רגיל אולם לפני הכיבוש הנאצי 
היה זה בית חולים יהודי שנקרא בית חולים "הברון הירש" , או כמו שכונה בפי יהודי סלוניקי דוברי הלאדינו "שפיטל הירש" , שם נולדו כל היהודים יוצאי סלוניקי . 
בתמונה: חזית הכניסה לבית החולים בסלוניקי , כפי שנראה כיום 2014 ,
בית חולים ציבורי כיום ,לפני הכיבוש הנאצי היה זה בית חולים יהודי שנקרא בית חולים "הברון הירש" ,
או כמו שכונה בפי יהודי סלוניקי דוברי הלאדינו "שפיטל הירש" , שם נולדו כל היהודים יוצאי סלוניקי . 


בתמונה: חזית הכניסה לבית החולים בסלוניקי , בית חולים ציבורי כיום,
לפני הכיבוש הנאצי היה זה בית חולים יהודי שנקרא בית חולים "הברון הירש" , ביוונית: "סוקומיו הירש" או כמו שכונה בפי כל יהודי סלוניקי דוברי הלאדינו "שפיטל הירש", שם נולדו כל היהודים יוצאי סלוניקי . 
(התמונה צולמה בשנת 1907). 

בתמונה: חזית הכניסה לבית החולים בסלוניקי , בית חולים ציבורי כיום ,
לפני הכיבוש הנאצי היה זה בית חולים יהודי שנקרא בית חולים "הברון הירש" , או כמו שכונה בפי יהודי סלוניקי דוברי הלאדינו "שפיטל הירש" , שם נולדו כל היהודים יוצאי סלוניקי . 
(צילום התמונה משנת 1916). 

בתמונה: חזית הכניסה לבית החולים בסלוניקי , כפי שהיה בעבר ,
לפני הכיבוש הנאצי היה זה בית חולים יהודי שנקרא בית חולים "הברון הירש" , או כמו שכונה בפי יהודי סלוניקי דוברי הלאדינו "שפיטל הירש" , שם נולדו כל היהודים יוצאי סלוניקי . 
ׁ(התמונה צולמה על ידי חברי המשלחת במוזיאון היהודי בסלוניקי) .


מעבר לכביש הראשי שליד הבית חולים נמצאת גם "כיכר היהודים" שם גם נמצאת האנדרטה לזיכרו של
הקולונל מרדכי פריזיס , הגיבור הלאומי היהודי של יוון , שהוא גם אח של סבו , או למעשה דודו של אביו , של ראובן , חבר המשלחת , כשיום קודם לכן אמר ראובן קדיש על קיברו בבית העלמין היהודי בסלוניקי , ביחד עם כל חברי המשלחת .




האנדרטה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל נמצאת ב"כיכר היהודים" בסלוניקי , 
לצפייה במיקומה המדוייק של האנדרטה לחץ על התמונה העליונה


בשעות הערב של יום שישי , הוזמנו כל חברי המשלחת לאירוע "קבלת השבת" של הקהילה היהודית ולארוחת ערב שבת חגיגית . קודם לכן , מספר חברי המשלחת התפללו תפילת מנחה וערבית וקבלת שבת בבית הכנסת "יד לזיכרון" ,  ראשי הקהילה נכחו באירוע זה , כמו כן הרב הראשי של סלוניקי , כבוד הרב אהרון ישראל . 

המשך ביקור בעיר קאוולה + סלוניקי (יום שלישי למסע , יום שבת 6.12.2014):
לאחר ארוחת הבוקר במלון , נסענו לבקר בעיר "קאבאלה" , הנמצאת בצפון מזרח יוון . 
העיר העתיקה בתוך החומות , הנמל , והאקוודוקט המפואר שבנה סולטן הנקרא מפואר הלא הוא סולימן המפואר. יום חורפי מקדם אותנו בעיר זאת , גשם שוטף שלא מפסיק לרדת ... 

קאבאלה היא עיר נמל חשובה בצפון יוון , מכאן יוצאות מעבורות ללסבוס, לאיוס לסאמוס וגם לפיראוס לאיי הדודקנס וכמובן ובקצב מזורז לאי הקרוב תסוס .

אל אף מזג האוויר החורפי והגשם הטורדני , אנו ממשיכים לטייל בעיר עם המטריות , שאותם דאגו לספק לנו חברינו , מדריכי המסע שמעון ומיכה . בעיר קאבאלה כ 100,000 תושבים , עיר חיה , עם קבוצת כדורגל . טיילנו כולנו באיזור הנמל , שהיא טיילת יפהיפיה רחבת ידיים ובה בתי קפה ומסעדות לרוב . 

שואת יהודי קוואלה
בחודש אפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה , נכבשה יוון על ידי גרמניה הנאצית ואזור תראקיה ובכלל זה העיר קוואלה הועברו לחזקת ממלכת בולגריה , אשר הייתה בעלת בריתם של הגרמנים . מיהודי העיר נמנעה אזרחות בולגרית , והוטל על אלכסנדר בלב , ראש המשרד לענייני יהודים , לפתור את "בעיית היהודים". ב-22 בפברואר 1943 נחתם הסכם בין ממשלת בולגריה לגרמנים , אשר השלב הראשון בו היה שילוחם של 12,000 יהודי תראקיה ומקדוניה אל מחנות ההשמדה . בראשית מרץ מנתה הקהילה היהודית בעיר 1,471 נפשות . 

ב - 4 במרץ 1943 , בשעה 04:00 , נערכה אקציה בכל רחבי תראקיה ובכלל זה גם בעיר קוואלה . בשלב ראשון ריכזו השוטרים הבולגרים את היהודים במחסני טבק בעיר עצמה . לאחר מספר ימים הועמסו בני הקהילה על רכבות משא פתוחות שנסעו במשך שלוש יממות גשומות אל עבר בולגריה .‏ מרבית היהודים רוכזו בעיר בלגואבגרד ומקצתם בעיר דופניצה .‏ ראש העיר קוואלה שיפליאב שלח מכתב תודה לשר הפנים הבולגרי פטר גברובסקי בו כתב: "העיר קוואלה שוחררה מאלפיים פעילים של השוק השחור , מהשודדים הנצחיים של עמנו ואויבינו המושבעים" .‏

לאחר כשבועיים הועלו בני הקהילה על רכבות משא פתוחות שנסעו לכיוון העיר לום שעל גדת הדנובה , תוך שהחיילים הבולגרים מכים בהם בקתות רוביהם ומצליפים בהם בשוטיהם . עובדי הכפייה היהודים בני "בולגריה הישנה" , אשר הועסקו בסלילת כבישים ומסילות ברזל לאורך תוואי נסיעת הרכבות , רצו אחר הקרונות והשליכו לעברם מזון ובגדים .‏ בנמל לום הועלו בני הקהילה על ארבע מעבורות אשר הפליגו לכיוון העיר וינה . לפי אחת הגרסאות , טובעה מעבורת אחת על ידי הגרמנים וכל נוסעיה טבעו עמה . נוסעי שלוש המעבורות הנותרות הועלו על רכבות משא לכיוון העיר קטוביץ וממנה למחנה "טרבלינקה" . מעריכים שרק כ - 20 מיהודי העיר ניצלו ממוות במחנות ההשמדה . 


בשנת 1948 התגוררו בקוואלה 42 יהודים , ב - 1967 נמנו 47 , ובשלהי העשור הראשון של המאה ה - 21 לא התגוררו יהודים בעיר .‏ בפאתי העיר קיים בית עלמין יהודי אשר מתוחזק על ידי יוצאי הקהילה החיים בישראל ונציגי הקהילה היהודית ביוון , יהי זיכרם של כל קורבנות השואה מקוואלה ברוך ! 

עם הגעתינו חזרה לעיר סלוניקי , היתה זאת גם שעת מוצאי השבת , מיהרנו לצאת לכיוון בית האבות של סלוניקי , בית האבות היהודי ע"ש "שאול מודיאנו" , בבית אבות זה מתגוררים בין השאר , ניצולי שואה מיוון , ילידי סלוניקי ושאר קהילות יוון . 
בתמונה: דלת הכניסה לבית האבות היהודי ע"ש "שאול מודיאנו" בסלוניקי 

שם ציפו לנו , כהרגלם , דיירי בית האבות כדי לפגוש אותנו , לשיר איתנו שירים , ושאנו נארח להם חברה ולו לזמן קצר . שמענו והשמענו סיפורים על הימים המיוחדים ההם , סיפרנו להם אודות הפרוייקט המיוחד שלנו "מחיפה לסלוניקי" .  מומי , מנהל המשלחת כמובן מנגן על הגיטרה , ופוצח בשירים וכל המשלחת מצטרפת אליו: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" , ועוד ועוד שירים רבים . החברים פורשים את דגל המסע "מחיפה לסלוניקי" על ארון הספרים של בית האבות , וכולם מרוכזים בלובי של בית האבות . 
אבי , מנהל המשלחת , נותן סקירה קצרה לדיירי בית האבות הקשישים על הפרוייקט והמסע "מחיפה לסלוניקי" , ואלה מקשיבים בריכוז מוחלט ובהתרגשות רבה לדבריו . 
לא נפסח , על הפגישה הדרמתית והמרגשת של חבר המשלחת ראובן פריזי עם דודו , האח של אביו חיים פריזיס , שהוא דייר בית האבות שנים רבות , שוב הפגישה ביניהם היתה מרגשת ביותר עם דמעות לרוב . 
עם תום הביקור המרגש בבית האבות היהודי , ולאחר מנוחה קצרה , יצאו חברי המשלחת להסתובב ולטייל בעיר סלוניקי . 













בתמונה: פגישה מרגשת , מימין , אורית אסטרוגנו - וינקלר חברת המשלחת
"מחיפה לסלוניקי 2014" משוחחת עם אחת מדיירות בית האבות היהודי בסלוניקי , הגב' ג'מילה צדיקריו
בת ה - 90 , ניצולת השואה מסלוניקי .  



בתמונה: פגישה מרגשת , מימין , אברהם (טולי) אשכנזי , איש העדות של המסע
"מחיפה לסלוניקי 2014" משוחח עם דיירת בית האבות היהודי בסלוניקי , הגב' ג'מילה צדיקריו
בת ה - 90 , ניצולת השואה מסלוניקי .  



נציין ונוסיף , שלאחר כ 3 חודשים מביקור המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014" בבית האבות בסלוניקי ,
כי ביום שלישי , בתאריך: 31.3.2015 , בבוקר ,
נפטר בשיבה טובה בבית האבות ע"ש "שאול מודיאנו" בעיר סלוניקי ביוון ,
חיים פריזיס ז"ל , בן 91 היה במותו .
חיים פריזיס ז"ל נקבר בעיר הולדתו חאלקידה (חאלקיס) בתאריך: 1.4.2015 ,
יהיה זיכרו ברוך

באותו הערב , הלכו שוב מספר חברי המשלחת להתפלל ולבקר בבית הכנסת "יד לזיכרון" , כשהפעם בידיהם גם מצלמות , שכן ערב קודם לכן לא יכלו לצלם תמונות עקב קדושת השבת . ועם יציאת השבת החלו לצלם למזכרת גם את בית הכנסת .


בתמונה: שלט הכניסה לבית הכנסת "יד לזיכרון" בסלוניקי , בית הכנסת נחנך בשנת 1984
והוא נמצא בביניין הקהילה היהודית בסלוניקי . 

בתמונה: מראה כללי של בית הכנסת ׁ(הקטן) "יד לזיכרון" בסלוניקי 

בתמונה: ארון הקודש של בית הכנסת "יד לזיכרון" בסלוניקי 

ועוד דבר חשוב נציין , כי לא שכחנו באותו הערב את יום הולדתו של מדריך המסע מיכה ... והפתענו אותו גם במסיבת יום הולדת קטנה עם עוגה , כשעליה כתוב ... "מזל טוב מיכה"


בערב , חזרה כל המשלחת למלון , כשכל חבריה עייפים מאוד אך מרוצים מעל ומעבר , לכל חברי המשלחת היו עשרות חוויות מרגשות משלושת הימים בהם ביקרה בעיר סלוניקי , וכפי שאומרים: סלוניקי - עיר ואם בישראל !

העיר וולוס , דרך מעבר בכפר ליטוחורו (יום רביעי למסע , יום ראשון 7.12.2014):  

יום ראשון , לאחר ארוחת בוקר טובה במלון , עושה המשלחת את דרכה לעיר וולוס , שם תשהה יומיים ... שם מחכים לה אירועים מרגשים ביותר , עד כדי כך שלא תישאר לכל חברי המשלחת עין יבשה ... במיוחד לאבי חכים , מנהל המשלחת "מחיפה לסלוניקי" .



בדרך עוצרים כמובן לביקור בכפר "ליטוחורו" , עיירה שהוקמה בשנת 1920 שהיא עיירה הסמוכה ביותר לשמורת הר האולימפוס , הוא משכן האלים , ונמצאת ממש למרגלותיה .העיירה הוקמה כדי לשמש בית מרפא לחולים . "ליטוחורו" , היא עיירת קייט נחמדה מאוד ובה מסעדות , מלונות , סופר - מרקטים , מאפיות וכל מה שתייר צריך , לפני שהוא מעפיל ועולה אל הר האולימפוס . בכפר הרבה מסלולים למיטיבי לכת , מסלולים יפים ביותר העוברים בין הרים ומעיינות . אנחנו לא הספקנו לעשות אותו , אך הוא לוקח לפחות כ - 3 שעות הליכה . 



הר האולימפוס הוא כמעט 3000 מטרים ונמצא במחוז תסליה , שם על פי המיתולוגיה שוכנים האלים (זאוס , הרה , אתנה , אפרודיטה , אפולו , ....) בשנת 1981 "אונסקו" הכריז על האולימפוס כאתר טבע לשימור . בכפר ליטוחורו , שהוא הבסיס של מטיילים רבים , מגיעים לכיכר המרכזית שם נמצאת הכנסייה על שם ניקולאס. 












ובדרך הארוכה של הנסיעה , עוצרים את האוטובוס ועושים אתנחתא קלה לקצת מוזיקה ושירה ... 








לאחר המנוחה הקצרה , עולים לאוטובוס וממשיכים בנסיעה ... את מה שקורה באוטובוס כבר נוכל לגלות לכם הקוראים , כי מתבשל לו שם שיר מסע חדש שאותו מלחין מומי בליווי הגיטרה שלו , שיר המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" ... השיר בשפה העברית ובו מצורפים עוד שני בתים מיוחדים , האחד בשפת הלדינו , והשני בשפה הערבית .



מומי , מבטיח לחברי המשלחת כולה כי בע"ה לכשיסיימו את המסע ויחזרו לישראל , השיר יוקלט בהקדם בצורה מקצועית ביותר באולפן . על כך עוד תקראו כאן בהמשך , בשלב זה שוב נוכל לגלות לכם רק את הפיזמון של השיר:


" אני גאה
להיות שייך לסלוניקי ,
ולהיות שותף למשפחה . . .
נשבע אני
לחזור לסלוניקי , ואיתה
לצעוד לעד ! " 

סירטון: שיר המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" 
נציין כי השיר שבסירטון זה הוא רק חלקו של השיר שצולם בימי תחילת המסע וזהו רק חלקו של השיר וסקיצה ראשונית בלבד ,  במהלכם של ימי המסע צורפו והוקלטו עוד שני בתים נוספים לשיר זה
בשפת הלאדינו ובערבית .

לקראת שעת ערביים מגיעה המשלחת למלון "קסניה" שבעיר וולוס , בו ישהו 2 לילות רוצופים , העיר וולוס , עיר שמקושטת לתפארת , הרחובות מקושטים להפליא כל רחובותיה גם הראשיים והצדדיים , העיר מרשימה ביותר ביופיה לרגל חג המולד הנוצרי . 



כפי שציינו שם בעיר וולוס מחכה להם אירוע מרגש ביותר , כשלמעשה זהו מפגש מרגש ביותר בין שני אנשים שלא נפגשו מעולם , ויש להם קשר חזק ביותר , על כך תקראו כאן בהמשך ... 

כאמור , מעל העיר וולוס אלה הם ההרים הגבוהים - הרי הפיליון , ובכפרים המצויים בו הסתתרו רבים מיהודי העיר וולוס , לאריסה והסביבה בזמן הכיבוש הנאצי , רבים מהם הצטרפו אל כוחות הפרטיזנים שלחמו בגרמנים . רבים מתושבי הכפרים , הנוצרים , הסתירו והצילו יהודים רבים תוך סיכון חייהם . אביו של אבי חכים מנהל הפרוייקט והמסע "מחיפה לסלוניקי" , יהודה לאון חכים ומשפחתו , היה אחד מאותם פרטיזנים חזקים ואמיצים , שמצאו מסתור בכפרים בהרים , הוא גם השתתף בקרבות נגד הכובש הגרמני , שהיה בסביבה . זהו סיפור הצלתם של משפחת חכים ע"י משפחת ווליוטיס . 

מספר שנים , שחוקרת את השואה הגב' קרסיה (ארסי) מלאגיורגי , סטודנטית מהעיר וולוס , אשר באה לישראל לאוניברסיטת באר שבע על מנת להשלים את לימודי תואר הדוקטורט שלה בנושא הצלתם של יהודי יוון , ושואת יהדות יוון . הגב' ארסי , היא זאת שעשתה וערכה מחקר מקיף ועבודה אינטנסיבית אודות הנושא , ריאיינה והקליטה עשרות ניצולי שואה ופרטיזנים בארץ וביוון , ולבסוף מאמציה הרבים באיתור המשפחה המצילה , משפחת ווליוטיס , היו מוצלחים ומרשימים ביותר !  




בואו וצפו בסירטון מהמפגש הראשוני והמרגש שהתקיים בין שתי המשפחות . . .
המשפחה המצילה מהעיר וולוס , יוון , שהתגוררה בהרי הפיליון ונציג המשפחה מר מיכאל ווליוטיס ובנו אפוסטולוס , לבין המשפחה שהם הצילו , נציגה של המשפחה המוצלת יוזם ומנהל הפרוייקט והמסע "מחיפה לסלוניקי" מר אבי חכים ... מפגש זה התקיים ביום ראשון , בתאריך: 7.12.2014 . 








האזינו לסיפורו המרגש של מר אבי חכים , סיפורו מהמפגש המרתק שהתקיים במסגרת המסע
"מחיפה לסלוניקי 2014" , עם בני משפחת ווליוטיס מהעיר וולוס שביוון ,
משפחה שהסתירה והצילה את בני משפחתו מיד הצורר הנאצי בכל תקופת השואה .
להאזנה לתוכנית הרדיו "קול שישי עם ירון אנוש" ואודות המפגש , ליחצו התמונה העליונה !
(שודר בתוכניתו של ירון אנוש ברשת ב' מיום שישי , 18.9.2015)







לאחר המפגש המרגש , וטעון הרגשות , בו לא נשארה אף עין יבשה , מיהרה המשלחת למרות רדת החשיכה אל האנדרטה לזכר קורבנות השואה אשר בעיר וולוס . שם באנדרטה הם יקיימו טקס לזיכרם של קורבנות השואה מוולוס , יגידו קדיש ותפילת יזכור . 



לכל גולשי האתר היקרים שלום רב !
לקראת יום השואה תשע"ה התקיימה תוכנית הרדיו "ציפורי לילה " עם שמעון פרנס ,
ביום שני 13.4.2015 , בה סיפר מנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" מר אבי חכים מחיפה את סיפורו המרגש מהמפגש שהתקיים לאחרונה במסגרת המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" ,
עם בני משפחת ווליוטיס מהעיר וולוס שביוון ,
משפחה זו הסתירה והצילה את בני משפחתו מיד הצורר הנאצי בכל תקופת השואה .
את סיפורו המרגש הזה הוא סיפר בגלי צה"ל בתוכנית "ציפורי לילה" עם שמעון פרנס , להאזנה לתוכנית הרדיו "ציפורי לילה" עם שמעון פרנס , אודות המפגש ולהאזנה לתוכנית ,
החל מהדקה ה 22 , ליחצו על התמונה הבאה:

בתוכנית הטלויזיה "חי בלילה" עם נדב בורנשטיין
המשודרת בערוץ 2 , ששודרה בתאריך: 16.2.2015 , שודר המפגש המרגש שהתקיים במסגרת
המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" של אבי חכים , מנהל הפרוייקט והמסע "מחיפה לסלוניקי" עם מצילי בני משפחתו בתקופת השואה , מיכאל ווליוטיס ובני משפחתו מהעיר וולוס ביוון .
לצפייה בתוכנית לחץ על התמונה התחתונה ! (החל מהדקה ה 20:00 ) . 


בעיתון , המקומון החיפאי "כלבו" , התפרסמה כתבה מקיפה על סיפור הצלתה המרתק והמרגש
של משפחת חכים , כל פני 2 וחצי עמודים גדולים ,
לקריאת הכתבה במלואה לחצו על תמונת הכותרת להלן ,
כנסו לגיליון מס' 2440 לעמודים: 38 - 39 - 40 , 




בתמונה: כתבה שהתפרסמה במקומון החיפאי "כלבו" מיום 12.6.2015 

בתמונה: האנדרטה לזכר הניספים , קורבנות השואה מוולוס , 
האנדרטה נמצאת ברחוב "ריגה פראו" ונמצאת המרכז הכיכר , בעיר וולוס
האנדרטה נבנתה על ידי עיריית וולוס ונחנכה בשנת 1998 . לצפייה במיקומה המדוייק של האנדרטה , בסיור וירטואלי של 360 מעלות ,  לחץ על התמונה העליונה

בתמונה: תחתית האנדרטה לזכר הניספים , קורבנות השואה מוולוס , הנמצאת בעיר וולוס
האנדרטה נבנתה על ידי עיריית וולוס ונחנכה בשנת 1998 .  
באנדרטה חרוטות השנים 1945 - 1941 , והפסוק: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"
וכן הקדשה בשפה האנגלית:
IN MEMORY OF THE VOLOS JEWS VICTIMS OF NAZISM







וולוס , המשך ביקור (יום חמישי למסע , יום שני 8.12.2014):
היום תמשיך לבקר המשלחת בעיר וולוס , וגם היום ימתינו לה מפגשים מרגשים נוספים ... אך קודם כל באוטובוס ממשיכים כמובן חברי המשלחת בכתיבת שיר המסע . מומי והגיטרה מלווים את אורית ושמעון , מדריך המסע , בזמר , וחוזרים על הפיזמון הידוע : "אני גאה להיות שייך לסלוניקי , ולהיות שותף במשפחה ... נשבע אני לחזור לסלוניקי , ואיתה לצעוד לעד !!! .... 

האוטובוס עושה את דרכו לעבר הר הפיליון , פיליון (ביוונית: Πήλιο , ובאנגלית: Pelion) הוא איזור הררי שבחבל מגנסיה שבדרום - מזרח מחוז תסליה במרכז יוון , כ - 350 קילומטרים צפונית לבירה אתונה והוא יוצר מעין חצי אי בין הים האגאי למפרץ פגסטיק . הכניסה להרי הפיליון עוברת דרך עיר הנמל הגדולה וולוס .















איזור הרי הפיליון כולל יערות המורכבים בעיקר מעצי אלון , אדר (מייפל) וערמון , ומצוקים הנופלים בחדות אל תוך הים . בשיאו , מגיע גובה ההרים באיזור זה ל - 1610 מטר . יערות פיליון נפגעו מהשריפה הגדולה שהתחוללה באיזור בשנת 2007 , אך מאז השתקמו. 


ה"פיליון" נחשב לאחד האיזורים היפים ביוון , ועל כן זוכה לתיירים רבים המגיעים לאיזור בשל מסלולי הטיול הרגליים , הכפרים השלווים והחופים . בחורף יש במקום גם אתרי סקי . בין הכפרים הבולטים והמתוירים באזור ניתן למנות את צמד הכפרים מקרניציה (Makrinitsa) ופורטריה (Portaria) , זגורה (Zagora) , חורפטו (Horefto) , הכפר צנגרדה (Tsagarada) , בו תבקר המשלחת , מילייס (Milies) וויטסה (Vitsa) . 

הכבישים בפיליון הרריים , תלולים ומפותלים , ולכן על אף המרחק האווירי הקצר יחסית בין הכפרים , זמן הנסיעה הנדרש לעתים ארוך יותר משנדמה . 



המשקה החריף הנפוץ בפיליון אינו ה"אוזו" המוכר אלא גירסה מעט שונה שלו הנקראת ציפורו (Tziporo) .  הכפר "צנגרדה" הוא כפר גדול ומסורתי , הבנוי בין עצי אלון ודולב . בכיכר המרכזית בכפר נמצא עץ דולב , זהו פלא טבע נדיר ומיוחד , עץ זה נחשב לגדול והעתיק ביוון כיום , עץ זה הוא בן למעלה מ 1,000 שנה . 








לאחר יום מלא ועמוס חוויות בהרי הפיליון , ממהרת המשלחת חזרה לעיר וולוס , ועם רדת החשיכה , הם מגיעים אל בית העלמין היהודי בעיר , שם קבור סבו של מנהל המשלחת אבי חכים .


חשוך והגשם טורדני , ולמרות הכל זה לא מה שישבור את החברים , המשלחת ממהרת ומתארגנת , חשוך מאוד בבית עלמין , החברים מדליקים את הפנסים הנמצאים בטלפונים הניידים שלהם , אבי מדליק את נר הנשמה ליד קיברו של סבו , וביחד עם כל מיניין חברי המשלחת המצטרפים אליו , וברגש גדול , אומר את הקדיש: "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ , בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל , בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב , וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא.לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן". 




"המציל היהודי": הרב שהציל את אנשי עיירתו ביוון


הרב משה שמעון פסח , רבה של העיר וולוס שביוון בתקופת מלחמת העולם השנייה פעל בתושייה כאשר נתבקש להגיש רשימה של יהודי העיירה ובסיוע הבישוף המקומי הבריח אותם להרים . בטקס מיוחד קיבל את אות "המציל היהודי" ... טקס יחיד מסוגו בארץ ובעולם , המוקדש להוקרת פועלם ולהנחלת מורשתם של יהודים שהצילו יהודים במהלך השואה , התקיים ביום חמישי 16.4.2015 ב"יער הקדושים" שבפרוזדור ירושלים , ביוזמת המרכז העולמי של בני ברית והקרן הקיימת לישראל . 

הטקס הוקדש השנה להוקרת פועלו של הרב משה שמעון פסח , שיזם והוביל את הצלתה של רוב הקהילה היהודית בוולוס , שביוון תקופת השואה ואף קיבל לאחר המלחמה עיטור כבוד ממלך יוון ואות הוקרה ממפקד כוחות הברית בים התיכון . נכדיו של הרב פסח קיבלו בשמו את אות המציל היהודי . 

פעולות ההצלה של הרב פסח הביאו להישרדותם של 74% מכלל יהודי העיר וולוס – הישג נדיר במדינה בה נרצחו 85% מכלל 80 אלף יהודייה.  בעיר וולוס התגוררו ערב מלחמת העולם השנייה כ-1000 יהודים . עם כניסת הנאצים התבקש הרב להכין רשימה של יהודי העיירה . הוא הבין שהסכנה גדולה ופנה לבישוף הנוצרי אורתודוכסי , יואכים אלקסופולוס בבקשה שיסייע לו ולבני קהילתו לברוח . הרב החליט להוביל את הקהילה כולה לכפרים נידחים בתנאי מחתרת והצליח להבריח את רוב יהודי וולוס להרים . 


בתמונה: תעודת "אות המציל היהודי" שהוענקה לרב משה שמעון פסח זצוק"ל מוולוס , רבה של קהילת וולוס ביוון , שהציל את רוב תושבי העיר מציפורני הצורר הנאצי . הטקס התקיים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ביער הקדושים , בתאריך: 16.4.2015 , צילום התמונה נעשה במיוחד לאתר "מחיפה לסלוניקי" על ידי מר איליאס פסח מסלוניקי , נכדו של הרב שנטל אף חלק בטקס , והתמונה באדיבותו . 




הבישוף יואכים כתב לכמרים של כפרי הסביבה: "אני ממליץ בחום ומבקש מכל אח שפוגש נושא מכתב זה להקשיב לו הקשבה יתרה וברצון טוב ולתת לו כל סיוע לכל דבר שיזדקק לו או לצאן מרעיתו כדי שהם לא יהיו קורבנות של המצב הקשה הזה" . לעזרת הרב התגייסו גם פקיד העיריה ומפקד המשטרה . 

הגרמנים שדדו את בית הרב והרסו את בית הכנסת ואף הציעו פרס כספי גדול תמורת גילוי מקום מחבואו והסגרתו , אך הכפריים , שראו ברב איש קדוש , נתנו לו מקלט ועזרו לו להסתתר ביערות ובמערות . בזמן המלחמה שיכל הרב שני בנים ובת שנתפסו ונרצחו על ידי הגרמנים . אשתו נפטרה מצער . 

למרות גילו הקים הרב יחידת פרטיזנים , וסייע לחיילים ולקצינים מבעלות הברית לחמוק מהשבי ולחצות את גבול יוון. בשנת 1952 העניק מלך יוון לרב את "צלב הזהב" – עיטור הכבוד של מסדר המלך ג'ורג' הראשון . על גילוי נאמנות ופטריוטיות למולדת יוון. הוא נפטר בשנת 1955 בגיל 86 . עצמותיו הועלו לירושלים שנתיים לאחר מכן ביוזמת ממשלת ישראל והוא נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות . הארכיבישוף הוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות עולם.  

את הרב פסח ייצגו בטקס נכדיו מוריס אשכנזי וד"ר איליאס פסח . כמו כן , כיבדו את האירוע בנוכחותם ויקטור בטיס , נשיא בני ברית אתונה והרב גבריאל נגרין מאתונה . במהלך הטקס הוענקו "אות המציל היהודי" על ידי המרכז העולמי של בני ברית והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה לרב פסח ולשמונה מצילים יהודים נוספים. 



עם סיום הביקור בבית העלמין , הגשם ממשיך לרדת , והמשלחת עושה את דרכה לבית בו התגוררו בני משפחתו של אבי חכים ועם סיום הביקור שם היה זה כבר שעות ערב , לפתע שמענו מוסיקה יוונית וכשהצצנו לרגע במקום נתגלה לעיננו מראה מקסים ביותר ...


ראינו ילדים וילדות יוונים הנמצאים במהלך חוג לריקודים ופולקלור יווני , היה זה מחזה מרגש , פשוט נהננו והם הילדים והילדות נהנו מההתרגשות שלנו ...




אורית , חברת המשלחת , לא היססה לרגע וביקשה רשות מהמורה לריקוד להצטרף למעגלי הריקוד שלהם . המורה לריקוד לא היססה לרגע , והסכימה מיידית וקראה לאורית להצטרף ולרקוד ביחד איתם ... היה זה מפגש אקראי בהחלט , מקסים ומרגש גם יחד ! ... את החיבור שנוצר בין אורית לבין הילדים , תוכלו לראות כאן בסירטון הקצר המצורף להלן: 

סירטון: מפגש אקראי בהחלט בין אורית , חברת המשלחת עם תלמידי בית הספר
לריקוד פולקלור יווני שבעיר וולוס ביוון , המפגש התקיים במהלך
המסע "מחיפה לסלוניקי 2014"  בעיר וולוס ביוון , 8.12.2014 .

חאלקידה (כלקיס) ואתונה - בירת יוון , (יום שישי למסע , יום שלישי 9.12.2014):
לאחר יומיים מרגשים ביותר בהם לא נותרה אף עין יבשה בעיר וולוס , ממשיכה המשלחת את המסע , ובבוקר עוזבת המשלחת את וולוס , והם ממשיכים בדרכם לאי "אוויה" שם נמצאת העיר "כלקיס" , או כפי שהיוונים קוראים לה "חאלקידה" .  נסיעה ממושכת של מספר שעות עם מספר הפסקות בדרך , עולה האוטובוס על הגשר החדש של חאלקידה המקשר אותה עם שאר איי יוון , ואנו כבר נמצאים בתוך רחובותיה של העיר . 




לפני פרוץ מלחמת העולם השניה , מנתה הקהילה היהודית בחאלקידה  כ - 325 יהודים , פלישת הכרמנים הובילה רבים מהם לברוח להרים , ורבים מהם היו פרטיזנים שהתחבאו בהרים , אחת מהם היא הגב' שרה יהושוע (כיום פורטיס) שכבר בגיל 15 היתה מהפרטיזניות הידועות של יוון , מתגוררת כיום בעיר רמת גן , הגרמנים הוציאו "חוזה" על פרטיזנית אמיצה זאת , ודרשו להביא אותה אליהם חיה או מתה . בעוד חלק מהיהודים  הצליח לברוח לארץ ישראל  דרך טורקיה ולהינצל , חלק מהם נתפסו ונשלחו בשנת 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ . ב - 1948 מנתה הקהילה כ - 180 יהודים , ובשנת 1959 כ - 122 נפש . כיום בתחילת שנת 2015 , הקהילה מונה , ומתגוררים בעיר , כ - 50 נפשות בלבד , בינהם משפחת פריזיס בן - דודו של ראובן פריזי חבר המשלחת . 


בתמונה: בינתיים , באוטובוס בדרך הנסיעה לחאלקידה ממשיכה אורית בחידונים
אודות המקומות בהם ביקרה המשלחת במהלך המסע .

בכניסה לעיר , מחכה יצחק פריזיס , בן דודו של ראובן , והשניים מתחבקים חיבוק חזק ואוהב , ובוכים מרוב התרגשות רבה ועצומה ...  כמו כן ממתין לנו גם מאקיס , נשיא הקהילה היהודית בעיר חאלקידה .


תחילה ביקרנו באנדרטה שהוקמה בתאריך:  26.9.2010 , לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס , שהיה קולונל יהודי בצבא יוון , שנלחם בתקופת מלחמת העולם השנייה נגד פלישת הצבא האיטלקי ליוון , ובמהלך המערכה הוא נהרג .







הקולונל מרדכי פריזיס , כבן העיר חלקידה זכה לכבוד גדול ולאנדרטה גדולה ומרשימה ביותר של דמותו הרכובה על סוס וחרבו שלופה בידו , מאחר ופריזיס היה קולונל בחיל הפרשים של יוון . האנדרטה בגודל של 2.5 מ', ובמקום מרכזי בעיר חלקידה (ליד תחנת מכבי האש) . במלחמה , ברגעים האחרונים לפני מותו , הגיע הכומר אליו , והוא ציין שהקולונל פריזיס ז"ל ציין במילותיו האחרונות 
את המילים: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"  ומספר שניות אחרי דבריו אלה הלך לעולמו .


בתמונה: במרכז התמונה , הגיבור היהודי הלאומי של יוון , הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , מימין  , למעלה שלט הרחוב הקרוי על שמו של פריזיס , בעיר הולדתו חאלקידה , במרכז מימין אלה הם המדים המקוריים והאורגינליים של הקולונל פריזיס המוצגים כיום במוזיאון היהודי בסלוניקי , ולמעטה קיברו המצוי בבית העלמין החדש בעיר סלוניקי , משמאל: האנדרטה לזיכרו של הקולונל פריזיס ז"ל , הנמצאת בעיר הולדתו חאלקידה , מיקומה במרכז העיר , האנדרטה נחנכה במעמד נשיא יוון ומפקדי צבא יוון בשנת 2010 .


בתמונה: האנדרטה לזיכרו של הקולונל היהודי , מרדכי פריזיס ז"ל גיבור יוון
שנחנכה בעיר הולדתו חאלקידה (כלקיס) בשנת 2010 . 


בתמונה: הכיתוב בשפה היוונית בצידה הקידמי שעל האנדרטה לזיכרו של הקולונל היהודי , מרדכי פריזיס ז"ל גיבור יוון , שנחנכה בעיר הולדתו חאלקידה (כלקיס) בשנת 2010 . 

בתמונה: ארון הקודש בבית הכנסת העתיק בעיר חאלקידה (כלקיס) ביוון 




לצפייה בסירטון חנוכת האנדרטה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל
בעיר הולדתו חאלקידה בשנת 2010 , לחץ על התמונה העליונה !
מהאנדרטה המרשימה של הקולונל פריזיס , עושה המשלחת את דרכה אל בית הכנסת העתיק בעיר , שם קיבלה המשלחת הסברים מנציגי הקהילה היהודית בעיר , המשלחת קיבלה סקירה כללית על העיר חאלקידה בעבר ובהווה , וגם על הקולונל הידוע היהודי פריזיס . 




בתמונה: בית העלמין היהודי העתיק בעיר חאלקידה ביוון . 


בתמונה: בית העלמין היהודי העתיק בעיר חאלקידה ביוון נמצא ברחוב "מסאפיון" בעיר . 
עם סיום הביקור המרגש בבית הכנסת , ממשיכה המשלחת את דרכה אל בית העלמין היהודי העתיק והישן של חאלקידה , בו קבורים גם סבו וסבתו של חבר המשלחת ראובן .


החברים , מתארגנים למיניין לאמירת קדיש , וראובן מתחיל ואומר: "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ , בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל , בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב , וְאִמְרוּ אָמֵן: ...

קולו של ראובן נחנק , וכולו מתרגש והוא מתחיל לבכות מרוב התרגשות אדירה ... מנקה את הדמעות וממשיך באמירת הקדיש:  
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא.לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן". 





עם סיום ביקור המשלחת בבית העלמין בחאלקידה , עולים חברי המסע לאוטובוס , שיובילם בנסיעה בת שעה לערך , ישירות לעיר הגדולה אתונה , היא בירת יוון .

אתונה - בירת יוון , (יום שביעי ואחרון למסע , יום רביעי  10.12.2014):
המשלחת מתעוררת ליומו האחרון של המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" (מסע תשיעי ברציפות של הפרוייקט) , עם תחילת היום חברי המשלחת מקבלים יום חופשי על מנת לסייר בעיר ולהרגיש את האווירה של עיר הבירה אתונה . חלק מהחברים הולכים לסייר ולבקר בעיר במוזיאון היהודי באתונה , וחלקם אף טיילו באיזור ה"פלאקה" , למעשה ה"פלאקה" שלמרגלות ה"אקרופוליס" באתונה היא השכונה המפורסמת ביותר וגם העתיקה ביותר של העיר אתונה , כמו שתיירים מגיעים מכל העולם לטפס על האקרופוליס ולמוזיאון האקרופוליס גם הפלאקה היא אחת מיעדי התיירות המפורסמים ביותר של אתונה ושיטוט בפלאקה נחשב בגדר חובה , הפלאקה של אתונה גובלת ב"כיכר מונסטיראקי" ובשוק הפשפשים וגם בשכונת "פסירי" (בה חיו בעבר היהודים של העיר אתונה) ובה נמצא גם בית חב"ד של היום , מצפון הפלאקה גובלת בכיכר "סינטאגמה" ובית הפרלמנט של אתונה ומדרום באקרופוליס , לא רק שהיא השכונה המפורסמת ביותר של אתונה היא גם מצוייה במיקום המרכזי ביותר של אתונה.


בתמונה: מימין , מר אברהם (טולי) אשכנזי , איש העדות של המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" 
עם הגב' טלי מאיר , מנהלת הקהילה היהודית באתונה . 

במשך שנים רבות שמה הנרדף של ה"פלאקה" היה "שכונת האלים" בשל הקירבה שלה ל"אקרופוליס" אך השם השתנה במשך השנים לפלאקה  - "אתונה הישנה", הסיור בפלאקה של אתונה חושף את חברי המשלחת למבנים מקסימים ומטופחים לצד הריסות ועתיקות של יוון העתיקה ובינהם שלל טברנות יווניות קטנות עם שולחנות בצבעי כחול לבן לצד הסימטאות הצרות והציוריות וחנויות קטנות ויפיפיות של מזכרות , ניתן לשוטט בפלאקה שעות בכל שעות היום , אך בלילה היא מקבלת גוון מדהים עוד יותר , כאשר מבנה ה"אקרופוליס" של אתונה מואר בתאורה מרהיבה והשיטוט בפלאקה בשעות הלילה מרהיב במיוחד.

אנו מצרפים לכם מספר תמונות שצילמו חברי המשלחת בביקורם וסיורם בעיר אתונה , בירת יוון .


בתמונה: חבר המשלחת רוני ברגיל ליד חייל יווני במשמר הכבוד בביניין הפרלמנט באתונה .


בתמונה: חבר המשלחת יעקב צרפתי ליד חייל יווני במשמר הכבוד בביניין הפרלמנט באתונה .






 בתמונה: חבר המשלחת ראובן פריזי , בביקור במוזיאון היהודי באתונה , 
בתערוכה אודות הפרטיזנים היהודים מיוון . 

בתמונה: מימין , מר אברהם (טולי) אשכנזי , איש העדות של המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" 
בביקור באנדרטה לזכר קורנות השואה מיוון , הנמצאת ליד הקהילה היהודית בעיר אתונה . 

עם רדת החשיכה , מתאספים חברי המשלחת לשיחת סיכום מרכזית אודות המסע "מחיפה לסלוניקי 
2014" , ועם סיום השיחה , לוקחים החברים את מזוודותיהם , עולים על האוטובוס שהמתין להם בכניסה למלון , האוטובוס שיסיעם אל שדה התעופה "אלפתריוס וניזלוס" , על מנת לעלות על טיסת חברת התעופה "אג'יאן איירליינס" (Aegean Airlines) שהיא חברת התעופה הלאומית והגדולה של יוון , שיטיסם חזרה לשדה התעופה בן גוריון , חזרה ארצה ... הביתה לישראל .  

בנסיעה לשדה התעופה באוטובוס , ממשיכים חברי המשלחת לעבוד על "שיר המסע" , על המילים והלחן הסופי , לפני שיגיעו לישראל ויקליטו את השיר למזכרת באולפן הקלטות . 




טיסת "אג'יאן איירליינס" נוחתת בשדה התעופה בן - גוריון , ולפתע כולנו שומעים קול במערכת הכריזה במטוס , כמובן , היה קברניט המטוס , המודיע לנו על נחיתתנו והגעתינו לארץ ישראל . 

יש לנו את הכבוד , לסיים את יומן מסע מרגש ומרתק זה במילים:

"אנו , מנהלי וחברי המשלחת ו"מחיפה לסלוניקי 2014" ,  שחזרנו מביקור ברחבי הקהילות היהודיות והקדושות ברחבי יוון , אנו שקמנו מאפר מיליוני הקורבנות , אנו הנושאים את זעקתם האילמת , מצדיעים לגבורתם , ומבטיחים לספר לעד ולזיכרון נצח את אשר קרה להם , זיכרון קורבנות השואה ישאר תמיד בליבנו לעד .

אתר האינטרנט "מחיפה לסלוניקי" בו אתם קוראים וגולשים ברגע זה , זה נבנה להנצחת זיכרם של הניספים בשואה , ובמיוחד , לזיכרם ולפועלם של הניספים בשואה מקרב יהדות יוון , להנחלת מורשתם האדירה והמפוארת למען הדורות הבאים . . . 
יהיה זיכרם של הניספים בשואה , קורבנות השואה מסלוניקי , וכל קורבנות השואה מ 33 הקהילות הקדושות של יוון , וכל קורבנות השואה ברוך , אמן ! 


תודה לכל גולשי האתר והקוראים על שהצטרפתם 
אלינו בקריאת יומן המסע "מחיפה לסלוניקי 2014"
ובצפייה בתמונות ובסירטוני המסע המרגשים !


לפרטים על הפרוייקט והמסע הבא "מחיפה לסלוניקי 2015"
ניתן לקבל אצל מנהל המסע ומנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי"
מר אבי חכים , בטלפון: 8628314 - 04
ובכתובת הדואר האלקטרוני , להלן:
avih@haifa.muni.il

להתראות בע"ה במסע הבא
" מחיפה  לסלוניקי  2015 "  !


המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" תם , אך כמובן לא נשלם ... 

... ביום רביעי 31.12.2014 , התאספו חברי המשלחת להקליט את שיר המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" באולפן ההקלטות של עיריית חיפה ביחד עם חבר המשלחת מר מומי אלמוג , מנהל המחלקה לנוער וצעירים ושירותי תקון בעיריית חיפה . 





בי' בטבת תשע"ה , יום חמישי בתאריך: 1.1.2015 , התקיימה עצרת אבל וקדיש כללי לזכר אחינו שניספו במחנות ההשמדה מיוון , בבית הכנסת הסלוניקאי ע"ש היכל רבי חיים חביב זצוק"ל לזכר קהילת סלוניקי הי"ד בחיפה . 

תחילה התקיימה העצרת בבית העלמין הישן בחוף הכרמל בחיפה על יד האנדרטה לזכר הניספים קורבנות השואה , במעמד עשרות משתתפים ומתפללים שהגיעו למרות מזג האוויר החורפי . לאחר מכן התקיימה עצרת זיכרון , תפילת אזכרה וקדיש כללי בבית הכנסת ע"ש חיים חביב בחיפה , בו היתה הדלקת נרות זיכרון לזכר הניספים בשואה ילידי סלוניקי ושאר קהילות יוון .



דברים לזיכרם של הניספים , קורבנות השואה , הוזמן לשאת מר אבי חכים , מנהל הפרוייקט והמסע "מחיפה לסלוניקי" , מסע בעקבות שואת יהדות יוון , שכזכור , לפני המראתה של המשלחת ליוון , קיבלה את ברכת הדרך מכבוד רב בית הכנסת מר ניסים דנינו , ועם חזרת המשלחת לישראל , למעשה זהו סגירת מעגל . אבי סיפר דברים מרגשים אודות החוויות שחוותה המשלחת בסלוניקי , בוולוס , בחאלקידה ובשאר קהילות יוון הקדושות בהם ביקרה המשלחת , ואף הציג את דגל המסע "מחיפה לסלוניקי" לפני כל ציבור המתפללים והנוכחים בעצרת הזיכרון , דגל זה הוצג לראשונה בביקור המשלחת בבית הכנסת לפני נסיעת המשלחת ליוון , הדגל שליווה את המשלחת בכל רחבי קהילות יוון הקדושות ,
לאורך כל ימי המסע . 







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה