"מחיפה לסלוניקי" 2015

המסע "מחיפה לסלוניקי 2015" עשר שנים לפרוייקט

המסע בעקבות שואת יהדות יוון / יומן מסע




  ΑΠΟ ΤΗΝ ΧΑΪΦΑ
  ΣΤΗΝ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΗ 2015
ΣΤΑ ΒΗΜΑΤΑ ΤΟΥ ΟΛΟΚΑΥΤΩΜΑΤΟΣ
ΤΩΝ ΕΒΡΑΙΩΝ ΤΗΣ ΕΛΛΑΔΑΣ

מועד הנסיעה: 10.11.2015 - 2.11.2015 (סה"כ: 8 ימים , 7 לילות)

מטרת הנסיעה:
מסע בעקבות שואת יהדות יוון – המחשה , הטמעה וביקור לצורך רכישת מודלינג של הישרדות ושיקום מחדש – משואה לתקומה . מטרה חשובה ביותר היא ההכרה של מורשת קהילות יהדות יוון היום , על מאפייניהם , שימור המורשת , שימור היהדות , למידת הנושא היהודי והציוני , והבעיות שהקהילות נתקלות בהם מידי יום .
סירטון: ברכת הדרך של שר המדע אופיר אקוניס
לחברי המשלחת של המסע "מחיפה לסלוניקי 2015" 

מטרות העל של המסע "מחיפה לסלוניקי":
לזכור ולא לשכוח את ששת מיליוני היהודים שניספו ובהם סלוניקי וכל 32 הקהילות הנוספות והקדושות של יוון בשואה במקום מושבם , בגיאיות ההריגה , במחנות ההשמדה , בגיטאות ובצעדות המוות . לזכור ולא לשכוח את מעשי הטבח , העינויים וההשפלה שהגרמנים ביצעו בעם היהודי , בזדון ובמרמה כדי להכחיד את עמנו מעל פני האדמה . לזכור ולספר לדור הצעיר ולמבוגרים על העמידה , הגבורה והחיוניות היהודית בשואה . לזכור ולספר על עולם היהודי - הרוחני - תרבותי המפואר שנחרב ואיננו . לזכור ולספר על אותם מעטים , חסידי אומות העולם , שלא השתייכו לעם היהודי וחירפו נפשם להצלת יהודים .

משתתפים: 14 איש , מתוכם מטופלי המחלקה לקידום נוער וצעירים , מערכת קהילה ושירותים חברתיים , בעיריית חיפה , פרויקט המתבצע בשיתוף עם אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי - יוון בישראל ועיריית חיפה , מר אבי חכים , מנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" ומנהל היחידה להשכלה והכשרה מקצועית של המחלקה לנוער וצעירים ושירותי תקון בעיריית חיפה , שהוא בן הדור השני לניצולי יהדות יוון , והמדריכים המסורים של המחלקה מר מיכה אלון ומר שמעון דדון . 

כבכל שנה מלבד מטופלי המחלקה ומדריכיה , מצטרפים למשלחת אנשים נוספים ומיוחדים , והפעם למסע העשור של הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי 2015" הצטרפו הגב' שרה שור , מתנדבת המחלקה הוותיקה והמסורה שנים רבות בפרויקט "מחיפה לסלוניקי" המסייעת לטובתו ולרווחתו של הפרוייקט , יש לציין כי אף היא דור שני , בת לניצולי שואה יוצאי העיר אתונה שביוון .

מתנדב המחלקה הוותיק של הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" מר ראובן פריזי מחיפה , אשר הצטרף למסע כבן ליוצאי יוון וכנציגה של משפחת פריזיס היא משפחתו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , מי שהיה ונחשב לקצין היהודי הבכיר , וגיבורה הלאומי היהודי של יוון .

למעשה , המסע "מחיפה לסלוניקי 2015" החל את דרכו כבר כחצי שנה לפני יציאתו והמראתו למסע ליוון , המשלחת עברה הכנה ארוכה למסע זה שהיתה איכותית מקצועית וגבוהה ברמתה , חברי המשלחת שיצאו למסע זה , קיבלו מספר של סדרת הרצאות חשובה מרתקת ומעניינת ביותר , על תולדות השואה , השואה בכלל , וכמו כן התמקדות בשואת יהודי סלוניקי ויוון בפרט , ובמהלכה של כל התקופה לפני צאת המסע ליוון , ביקרו והתארחו חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2015" באירועים שונים ומגוונים הקשורים לכולם לשואת יהדות יוון , יהדות יוון ובכלל גם במורשת היפה והמפוארת של קהילת סלוניקי . 

שיאו של כל לימוד זה הוא למעשה המסע עצמו , "מחיפה לסלוניקי 2015" , המסע בעקבות שואת יהדות יוון , מסע בעקבות אותה יהדות מפוארת ואדירה שכמעט כולה , איננה עוד , כמעט כולה נכחדה בשואה ע"י הצורר הנאצי . 




חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי" לוקחים עימם כבכל שנה ושנה , לכל ימי המסע את 4 הדגלים שאותם הם יפרשו בכל ימי המסע באתרים אליהם הם יגיעו ויבקרו , בעיקר באתרים הקשורים ביהדות יוון , ובשואת יהדות יוון במקומות בו הם יערכו טקסי אזכרה לזיכרם של קורבנות השואה יוצאי יוון בערים השונות .
4 הדגלים הם: דגל המסע "מחיפה לסלוניקי" (דגל חדש שיוצר במיוחד למסע "מחיפה לסלוניקי" של שנת 2014 )  , דגל "אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון - בשראל" , דגל העיר חיפה , וכמובן דיגלה של מדינת ישראל . 


כחלק מההכנה המקצועית והאיכותית למסע , התקיים בתאריך: 27.5.2015  , אירוע באירגונו של "אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי - יוון בישראל" , האירוע התקיים בבת - ים , היתה זאת חגיגה יוונית אותנטית ואמיתית כמו שהיוונים יודעים לחגוג . 


במהלכו של האירוע העניק מר אבי חכים , מנהל המסע והמיזם "מחיפה לסלוניקי" , למר משה העליון יו"ר אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון - בישראל תעודת הוקרה על כל שיתוף הפעולה המוצלח והפורה ורב השנים בן אירגון "ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי - יוון בישראל" לבן הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" המסע בעקבות שואת יהדות יוון . 






בתמונה:תעודת ההוקרה שהעניק אבי חכים מנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי"
למר משה העליון יו"ר אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי - יוון בישראל .


במהלכו של הערב פוגשים חברי המשלחת גם חברים וותיקים , פגשו את מר אברהם (טולי ) אשכנזי , שהיה איש העדות של המסע בשנה החולפת , המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" . 



4 חודשים לפני יציאת המסע ליוון , בתאריך 16.6.2015 יום שלישי בשבוע , הגיעו חברי המשלחת ל"בית אייבשיץ" , זהו המכון ללימודי השואה ע"ש חדווה אייבשיץ שנוסד בשנת תשמ"ז - 1987 ביוזמתו של יהושע אייבשיץ לזכר אשתו חדווה .


אייבשיץ תרם את התרומה הראשונית לביסוס המכון וגם כתב כמה ספרים על עמידה יהודית בשואה .

המכון אשר שוכן במרכז התרבות הדתי בשכונת "נווה שאנן" בחיפה , מוכר על ידי מינהל חברה ונוער במשרד החינוך וכן על ידי מינהל החינוך של עיריית חיפה .




קהל היעד המרכזי של המכון הם תלמידים , בני נוער וחיילים . במשך שנת לימודים משתתפים בימי העיון שמקיים המכון כ - 8000 תלמידים , כ - 1000 חיילים ועוד מאות המשתתפים בימי עיון לציבור הרחב .

בתאריך 30.6.2015 , הוזמנו כל חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2015" לעצרת השנתית לזיכרם של יהודי יוון שנרצחו בשואה ולציון 70 שנה לשיחרור , שמקיים מידיי שנה אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון - בישראל בשיתוף עם "יד ושם" ומרכז האירגונים של ניצולי השואה בישראל .















העצרת יוחדה להנציח את השלב בחיי הניצולים , משואה לתקומה , במלאת 70 שנה לשיחרור מהמחנות . הטקס נפתח ב"אוהל יזכור" , שבו הודלק לפיד הזיכרון ע"י ניצולי השואה , הונחו זרים , נאמר קדיש ע"י יו"ר האירגון מר משה העליון , ותפילת אל מלא רחמים מפי חזן .



לאחר הטקס שהיה מרגש ביותר , עברו כל המשתתפים לאולם האודיטוריום בו נשאו נאומים וברכות יו"ר האירגון מר משה העליון , יו"ר האירגונים של ניצולי השואה בישראל , הגב' קולט אביטל , וסגנית שגריר יוון בישראל . כמו - כן ניתנה הרצאה בנושא: "כאב השיחרור והחזרה לחיים - יהודי יוון לאחר השואה" . במהלך האירוע הודיע יו"ר האירגון , ניצול השואה מסלוניקי מר משה העליון על פרישתו מניהול עמותת האירגון , ובמעמד זה הוענקו לו תעודות הוקרה והערכה על פועלו רב השנים בניהול האירגון וקידום מטרותיו , כמו כן נבחר מר משה העליון לנשיא הכבוד של אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי - יוון בישראל . עם תום האירוע באודיטורים התקיימה ארוחת צהריים בקפיטריה של "יד ושם" .



עם תום האירוע והביקור ב"יד ושם" , המשלחת עשתה את דרכה ולא ויתרה גם על ביקור בכותל המערבי בירושלים . בתום הביקור בכותל המערבי המשלחת עשתה את דרכה חזרה לעיר חיפה .



בתאריך 21.7.2015 יום שלישי ,
הגיעו שוב כל חברי המשלחת
ל"בית אייבשיץ" המכון לחקר לימודי השואה בחיפה על מנת לשמוע הרצאות נוספות וחשובות לקראת נסיעתה של המשלחת וביקורה בסלוניקי ושאר קהילות יוון , שיתקיים בתחילת חודש נובמבר 2015 .

עיקרה של ההרצאה המרתקת היה בנושא "מאחורי החומות - קיום יהודי בגיטאות" , במהלכה אף הוצג לחברי המשלחת מטבע מיוחד ששימש את היהודים באותה התקופה בגטו וורשה.





עוד אחד מהאירועים המרגשים והעוצמתיים שנערך במהלך ההכנה למסע "מחיפה לסלוניקי 2015" , היה הזמנתם של כל חברי המשלחת על ידי בני משפחת קרסו הידועה יוצאי העיר סלוניקי שביווון , ( האירוע היה בהפקת "קרסו מוטורס" ) , לערב שהתקיים בתאריך: 9.9.2015  יום רביעי , באולם "בית התפוצות" שבאוניברסיטת תל אביב ,  המופע "לאדינו ופיוט מהבית" של האחים גיא ורועי זוארץ . 

הופעה זאת היתה משולבת עם ביקור בתערוכה , כך שלפני תחילת ההופעה ביקרו וסיירו חברי המשלחת עם סיור מודרך בתערוכת הקבע של בית התפוצות . "בית התפוצות" הוא המוזיאון הנמצא בתוך קמפוס "אוניברסיטת תל אביב" הנמצא ברמת אביב . במרכז המוזיאון , שנפתח לקהל בשנת 1978 , תערוכה ותצוגת קבועה המשתרעת על פני שלוש קומות ומספרת את הסיפור הייחודי והמתמשך של יהדות התפוצות באמצעות אמצעי המחשה שונים ומגוונים . 



התצוגה מתחקה אחר חידת קיומו של עם שהתפזר על פני תבל והצליח לשמור על ייחודו , על מורשתו , על אורחות חייו ועל ערכיו . תצוגת הקבע ערוכה על פי נושאים מרכזיים: המשפחה , הקהילה , האמונה , היצירה , הקיום ויחסי הגומלין עם הסביבה הלא - יהודית והשיבה לארץ ישראל .


בשנת 2005 עבר בכנסת חוק המגדיר את "בית התפוצות" כ"מרכז לאומי לקהילות ישראל בארץ ובעולם" . ובשנת 2015 החלו שיפוצים במתחם המוזיאון לקראת פתיחתו המחודשת שתהיה בשנת 2016 תחת השם החדש: "מוזיאון העם היהודי" .


המופע שאותו תראה המשלחת עוסק כמעט ברובו בקהילת סלוניקי , וביהדות סלוניקי , המופע התחיל בנגינתו המדהימה של רועי עם השיר "ארבולס" - השיר שאותו שרו יהודי סלוניקי בדרכם למחנה ההשמדה אושוויץ , ומשם אל ילדותם של האחים המשמרים את התרבות עליה גדלו והפכו עם השנים לשגרירי שפת ה"לאדינו" הספניולית והתרבות אותה הם משמרים עד היום , המנהגים , המאכלים , האמונות התפלות אשר ליוו אותם משך ילדותם שגרמו לקהל לצחוק רב מלווה ברגש .



סירטון: ביום רביעי 9.9.15 בבית התפוצות בתל אביב החלו האחים גיא ורועי זו ארץ את הופעתם המיוחדת לצלילי הפסנתר בביצועו של רועי עם השיר "ארבולס" - השיר שאותו שרו יהודי סלוניקי
בדרכם למחנה ההשמדה אושוויץ.


הקהל הנרגש ועימו חברי המשלחת החלו שרים את הפיוטים ואיתם הרומנסות בשפת הלאדינו המוכרים כל כך שהחיו את בית התפוצות כאילו ויצאו למסע רחוק בזמן .









כל הקהל שנכח באולם היה נירגש עד דמעות ובניהם גם אנחנו , חברי המשלחת של הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" אשר נעשה את דרכנו לאחר החגים לעיר סלוניקי ולשאר קהילות יוון הקדושות במסגרת המסע "מחיפה לסלוניקי 2015" .

האהבה הרבה אותה העניקו האחים לקהל מלווה בחיוכו המדהים של גיא וקולו שנשא רגש רב , מילאו את האולם באור וחיממו את הלב כשלצידו משך כל ההופעה , עם חיוך מקסים ומיוחד ליווה רועי את אחיו בנגינתו על פסנתר הכנף כאילו וריחפו ידיו מעל הקלידים ויצרו הרמוניה מטורפת של עוצמה ורגש .



אכן , האחים גיא ורועי זוארץ בורכו בהרמוניה מקסימה של שני אחים על הבמה , בעודם משמרים את התרבות ואת המורשת עליה גדלו , מלווה אותם בכל הופעה והופעה כל פעם מחדש , יש להם קסם מיוחד , כישרון נדיר והמון אהבה למורשת בה הם גדלו . 




לצפות בקהל המפרגן ונהנה בכל רגע ורגע רק העצים את הכמיהה להופעות נוספות המלוות ברגש רב ולב רוטט. חיבוק גדול המזכיר לנו הקהל את האנשים מהם למדנו ועל התרבות עליה גדלנו שמחובתנו להמשיך ולשמר כפי שעושים זאת האחים המדהימים .



עם סיומה של ההופעה , הוזמנו כל חברי המשלחת אל מאחורי הקלעים לפגישה עם האחים גיא ורועי זוארץ , שהתרגשו מאוד מהפגישה עם חברי המשלחת , אבי חכים מנהל המשלחת סיפר לאחים זוארץ אודות הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי 2015" , שזאת תהיה השנה העשירית לקיומו . המשלחת פורשת את דגל המסע "מחיפה וסלוניקי" וכולם מתייצבים לתמונות משותפות למזכרת . 





פחות משבוע לתחילתו של המסע "מחיפה לסלוניקי 2015" ובתאריך: 27.10.2015 יום שלישי , שוב נפגשים כל חברי המשלחת למפגש ב"בית אייבשיץ" המכון לחקר השואה שבחיפה , על מנת לשמוע את הרצאתו של אחד המומחים לשואת יהדות סלוניקי ושאר קהילות יוון , הפרופ' גדעון גרייף , וכמו כן על מנת לקבל עידכונים אחרונים לפני יציאת המשלחת לסלוניקי ולשאר הקהילות הקדושות של יוון .



הרצאתו של הפרופ' גדעון גרייף היתה מרתקת ומעניינת ביותר , מנהל המסע "מחיפה לסלוניקי" החליט לפתוח את ההרצאה ללא תמורה גם לחברים נוספים ולא רק לחברי המשלחת , כי חשוב שכמה שיותר אנשים יוכלו לשמוע את ההרצאה החשובה על שואת יהדות יוון , ואכן הגיעו להרצאה זאת עשרות אנשים מחיפה ומרחבי הצפון כולו , אנשים שרובם הם דור שני ושלישי לניצולי שואה מיוון .





בסוף ההרצאה חילקו מדריכי המחלקה ומנהליה לחברי המשלחת את התיקיות שבהם חומר רב על מסלול המסע , אודות המקומות בהם תבקר המשלחת בערים השונות ביוון . חומר על יהדות סלוניקי בתקופת השואה , חומר על הקהילות היהודיות השונות של יוון ועוד ... 














הימים חולפים להם , ומועד יציאת המסע "מחיפה לסלוניקי 2015" מתקרב לו במהרה ...
בינתיים , כולם מתכוננים ועסוקים ביותר בהתארגנות למסע  , עוד יום ועוד יום עובר , ותאריך היציאה למסע ממש מתקרב  , 2.11.2015  - יום שני בערב מתקרב ובא ... 

היום הראשון למסע - יום שני 2.11.2015 , המראת המשלחת לאתונה , בירת יוון:




יום שני הגיע  - 2.11.2015 זהו יום המראתה של המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2015" , והנה סוף סוף חברי המשלחת מתאספים בנקודות האיסוף בחיפה אל האוטובוס שיובילם ישירות לנמל התעופה בן - גוריון , שם יעברו את בדיקת הדרכונים וכל הליך הבידוק הביטחוני השגרתי בשדה התעופה , ובסיום כל תהליכים אלה , חברי המשלחת עולים על מטוס "בואינג" של חברת התעופה הלאומית של ישראל "אל על" שיביאם לנחיתה בנמל התעופה "ונזילוס" בעיר אתונה , היא בירת יוון .














ועוד רגע קטן לפני שעולים חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2015" , למטוס "אל על" , מזדרזים חברי המשלחת ומתאספים לתמונה כללית של כל החברים על רקע מטוס "אל על" שבעוד דקות ספורות ימריא איתם לעיר אתונה , היא בירת יוון . 


















המשלחת "מחיפה לסלוניקי" 2015
המריאה בערב לאתונה ביוון - נסיעה טובה !


נמל התעופה הבינלאומי של העיר אתונה נקרא "אלפתריוס וניזלוס" , השדה שוכן כ - 25 ק"מ מזרחית לאתונה והוא נחנך ב - 28 במרץ 2001 והחליף את נמל התעופה הבינלאומי "אליניקון" הסמוך למרכזה של אתונה , שנסגר לאחר מכן ונהרס . הנמל הוא מרכז פעולתן של חברות התעופה היווניות "אולימפיק איירליינס" ו"אגאן איירליינס" , והוא קרוי על שמו של המדינאי היווני אלפתריוס וניזלוס .

עם נחיתתה של המשלחת בשדה התעופה הבינלאומי באתונה , כבר חיכה לנו שם האוטובוס שילווה אותנו ויסיע אותנו בכל רחבי יוון , ואז הכרנו כולנו את לאונידס , נהג האוטובוס האדיב והחייכן , שהתחבב על כל חברי המשלחת כבר מהרגע הראשון , הצלחתו של המסע כולו הינה גם תודות לנהג האוטובוס החביב . יש לציין כי הנהג לאונידס , היה גם נהג האוטובוס הצמוד של המשלחת "מחיפה לסלוניקי" שהתקיים 4 שנים קודם לכן , בשנת 2012 .  


היום השני למסע - יום שלישי 3.11.2015  , מחנה "חיידרי" באתונה , והעיר חאלקידה (כאלקיס) בירת האי "אוויה" EVIA:

בשעת בוקר עולים כל חברי המשלחת על האוטובוס , והמשלחת עושה את דרכה ישירות למחנה הצבאי "חיידרי" הנמצא בפרברי העיר אתונה . נסיעה קצרה בת כ 40 דקות , והמשלחת תגיע ליעדה הראשון .

יש לציין כי עם תחילתה של הנסיעה למחנה המעצר "חיידארי" , מפתיע ראובן את כל חברי המשלחת ומוציא מתיקו האישי הפתעה קטנה ... מגנטים למזכרת עם התמונה של העיר חיפה וסלוניקי כתמונה אחת מחוברת , ועם הכיתוב "מחיפה לסלוניקי 2015" , מסע בעקבות שואת יהדות יוון , וכיתוב בשפה היוונית אודות המסע , זאת היא למעשה גם תמונת הלוגו של המסע וכמו כן מופיעים במגנט זה גם תאריכי ימי המסע 2.11.2015  - 10.11.2015 וכתובת אתר האינטרנט www.haifasaloniki.blogspot.com , שנבנה במיוחד למסע זה מופיע אף הוא במגנט זה .





בנוסף ממשיך ראובן ומפתיע את כל חברי המשלחת , הוא מוציא מתיקו האישי ומחלק להם גם כיפות לבנות ומבריקות עם לוגו המסע מצוייר שעיצב , בו מופיעה האנדרטה לזיכרם של 50,000 קורבנות השואה מסלוניקי , הנמצאת בבית העלמין היהודי בסלוניקי , משמאלו המגדל הלבן סימלה של העיר סלוניקי
והכיתוב "מחיפה לסלוניקי 2015" , מסע בעקבות שואת יהדות יוון , כשמתחת לציור זה , הוסיף את הכיתוב . . . לעילוי נשמת חיים פריזיס בן מטילדה ויצחק ז"ל , הדוד שלו שהתגורר שנים רבות בבית האבות היהודי בסלוניקי , וחלק מחברי המשלחת הכירו גם אותו במהלך כל השנים בהם ביקרו אותו בבית האבות היהודי ע"ש "שאול מודיאנו" בסלוניקי במהלך המסעות שלהם לסלוניקי , דודו נפטר לפני כחצי שנה , שנקבר בבבית העלמין היהודי בעיר הולדתו חאלקידה , לשם יגיעו כל חברי המשלחת במהלך היום .  



כיפות אלה חבשו חברי המשלחת בכל המקומות הקדושים שהגיע אליהם ברחבי יוון , במהלך ביקורם בבתי הכנסת , בבתי העלמין השונים ובמהלך כל האזכרות הרבות והטקסים שקיימו לעילוי נשמת קורבנות השואה מסלוניקי ומשאר קהילות יוון ליד האנדרטאות השונות במהלך כל ימי המסע . 




כידוע , מחנה המעצר "חיידרי" היווה בעת הכיבוש הנאצי מחנה ריכוז גרמני , בית - מעצר , שלתוכו רוכזו יהודים רבים , בעיקר מהאיים , ומשם נשלחו באמצעות רכבות מסע לבהמות , למחנה ההשמדה אושוויץ . כמו-כן היווה המחנה בית - מעצר למתנגדי הכיבוש , יהודים ונוצרים כאחד . אלה היו פרטיזנים , או כמי שנחשדו בשיתוף פעולה עם כוחות שפעלו כנגד הכיבוש הנאצי .

מחנה הריכוז "חיידרי" משמש כיום כבסיס של צבא יוון , ולפיכך לא ניתן לבקר במחנה . לאחר פניות חוזרות ונישנות של מנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" מר אבי חכים , אל שגרירות ישראל באתונה , ובאמצעותם אל הצבא היווני , הצלחנו לקבל את האישור לבקר במחנה , וזאת בתיאום מלא עם גורמים מצבא יוון . לאחר שנעשו כל התיאומים הנדרשים , שמנו פעמינו לעבר חיידרי . הנסיעה מאתונה הבירה עד ל"חיידרי" , ארכה כ - 40 דקות . חיידרי היא עיירה בת כ - 45,000 תושבים והיא שוכנת כ - 20 ק"מ צפונית מערבית לאתונה . 




האוטובוס חונה בחניית הבסיס וחברי המשלחת יורדים מהאוטובוס סמוך למבנה של "בלוק 15" ובפעם הראשונה של המסע הם לובשים את חולצות המסע הלבנות הנושאות את לוגו המסע "מחיפה לסלוניקי" הכולל את הכיתוב גם בשפה היוונית . מפקד הבסיס וקצין נוסף מהיחידה מתקרבים לעברינו , אנו מזהים כי הקצין הגדול הינו בדרגת קולונל בכירה בצבא היווני , וכבר מתקיימת לחיצת יד חמה ולבבית המתרחשת בין מנהל הפרוייקט והמסע "מחיפה לסלוניקי" מר אבי חכים לבין הקולונל ניקוס פאפאליאוראס קצין הצבא היווני מפקד הבסיס "חיידרי" . הקצין שואל לשלומנו , ואבי מתחיל לספר לקצין הצבא היווני אודות הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" .  



עוד אנו מבקרים במבנה הבודד הזה , הבנו כי במבנה זה רוכזו ועונו בעיקר אסירים פוליטיים . לאחר טיפוס במעלה המדרגות , נחשפו לעינינו , תאים צרים , אולי מטר וחצי רבועים , בהם חור ברצפה לעשיית הצרכים . בפיתחם סורגי ברזל , הטיח על הקירות מתקלף . ריח חריף של טחב ליווה אותנו בסיורנו במבנה .





ואף נראה כי המבנה שופץ ונבצע רק לאחרונה .  במקומות מסוימים נראו כתובות דהויות מבצבצות מתוך הקירות . בהמשך המסדרון נמצא חדר גדול יותר ששימש כנראה את מנהל המקום או אנשי הצוות . מעברו השני של המבנה , חומת אבן ובה מסודרת שורה ארוכה של טבעות ברזל המחוברות לקיר . נראה כי הקיר שימש לעינויים וכן גם להוצאה להורג . עצם המחשבה שכך נראה המקום בעבר , וכל חלקה וחלקה בשטח המחנה , נראתה כך בעבר , העבירה בכל חברי המשלחת חלחלה .



חיפשנו סביבנו סימן כלשהו , שלט או כתובת , שיש בכוחה להראות למה שימש המקום בעבר , אך לא מצאנו כזה . ברור כי המקום נשתכח מלב כולם , ולא קיבל את היחס הראוי לו . מעולם לא ביקרה במקום אישיות ישראלית ממלכתית , ולא עלתה בלב אף אחד , המחשבה לנסות ולהציב במקום ולו גם שלט קטן לזכר קורבנות השואה יוצאי קהילות יוון שעברו במחנה זה , בדרכם למחנה המוות אושוויץ ושאר המחנות . אולי כשאתם הקוראים ברגע זה את המשפטים האלה , יעודד מישהו לעשות מעשה בכל הקשור למחנה ריכוז זה .   



סירטון: ביקור המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2015" בבסיס הצבאי "חיידארי" באתונה
שהיה מחנה מעצר וריכוז גרמני נאצי בתקפת השואה . (3.11.2015)


הנאצים השתמשו במחנה "חיידרי" כדי לאסור ,לחקור , להחזיק במעצר , לענות ואף להוציא להורג את מתנגדי הכיבוש . כיום , במחנה "חיידרי" יש אתר היסטורי , המשמש נקודת ציון חשובה במלחמת העולם השנייה , הקשורה לשואת יהודי יוון , זהו "ביתן 15 " . 



במרס 1944 הפיצה הגסטאפו שמועות , כי לקראת חג הפסח הקרב יקבלו היהודים מצות וסוכר בבית הכנסת ברחוב מלידוני בעיר . ב - 23 במרס הגיע למקום טוני בורגר , נציגו החדש של אייכמן בעיר , והודיע ליהודים שהתקבצו בבית הכנסת , כי הם יישלחו למחנות עבודה בגרמניה עד תום המלחמה . דלתות בית הכנסת נסגרו על הנוכחים ; היהודים שנלכדו בו ( על פי גרסה אחת מספרם היה כ - 300 , ועל פי אחרת 700- 1,000) הובלו למחנה המעבר הארעי "חיידארי". שם הופרדו הגברים מן הנשים ונכלאו בקסרקטינים . למחרת הצטרפו אל הכלואים בני משפחותיהם ומספר היהודים במקום הגיע לכ - 1,500 . לאחר כמה ימים הובאו לשם עוד יהודים שנתפסו בפרובינציה , ובסך הכול היו במחנה כ - 10,000 יהודים .



ב - 2 באפריל 1944 גורשו 1,300 יהודים מ"חיידארי" למחנה ההשמדה אושוויץ . יהודים נתיני שוויץ וטורקיה שהיו במחנה שוחררו . בין המגורשים היו יהודים בעלי נתינות איטלקית , שלאחר כניעת איטליה לא זכו עוד לחסות הגרמנים , וכן יהודים נתיני צרפת , בולגריה , הונגריה וגרמניה . כן היו בו יהודים מערים נוספות , חוץ מאתונה . טרנספורט זה הגיע לאושוויץ ב-11 באפריל .



לאחר אישורים צבאיים יווניים רבים שהוכנו מבעוד מועד ובירוקרטיה צבאית לא קלה כלל הגענו למקום , עם הגעתינו למקום , במקום מקבל את פנינו מפקד הבסיס , וקצין מחייליו , דבר שריגש ביותר את חברי המשלחת . הסיור בחיידרי כלל הגעה ל"ביתן 15", שהיה אחד ממבני המעצר של המחנה ושכיום הוא מבנה משומר ומורכב מחדרים קטנים של תאי - מעצר . דבר המחדד את תחושת ההזדהות של משתתפי הקבוצה . כשלחלק ממשתתפי המשלחת היו בני משפחה שהגיעו ועונו במחנה מעצר זה עד להגעתם לאושוויץ . 

קיבלנו הסבר על המיתקן ועל מקומו , נכנסנו אל תוך המבנה . לאחר מכן קיימנו טקס מרגש ביותר מחוץ למבנה , כדי לאזכר את האירועים והניספים שהיו במקום . שוחחנו ארוכות עם אנשי הצבא שליוו אותנו . 
הקצין היווני הגדול אף סיפר לנו והפתיע אותו בכך , שגם בני משפחתו , סבתו ובני משפחתה אף הם הגיעו למחנה "חיידרי" . 



לאחר מכן עלינו לכיוון חומת המחנה , שעליה מצויות טבעות ברזל , ששימשו את הנאצים כדי להעניש , לענות ולהוציא להורג חלק מהעצורים . במהלך המלחמה עברו ב"חיידרי" כ - 10,000 יהודים , ששהו בתנאים קשים , ב"חיידרי" תקופה של מספר שבועות . אותם יהודים לא תיארו לעצמם שהם הולכים לקראת עתיד רע הרבה יותר , הכולל בתוכו השמדה מיידית , מוות איטי תוך כדי עבודות פרך , עינויים , רעב  , מחלות וסבל רב .



החוויה בביקור במקום היתה מרגשת ביותר וקשה כאחת . הצטלמנו ליד "ביתן 15" , כשאנו מניפים את דגל המסע "מחיפה לסלוניקי" , דגל ארגון ניצולי מחנות ההשמדה , יוצאי יוון בישראל .



הקצין היווני הבכיר , הקולונל ניקוס התרגש מאוד לנוכח הדגלים , בו נמצאים סמלים של ישראל ויוון . בנוסף , הנפנו את דגל העיר חיפה , דיגלה של מדינת ישראל ודיגלו של אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון - בישראל .




הטקס היה מרגש מאוד והתרשמנו שהקצין היווני אשר התלווה אלינו , בדרגת קולונל , התרגש אף הוא מההיסטוריה של יהודי יוון ומהחיבור מחדש שנוצר בימים אלה בין ישראל ויוון . מתוכן השיחה עולה שהם מצפים שמנהיגים בכירים בעירייה ומהצבא ילוו את הביקור . 



בסיום הסיור במחנה "חיידרי" , להבדיל מפעמים קודמות , קיבלנו תחושה , ששלטונות הצבא הביעו התעניינות רבה במשלחת ובביקורינו , אנו הענקנו להם דיגלונים של עיריית חיפה . 




המשלחת עושה צילומים למזכרת וכעדות והוכחה ... כן , גם אנחנו היינו וביקרנו במחנה "חיידרי" והעלנו את זיכרם של הניספים במקום ! ....... המשלחת עולה לאוטובוס ונסיעה לאורך נופים מדהימים של הרים וים של יוון , נסיעה של פחות משעה אנו עושים את דרכנו לעיר "כאלקיס" , או כפי שהיא נקראת בפי כל "חאלקידה" .  



לקראת ההגעה לעיר "חאלקידה" היא בירת האי הגדול "אוויה" עולה האוטובוס על הגשר החדש של חאלקידה המקשר אותה עם שאר איי יוון , מנגד בצד השני של העיר נמצא גם הגשר הישן ,  גשר זה נפתח כל מספר שעות , עקב צורת הזרימה של הגיאות והשפל בים , תופעת טבע מדהימה ואנו כבר נמצאים בתוך רחובותיה של העיר , אחרי שעברנו בדרך נופים קסומים ויפים של הר וים ומפרצונים מקסימים , כאילו נלקחו מציור כלשהוא . 





סירטון קצר על העיר "חאלקידה" (כאלקיס) ,
בירת האי אוויה (EVIA) שביוון  

לפני פרוץ מלחמת העולם השניה , מנתה הקהילה היהודית בחאלקידה  כ - 325 יהודים , פלישת הגרמנים הובילה רבים מהם לברוח להרים , ורבים מהם היו פרטיזנים שהתחבאו בהרים , אחת מהם היא הגב' שרה יהושוע (כיום פורטיס) שכבר בגיל 15 היתה מהפרטיזניות הידועות של יוון , מתגוררת כיום בעיר רמת גן , הגרמנים הוציאו "חוזה" על פרטיזנית אמיצה זאת , ודרשו להביא אותה אליהם חיה או מתה . בעוד חלק מהיהודים  הצליח לברוח לארץ ישראל  דרך טורקיה ולהינצל , חלק מהם נתפסו ונשלחו בשנת 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ . ב - 1948 מנתה הקהילה כ - 180 יהודים , ובשנת 1959 כ - 122 נפש . כיום בשלהי שנת 2015 , הקהילה מונה , ומתגוררים בעיר , כ - 50 נפשות בלבד , בינהם משפחת פריזיס בן - דודו של ראובן פריזי חבר המשלחת . 

בכניסה לעיר , מחכה לנו נשיאה של הקהילה היהודית בעיר מר מאקיס מאייסיס , עם זר בידו , זר אותו תניח המשלחת על האנדרטה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס . פגישה מרגשת עימו , והוא כבר לוקח את כל חברי המשלחת לביקור בבית הכנסת העתיק בעיר .


בתמונה: בית הכנסת היהודי ישן והעתיק בעיר חאלקידה ביוון ,
בית הכנסת נמצא ברחוב "קוטסו" 27 , לצפייה במיקומו המדוייק
בתלת מימד ב"גוגל סטריט ויו" , לחץ על התמונה העליונה !  






שם מקבלת המשלחת הסברים מנציגי הקהילה היהודית בעיר , על בית הכנסת וסקירה כללית על העיר חאלקידה בעבר ובהווה ויהדות חאלקידה , וכמובן , גם על הקולונל הידוע היהודי מרדכי פריזיס , בן העיר חאלקידה , שנפל בשנת 1940 , שהיה גיבורה היהודי הלאומי של צבא יוון . 




בתמונה: הזר לזיכרו של הקולונל היהודי מרדכי פריזיס גיבור צבא יוון ,
את הזר יניחו חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2015" על האנדרטה לזיכרו הנמצאת במרכז כיכר העיר. 

בתמונה: במרכז התמונה , הגיבור היהודי הלאומי של יוון , הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , מימין  , למעלה שלט הרחוב הקרוי על שמו של פריזיס , בעיר הולדתו חאלקידה , במרכז מימין אלה הם המדים המקוריים והאורגינליים של הקולונל פריזיס המוצגים כיום במוזיאון היהודי בסלוניקי , ולמעטה קיברו המצוי בבית העלמין החדש בעיר סלוניקי , משמאל: האנדרטה לזיכרו של הקולונל פריזיס ז"ל , הנמצאת בעיר הולדתו חאלקידה , מיקומה במרכז העיר , האנדרטה נחנכה במעמד נשיא יוון ומפקדי צבא יוון בשנת 2010 .

בתמונה: רחוב פריזיס ע"ש הקולונל היהודי מרדכי פריזיס 
משם ממשיכה המשלחת אל רחוב "פריזי" בעיר , שם נמצאת האנדרטה המכובדת והמרשימה שהוקמה בתאריך:  26.9.2010 , לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס , שהיה קולונל יהודי בצבא יוון , שנלחם בתקופת מלחמת העולם השנייה נגד פלישת הצבא האיטלקי ליוון , ובמהלך המערכה הוא נהרג .


לצפייה בסירטון חנוכת האנדרטה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל
בעיר הולדתו חאלקידה בשנת 2010 , לחץ על התמונה העליונה !


בתמונה: האנדרטה לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס בעיר הולדתו
חאלקידה ,לצפייה במיקומה המדוייק של האנדרטה ,
לחץ על התמונה העליונה
הקולונל מרדכי פריזיס , כבן העיר חלקידה זכה לכבוד גדול ולאנדרטה גדולה ומרשימה ביותר של דמותו הרכובה על סוס וחרבו שלופה בידו , מאחר ופריזיס היה קולונל בחיל הפרשים של יוון . האנדרטה בגודל של 2.5 מ', ובמקום מרכזי בעיר חלקידה (ליד תחנת מכבי האש) . במלחמה , ברגעים האחרונים לפני מותו , הגיע הכומר אליו , והוא ציין שהקולונל פריזיס ז"ל ציין במילותיו האחרונות  את המילים: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"  ומספר שניות אחרי דבריו אלה הלך לעולמו .




משם ממשיכה המשלחת אל בית העלמין היהודי והעתיק הנמצא בעיר , שם כבר מחכה להם גם מר יצחק פריזיס , בן דודו של ראובן חבר המשלחת , והשניים מתחבקים חיבוק חזק חם ואוהב , נופלים איש על רעהו ובוכים מרוב התרגשות חזקה רבה ועצומה ...


בתמונה: בית העלמין הישן והעתיק בעיר חאלקידה ביוון 



המשלחת מקבלת הסבר על בית העלמין העתיק , בו קבור גם חיים פריזיס , דודו של ראובן , שרבים מחברי המשלחת הכירו אותו שהתגורר בבית האבות היהודי ע"ש "שאול מודיאנו" בעיר סלוניקי , כבר תוך מספר דקות  חברי המשלחת , מתארגנת למיניין ולאמירת קדיש , וראובן מתחיל ואומר:

"יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ , בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל , בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב , וְאִמְרוּ אָמֵן: ...



קולו של ראובן נחנק , וכולו מתרגש והוא מתחיל לבכות מרוב התרגשות אדירה ומתחיל לבכות ... מנקה את הדמעות וממשיך באמירת הקדיש: 



יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא.לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן
 עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן". 




ועד רגע רגע לפני שהחשיכה תרד על העיר חאלקידה ממהר חבר המשלחת ראובן גם אל הטיילת של העיר , שם מחכה לו פגישה ... שם נמצאת אנדרטה נוספת לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס , למעשה זאת היא האנדרטה הראשונה שהוקמה בעירו של הקולונל פריזיס בשנת 1970 .








עם סיום ביקור המשלחת בבית העלמין בחאלקידה , נוסעת המשלחת אל בית המלון ללינת לילה . אכן עבר על כל חברי המשלחת יום עמוס בחוויות , יום שכולו מלא ברגש עצום ורב , יום בו לא נשארה אף עין יבשה ! 

היום השלישי למסע - יום רביעי 4.11.2015  , הרי הפיליון , והעיר וולוס:
השחר כבר עולה על העיר חאלקידה , והמשלחת כבר ממהרת לעלות על האוטובוס שמגיע לאסוף אותה , משם תמשיך המשלחת אל הרי הפיליון והעיר וולוס ביוון . 




בנסיעה ארוכה של מספר שעות , ממשיכה המשלחת בדרכה להרי הפיליון , בדרך עוברים על נופים יפים וקסומים של הר וים . אנו מגיעים לעיר וולוס (Volos) , וולוס היא עיר הנמל הגדולה ביותר בחצי האי פיליון , בעיר וולוס אוספת המשלחת את הגב' קרסיה (ארסי ERSI) מלאגיורגי , ארסי היא סטודנטית מהעיר וולוס שהשלימה באוניברסיטת בן גוריון בנגב שבעיר באר שבע את תואר הדוקטורט שלה בנושא הצלתם של יהודי יוון , ושואת יהדות יוון .  כבר מספר שנים הגב' קרסיה (ארסי) מלאגיורגי , חוקרת את שואת יהדות יוון , הגב' ארסי , היא זאת שעשתה וערכה מחקר מקיף ועבודה אינטנסיבית אודות הנושא , ריאיינה והקליטה עשרות ניצולי שואה ופרטיזנים בארץ וביוון , ולבסוף מאמציה הרבים באיתור המשפחה המצילה , היא משפחת ווליוטיס , היו מוצלחים ומרשימים ביותר , משפחת ווליויס היא זאת שהצילה את בני משפחתו של אבי חכים , הסתירה אותם ודאגה לכל מחסורם זמן רב בהחביאם את כל בני המשפחה בבית באריזה שלהם שהיה בהרי הפיליון . ואף הצליחה לאתר את בני משפחת ווליוטיס בעיר וולוס .  



כאמור , מעל העיר וולוס אלה הם ההרים הגבוהים - הרי הפיליון , ובכפרים המצויים בו הסתתרו רבים מיהודי העיר וולוס , לאריסה והסביבה בזמן הכיבוש הנאצי , רבים מהם הצטרפו אל כוחות הפרטיזנים שלחמו בגרמנים . רבים מתושבי הכפרים , הנוצרים , הסתירו והצילו יהודים רבים תוך סיכון חייהם . אביו של אבי חכים מנהל הפרוייקט והמסע "מחיפה לסלוניקי" , יהודה לאון חכים ומשפחתו , היה אחד מאותם פרטיזנים חזקים ואמיצים , שמצאו מסתור בכפרים בהרים , הוא גם השתתף בקרבות נגד הכובש הגרמני , שהיה בסביבה . זהו סיפור הצלתם של משפחת חכים ע"י משפחת ווליוטיס . 



האוטובוס עושה את דרכו לעבר הר הפיליון , פיליון (ביוונית: Πήλιο , ובאנגלית: Pelion) הוא איזור הררי שבחבל מגנסיה שבדרום - מזרח מחוז תסליה במרכז יוון , כ - 350 קילומטרים צפונית לבירה אתונה והוא יוצר מעין חצי אי בין הים האגאי למפרץ פגסטיק . הכניסה להרי הפיליון עוברת דרך עיר הנמל הגדולה וולוס . איזור הרי הפיליון כולל יערות המורכבים בעיקר מעצי אלון , אדר (מייפל) וערמון , ומצוקים הנופלים בחדות אל תוך הים . בשיאו , מגיע גובה ההרים באיזור זה ל - 1610 מטר . יערות פיליון נפגעו מהשריפה הגדולה שהתחוללה באיזור בשנת 2007 , אך מאז השתקמו. 



ה"פיליון" נחשב לאחד האיזורים היפים ביוון , ועל כן זוכה לתיירים רבים המגיעים לאיזור בשל מסלולי הטיול הרגליים , הכפרים השלווים והחופים . בחורף יש במקום גם אתרי סקי . בין הכפרים הבולטים והמתוירים באזור ניתן למנות את צמד הכפרים מקרניציה (Makrinitsa) ופורטריה (Portaria) , זגורה (Zagora) , חורפטו (Horefto) , הכפר צנגרדה (Tsagarada) , בו תבקר המשלחת , מילייס (Milies) וויטסה (Vitsa) . הכבישים בפיליון הרריים , תלולים ומפותלים , ולכן על אף המרחק האווירי הקצר יחסית בין הכפרים , זמן הנסיעה הנדרש לעתים ארוך יותר משנדמה . 





בתוך הרי הפיליון , נמצא בית האריזה השייך שנים רבות למשפחה היוונית נוצרית , משפחת ווליוטיס , בו הסתירה את בני משפחת חכים ועוד ניצולי שואה יווניים , ודאגה לכל מחסורם בכל תקופת הצורר הנאצי בתקופת השואה .  באמצע אחד היערות דרך עפר הולכת המשלחת רגלית ומנסה לאתר את בית האריזה , אך ללא הועיל , עקב האדמה הבוצית שהיתה במקום קודם לכן , והיער הסבוך , קשה הגישה בהגעה לבית האריזה . למרות הכל , רואה מר מיכאליס ווליוטיס את המנזר במעלה ההר , משם בטוח יהיה אפשר לצפות ולראות את בית האריזה , הוא פונה לאבי , ומבקש מנו להגיע עם האוטובוס לנסות ולהיכנס למנזר , אל אף שהוא היה סגור באותו בהיום , וכלל אין ביקורי אורחים בו . 






ללא כל תיאום מראש מנסה המשלחת להיכנס למנזר , אם בכלל היא תורשה להיכנס ולבקר בו , מיכאל ווליוטייס פוגש בכניסה למנזר את "אם המנזר" , ומנסה לשכנע אותה בסיפורו המרתק והמרגש שתאפר למשלחת אך ורק לראות את נקודת התצפית מהמנזר , בו היא משקיפה על בית האריזה , אם המנזר מסכימה בחפץ לב , ומכניסה את המשלחת לביקור אורחים מיוחד ולבבי במנזר , המשלחת מקבלת סיור מודרך בכל איזור ומבנה המנזר .



עם כניסתה של חברי המשלחת למנזר , מגיעים כולם אל התצפית היפה על ההרים והים , מנהל המשלחת אבי חכים מתרגש ומראה לכל החברים את בית האריזה הנמצא בתוך היער הסבוך , ומסביר להם כי כשהפרטיזנים , הלוחמים היהודים היו מבקרים בו בתקופת השואה הם היו מסמנים באמצעות הדגלים שבמנזר קודים ליהודים שהסתתרו מהנאצים בשני המבנים של בית האריזה , הדגלים היו סימן זיהוי וודאי מתי הגרמנים הנאצים בשטח ובאיזור ואסור להסתובב בחוץ ומתי הגרמנים אינם באיזור , כך ידעו היהודים , ניצולי השואה שהסתתרו שם מתי השטח פנוי ומתי אסור להסתובב ולצאת מהמיבנים .






בסופו של הביקור המרגש במנזר , שכלל וכלל לא תואם מראש , מתכבדת המשלחת ב"קורבייה" (KORABYE) עוגיות יווניות טעימות ובמים קרים . בסופו של הביקור מודים כולם לאם המנזר על הכנסת האורחים הלבבית והחמה .















לאחר המפגש המרגש והביקור בהרי הפיליון ביחד עם מר מיכאליס ווליוטיס , שהיה טעון ברגשות אדירות , ממהרת המשלחת לרדת מהרי הפיליון בפיתולי הכבישים ישירות לעיר וולוס , שם במרכז העיר נמצאת האנדרטה לזכר קורבנות השואה מהעיר וולוס , האנדרטה נבנתה ע"י עיריית וולוס ונחנכה בשנת 1998 . עם הגעתנו לאנדרטה , נפגשים חברי המשלחת עם מר מאקיס , נציג הקהילה היהודית בעיר וולוס , חברי המשלחת מתארגנים לטקס הזיכרון .







באנדרטה אנו עורכים טקס לזיכרם של קורבנות השואה מוולוס , אמירת קדיש , תפילת "אל מלא רחמים" ותפילת יזכור . אכן בסופו של היום , אין ספק כי היה זה יום מרגש ביותר , בו חברי המסע העלו דימעה בעינהם , יום שהיה טעון ברגש עצום ורב . 










בתמונה: האנדרטה לזכר הניספים , קורבנות השואה מוולוס , האנדרטה נמצאת ברחוב "ריגה פראו" ונמצאת במרכז הכיכר , בעיר וולוס . האנדרטה נבנתה על ידי עיריית וולוס ונחנכה בשנת 1998 .
לצפייה במיקומה המדוייק של האנדרטה , בסיור וירטואלי של 360 מעלות ,
לחץ על המילים "שמע ישראל" שבתמונה העליונה 

  

בתמונה: תחתית האנדרטה לזכר הניספים , קורבנות השואה מוולוס , הנמצאת בעיר וולוס
האנדרטה נבנתה על ידי עיריית וולוס ונחנכה בשנת 1998 . באנדרטה חרוטות השנים 1945 - 1941 , והפסוק: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"
וכן הקדשה בשפה היוונית והאנגלית:
IN MEMORY OF THE VOLOS JEWS VICTIMS OF NAZISM

היום הרביעי למסע - יום חמישי  5.11.2015 , העיר סלוניקי :

סלוניקי - המכונה בפי כל: "סלוניקי עיר ואם בישראל "... נקראת גם בשם "ירושלים של הבלקן" . העיר סלוניקי הינה העיר השנייה בגודלה ביוון אחרי העיר אתונה . כמו כן , סלוניקי הינה אחת מערי הנמל ביוון . המשלחת ממשיכה בדרכה והיא עושה את דרכה ישירות לבית העלמין היהודי החדש בסלוניקי , החברים לובשים את החולצות הלבנות שהכינו מדריכי המסע מיכה ושמעון , במיוחד למסע זה עם לוגו המסע "מחיפה לסלוניקי 2015" .





בכניסה לבית העלמין אנו פוגשים את ידידת המשלחת הוותיקה שנים רבות את הגב' נלי קפון , מנהלת מרכז ההדרכה של הקהילה היהודית בסלוניקי . הגב' קפון , מלווה את המשלחת "מחיפה לסלוניקי" כבר שנים רבות , עם שיתוף פעולה פורה ויוצא מהכלל . החברים מתחילים באירגון טקס ה"יזכור" לעילוי נשמת 50,000 קורבנות השואה מסלוניקי , יהי זיכרם ברוך !  



בבית-הקברות מצויות שתי אנדרטאות: אחת מהן היא לזכר 50,000 יהודי סלוניקי שנספו בשואה , ואנדרטה שנייה , שנמצאת בעומק בית הקברות לזכר יהודי יוון , שהיו בצבא יוון , לחמו באיטלקים ובגרמנים במלחמת העולם השנייה . 



כמו כן , סיפרנו בבית העלמין את סיפורם של החיילים היהודים שהיו פטריוטים ונלחמו בצבא יוון וביניהם הגנרל והקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , שנהרג בהתקפה מפגיעת מטוס איטלקי כשרכב על סוסו במלחמת יוון - איטליה בשנת 1940 . ובשנת 2002 הועלו עצמותיו ונקברו בטקס ממלכתי צבאי בבית עלמין זה . 






חברי המשלחת מתאספת ליד קיברו של הגיבור הלאומי היהודי של יוון , הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , וחבר המשלחת ראובן פריזי , שהוא אחד מבני משפחתו , מתחיל ואומר את הקדיש:

"יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ , בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל , בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב , וְאִמְרוּ אָמֵן: ...

קולו של ראובן נחנק , וכולו מתרגש והוא מתחיל לבכות מרוב התרגשות אדירה וממשיך לבכות ... מנקה את הדמעות וממשיך באמירת הקדיש: 
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא.לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן
 עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן". 




קיימנו טקס מרגש ומכובד של כל חברי המשלחת בבית - העלמין , הדלקנו נרות נשמה מיוחדים כשעליהם לוגו המסע , קריאת "יזכור" , קדיש , ותפילת "אל מלא רחמים" לזכר קורבנות השואה .











לכל אורך הביקור בבית העלמין אנו מלווים במספר דגלים , דגל המסע החדש , דגל העיר חיפה , דגל ישראל ודגלו של ארגון ניצולי מחנות ההשמדה , יוצאי יוון בישראל , שהבאנו איתנו מישראל , דגל זה מורכב מסמלים של דגל ישראל , דגל יוון , טלאי צהוב בצורת מגן דוד ומהאות G שבה היו מסומנים יהודי יוון באושוויץ , כיהודים שבאו מיוון (Greece) . 

לאחר הביקר המרגש בבית העלמין היהודי בסלוניקי , אנו עולים על האוטובוס וממשיכים אל בית הכנסת העתיק "מונסטרליס" . בית הכנסת המרכזי בעיר סלוניקי , בית הכנסת של "מונסטיריוטס", הוקם בשנת 1927 על ידי משפחת מונסטיר שעברה לסלוניקי לאחר מלחמת הבלקן ב-1912 .



בתקופת הכיבוש הנאצי , כשיהודי העיר נשלחו אל מותם , הפך המקום למחסן של הצלב האדום ולכן כך גם ניצל מהריסה . כיום מתפללים בבית כנסת זה רק בחגים , ומתקיימים בו בעיקר אירועים משפחתיים כגון: ברית , בר מצווה , וחתונה . 





בתמונה: בית הכנסת בית המרכזי בעיר סלוניקי  , בית הכנסת של "מונסטיריוטס", יסודותיו הונחו בשנת 1925 , ובנייתו אכרה כשנתיים , בית הכנסת נחנך בשנת 1927 על ידי משפחת מונסטיר שעברה לסלוניקי לאחר מלחמת הבלקן ב-1912. בתקופת הכיבוש הנאצי , כשיהודי העיר נשלחו אל מותם , הפך המקום למחסן של הצלב האדום ולכן גם ניצל מהריסה . בית הכנסת נחנך רישמית על ידי רבה הראשי של סלוניקי כבוד הרב הגאון רבי חיים חביב זכר צדיק לברכה , אשר ניספה במחנה ההשמדה אושוויץ - בירקנאו . על שמו כיום קיים בית הכנסת הסלוניקאי ע"ש רבי חיים חביב זצוק"ל בחיפה לזכר קהילת סלוניקי הי"ד , הנמצא בשכונת קרית אליעזר בחיפה . 

בתמונה: מראה על עזרת הנשים בבית הכנסת המרכזי בעיר סלוניקי  , בית הכנסת של "מונסטרליס"




מבית הכנסת העתיק "מונסטרליס" , ממשיכה המשלחת במסלולה , אל תחנת הרכבת "הברון הירש" . 
מתחנת רכבת זאת שם יצאו כל 19 המשלוחים , הטרנספורטים לכיוון מחנה ההשמדה אושוויץ . במהלך הכניסה לקרונות שהיו מיועדים לבהמות הכניסו הגרמנים את היהודים , לנסיעה הארורה לאושוויץ – סבלו השפלה קשה מנשוא שנמשכה שבוע ימים . 

בתמונה: תחנת הרכבת (הגירוש) ליד גיטו "הברון הירש", משם גורשו יהודי סלוניקי למחנות ההשמדה 

הגרמנים נכנסו לסלוניקי ב-9 באפריל 1941. יומיים לאחר כניסתם הם סגרו את כל העיתונים היהודיים, אך עד יולי 1942 לא הופעלו חוקים מיוחדים נגד היהודים. ב-11 ביולי 1942 נצטוו כל היהודים בגילאי 19-45 להתייצב בכיכר החירות בעיר. 9,000 יהודים עמדו בשמש הלוהטת והוכרחו לבצע תרגילי התעמלות ולרקוד לקול צחוקם של הגרמנים והקהל היווני. תוך כדי הריקודים הם ספגו מכות אכזריות, ורבים נזקקו לטיפול. לאחר אירוע זה הופיעו גזירות נוספות כמו עבודות כפייה.


 בתמונה: השלט הקטן והיחידי שמסמל את מה שאירע בתחנת הרכבת (הגירוש) ליד גיטו "הברון הירש",
משם גורשו יהודי סלוניקי למחנות ההשמדה , בכיתוב :הקדשה לזכר 50,000 יהודי העיר סלוניקי
שנשלחו למחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם מתו מות קדושים.


בתאריך: 10 במרץ 1943 , נודע לציבור היהודים בסלוניקי , כי 300 קרונות הגיעו לתחנת הרכבת של סלוניקי .  ב-15 במרץ 1943 יצא המשלוח הראשון של 2,800 יהודים. בקרונות שיועדו ל-8 סוסים העמיסו מעל מאה איש. שהגיע ליעדו ב 20 למרץ . במשך 5 חודשים , יצאו המשלוחים , הטרנספורטים מסלוניקי לאושוויץ משכונת הברון הירש . בחודש מרץ יצאו 5 טרנספורטים , באפריל - 9 טרנספורטים , במאי - 2 טרנספורטים , ביוני - טרנספורט אחד , ובאוגוסט - 2 טרנספורטים .  הימלר היה מקבל דו"ח על כל משלוח. המשלוח ה-19 והאחרון יצא מסלוניקי ב-10 באוגוסט 1943 והגיע לאושוויץ ב-18 באוגוסט 1943. עדויות מספרות שיהודי יוון סבלו באושוויץ, יותר מהאחרים, מכיוון ששפתם הייתה שונה , תרבותם שונה ותנאי האקלים שונים . 


סה"כ הוגלו מסלוניקי 46,061 יהודים, ואך מעטים מהם שרדו. הקהילה הגדולה הושמדה כמעט לגמרי, ורוב הניצולים מהשואה עלו למדינת ישראל לאחר המלחמה בשנים 1945-1948. הקהילה כיום הינה קהילה קטנה ומזדקנת. עיריית סלוניקי קבעה את יום ה-27 בינואר כיום זיכרון לשואת יהודי הקהילה , כפי שעושים זאת ברחבי המדינות השונות בעולם , זהו התאריך בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ . בנוסף , בכיכר מרכזית בעיר הוצבה אנדרטה לזכר 50,000 הקורבנות.






מתחנת הרכבת "הברון הירש" אנו עושים את דרכנו לכיכר "אלפטריה" היא כיכר החירות:
בכיכר החירות מצויה אנדרטת "ששת הקנים", המסמלת את אובדנם של ששת מיליון יהודי אירופה . כיכר החירות מסמלת את "השבת השחורה", ב-11.7.1942 בה ריכזו הנאצים את יהודי סלוניקי הגברים , בגילאי 45-18 , לצורך הכנתם ושליחתם לעבודות כפייה , תוך כדי השפלתם והכאתם . למעשה , באירוע זה בא לידי ביטוי יחסם של הגרמנים ליהודי סלוניקי ויוון , ושם החלו להיחשף תכניותיהם לגבי עתיד יהודי אירופה בכלל ויהודי יוון בתוכם .



הנחנו זר עלי-דפנה עגול , סופרו אירועי "השבת השחורה" , האנשים מוכים באלות , שברו להם משקפים , גרמו להם לזחול על הרצפה; היהודים הושפלו תוך כדי קללות , לקול צחוקם של החיילים הגרמנים וקהל תושבים יוונים שנכח במקום .









קיימנו גם קריאת קדיש ויזכור - אל מלא רחמים לזכר קורבנות השואה . בסיום האירוע המרגש בכיכר החירות נסענו לביקור בבית האבות היהודי ע"ש "שאול מודיאנו" שבעיר . 


בתמונה: דלת הכניסה לבית האבות היהודי ע"ש "שאול מודיאנו" בסלוניקי 

בבית האבות היהודי ע"ש "שאול מודיאנו" מתגוררים בין השאר , ניצולי שואה ילידי סלוניקי ויוון . שם ציפו לנו , כרגיל , דיירי הבית כדי לפגוש אותנו , לשיר איתנו שירים , ושאנו נארח להם חברה ולו לזמן קצר . 



שמענו והשמענו סיפורים על הימים המיוחדים ההם . החברים כולם פצחו בשירי ירושלים , שירי עם ישראל , ועוד ועוד ... היה מרגש ביותר ושמח ביותר גם יחד ! 



מר יעקובוס מוסיוס מנהל בית האבות התרגש אף הוא מהאירוע , והודה למנהל המשלחת אבי חכים ולכל חברי המשלחת על האווירה המהנה והשמחה שהעניקו לקשישים ועל כי הנעימו את זמנם בצורה מיוחדת ואוהבת , ואיחל לכולם בריאות טובה ומי ייתן וגם המשלחת הבאה "מחיפה לסלוניקי 2016" תגיע גם בשנה הבאה לבקר את דיירי בית האבות היהודי בסלוניקי .... היה מרגש ! 


נציין ונוסיף , כי ביום שלישי , בתאריך: 31.3.2015 , בבוקר , נפטר בשיבה טובה בבית האבות ע"ש "שאול מודיאנו" בעיר סלוניקי ביוון , חיים פריזיס ז"ל , חיים פריזיס היה ידידם של חברי המשלחת שביקרו מידיי שנה בשנה בבית האבות בסלוניקי , ואף קשר קישרי ידידות חזקים ביותר עם חלק מחברי המשלחת בהם מדריך המשלחת מר מיכה אלון  . חיים ז"ל היה דודו של חבר המשלחת ראובן פריזי .



חיים פריזיס ז"ל היה בן 91 היה במותו , נקבר ביום המחרת , בעיר הולדתו חאלקידה (חאלקיס) בתאריך: 1.4.2015 ... חיים פריזיס , יהי זיכרו ברוך ! 

היום החמישי למסע - יום שישי 6.11.2015 : סלוניקי , ואח"כ ביקור בעיר יאנינה , משם לעיר לאריסה לקבלת שבת בבית הכנסת עם הקהילה היהודית , ולינה:

עם בוקר , חברי המשלחת עושים את דרכם מהמלון בו שכנה אל "המוזיאון היהודי בסלוניקי"  , הנמצא מרחק של כרבע שעה בהליכה רגלית , ברחוב "אגיו מינה" 13 בסלוניקי . 


בתמונה: החזית , ודלת הכניסה למוזיאון היהודי בסלוניקי ,  מוזיאון קטן זה בסלוניקי , שוכן בביניין מרשים ויפה ששרד את השריפה שזרעה הרס רב בעיר סלוניקי בשנת 1917 שכונתה "השריפה הגדולה" .
ביניין המוזיאון שופץ בשנת 1977 , השנה בה נבחרה סלוניקי כבירת התרבות של אירופה .

המוזיאון היהודי בא לספר על חייה של הקהילה בתקופה הפורחת שלה והוא נחשב לאחד המוזיאונים המעניינים ביותר של קהילות יהודי אירופה , ואליו מגיעי מאות אלפי מבקרים מכל המדינות ברחבי העולם . ביקור וסיור במוזיאון היהודי בסלוניקי מומלץ ביותר , לכל יהודי ויהודי המבקר בעיר סלוניקי ביוון - הוא ביקור חובה , שאסור לפספס אותו . במוזיאון היהודי בסלוניקי , קיבלנו הסברים מפורטים  ליד כל המוצגים שבמוזיאון . 



במוזיאון קיימת תערוכת קבע של תמונות המתארות את חיי הקהילה היהודית מלפני כמאה שנה; חלקי מצבות מבית-העלמין הישן , שנהרס בשנת 1942 ומוצגים המתארים את חיי הקהילה לפני ובמהלך הכיבוש הנאצי.






קשה לתאר במילים את החוויה העמוקה והכואבת של חברי המשלחת . כזכור , חלק ממטרות המסע הן להפגיש את המטופלים עם סיטואציות וחוויות ריגשיות עמוקות ועוצמתיות כדי להטמיע את החוויה . 
כמובן נציין כי במוזיאון זה נמצאת פינה מיוחדת לזיכרו של הקולונל מרדכי פריזיס ז"ל , הגיבור היהודי של יוון , בפינה זאת נמצאים מדיו המקוריים של הקולונל .





במהלך הביקור במוזיאון , מעניק מנהל המשלחת אבי חכים למנהלת המוזיאון הגב' אריקה פרחיה - זמור , את חולצת המסע הלבנה שהוכנה במיוחד למסע "מחיפה לסלוניקי 2015" וגם את דיגלון המסע . 





נציין , כי באתר זה של "מחיפה לסלוניקי" נמצאת עמודה שלמה המוקדשת למוזיאון היהודי בסלוניקי


לאתר האינטרנט של המוזיאון היהודי בסלוניקי בשפה האנגלית 
לחץ על התמונה העליונה

עם תום הביקור במוזיאון היהודי בעיר , שמנו פעמינו והמשכנו דרכינו ישירות אל אוניברסיטת סלוניקי הנקראת אוניברסיטת "אריסטוטלוס" הנמצאת בעיר סלוניקי ביוון , אוניברסיטה זאת שוכנת על חורבותיו של בית העלמין היהודי הישן שהיה קיים שנים רבות בסלוניקי ונהרס בשנת 1942 על ידי הצורר הנאצי .






בבית עלמין זה היו יותר מ - 300,000 קברי יהודים . רק בשנת 2014 הוקמה במקום אנדרטה חדשה בשיתוף האוניברסיטה והקהילה היהודית בסלוניקי בהנהלתו של היו"ר דוד שאלתיאל .






על גבי האנדרטה נמצא כיתוב בשפות: יוונית , עברית , לאדינו (ספניולית) ואנגלית .... יהי זיכרם של כל קורבנות השואה מסלוניקי ושאר 33 הקהילות הקדושות מיוון , וכל קורבנות השואה ברוך ! 









בסיום הביקור באוניברסיטת "אריסטוטלוס" בסלוניקי , נפרדת המשלחת מהגב' נלי קפון , שליוותה אותה במהלך ביקורם בעיר סלוניקי . החברים עולים על האוטובוס , שיקח אותם ל 2 יעדים חדשים , באותו היום , שכן זהו גם יום שישי , במהלך היום יבקרו בעיר יאנינה , ולקראת ערב יגיעו לעיר לאריסה , שם תערוך להם הקהילה היהודית של לאריסה אירוח וקבלת שבת בבית הכנסת בעיר . 

העיר יאנינה או כפי שקוראים לה היוונים יוהנינה ? . . . היהודים בעיר קוראים לה יאנינה , על מנת שלא לקרוא את שמו של יוהנס שהוא יאניס שהוא יוחנן הקדוש מ 12 השליחים של ישו והנוצרים כמובן גאים בעיר על שם הקדוש שלהם ולכן קוראים לה יואנינה , כיום גרים בעיר כ 100,000 תושבים . העיר יאנינה היא עיר תוססת , עם היסטוריה אופיינית ליוון . 



ההיסטוריה היהודית בעיר יאנינה ארוכה מאד , יהודים היו כאן כבר בראשית הנצרות , בתקופה התורכית הקהילה היהודית פרחה , אך הסוף היה עגום , במלחמת העולם השניה נכבשה יאנינה ע"י האיטלקים הפאשיסטים אלו לא התנקלו ליהודים אך ב1944  הועברה העיר לגרמנים ואלה שלחו את כל הקהילה למחנות ההשמדה בירקנאו ולאושוויץ . כיום כמה עשרות יהודים גרים בעיר ומתחזקים את בית הכנסת העתיק והישן , והוא מופעל רק בחגים ובימים הנוראים , בית הכנסת העתיק בעיר המוקפת חומה היא העיר העתיקה של יאניניה.


לאחר כיבוש יוון על ידי הגרמנים ב -1941 נמצאה יואנינה בשטח הכיבוש האיטלקי. האיטלקים התייחסו אל היהודים בסובלנות והחיים היהודיים נמשכו באין מפריע, בתמורה לכך שהקהילה נדרשה לממן את המאמץ המלחמתי על ידי עבודת כפייה ומיסים כבדים . המצב הורע כאשר פרשה איטליה מהמלחמה בספטמבר 1943 כשאת מקום האיטלקים תפסו הגרמנים. ב -25 במרץ 1944 (יום העצמאות היווני) נצטוו כל יהודי יואנינה להתרכז ליד חוף האגם. נאמר להם שהם מובלים ל"התיישבות מחדש ".

הם הועלו על משאיות והוסעו לעיר לאריסה ששם הייתה תחנת רכבת . בלריסה שהו היהודים כשבוע ואז הועלו על רכבת עם קרונות בקר והוסעו משך ימים רבים למרחק עד שב -11 באפריל 1944 הם הגיעו לאושוויץ - בירקנאו. עוד באותו יום הוכנסו רובם לתאי הגזים. לאחר המלחמה שרדו כ -150 יהודים.




המשלחת עשתה את דרכה ישירות לאנדרטה לזכר קורבנות השואה מיאנינה , שם פגשה את נציג הקהילה היהודית , גם במקום זה קיימנו טקס קצר , אמירת יזכור , קדיש ואל מלא רחמים , וכמו כן הנחנו זר על האנדרטה , את הדלקת נרות הנשמה באנדרטה והנחת הזר נעשה ע"י חברות המשלחת , הגב' שרה שור והגב' אסתר קונשטט , הוריהם ילידי העיר יאנינה , ביקור זה עבורם היה מאוד מרגש שכן שנים רבות לא ביקרו במקום , עיניהם היו דומעות , וההתרגשות היתה אדירה ועצומה .











לתשומת ליבכם גולשי האתר היקרים , באתר אינטרנט זה נמצאת עמודה המוקדשת כולה לאירועי 70 שנה לשואת יהדות יאנינה . 



אחר כך , נפגשנו עם נציג הקהילה , שלקח אותנו לבית-הכנסת הגדול והעתיק בעיר . בית הכנסת נבנה בשנת 1829 . בית הכנסת הוכרז על ידי אונסקו כאתר לשימור . על לוחות השיש שעל קירות בית הכנסת חקוקים שמותיהם של הניספים קורבנות השואה , 2,000 יהודי העיר שנשלחו ברכבות למחנות המוות מחנות ההשמדה באושוויץ , שמהם נשארו ושרדו רק 164 יהודים . כיום גרים בעיר יאנינה ביוון כ - 30 יהודים בלבד .  בסיומו של היום , לקראת ערב , המשיכה המשלחת ישירות לעיר לאריסה , שם היא תעשה את קבלת השבת בבית הכנסת , ביחד עם תושבי המקום היהודים , והקהילה היהודית . 


סירטון: מתוך תוכנית הטלויזיה "רואים עולם" 
יוון קצת אחרת: הצפון ההרי של יוון , העיר יאנינה 















היום השישי למסע - יום שבת  7.11.2015  , העיר לאריסה וטריקלה , וביקור במנזנרי מטאורה:

העיר לאריסה היא בירת תסליה , היא עיר גדולה , ואחת מחמשת הערים הגדולות ביוון , חיים בה מעל לרבע מליון תושבים . הקהילה היהודית חיה ומתגוררת בעיר כ 400 יהודים , סביב בית הכנסת "עץ החיים" , מוסדות קהילה גנים ובית ספר וגם אנדרטת זיכרון הנקראת: "האישה הבוכיה" שהוקמה בעיר לזכרם של הניספים , קורבנות השואה יהודי לאריסה.





מרחק של מטרים ספורים מבית הכנסת "עץ החיים" בלאריסה נמצאת האנדרטה לזכר קורבנות השואה , בכיכר המרכזית בעיר . אנדרטת "האישה הבוכיה" היא האנדרטה לזכר קורבנות השואה ילידי העיר לאריסה . גם שם קיימנו טקס הנצחה יפה ומכובד , קריאת קדיש ויזכור - אל מלא רחמים , ליד האנדרטה לזכר קורבנות השואה , יהודי לאריסה .  

בתמונה: האנדרטה לזכר קורבנות השואה מלאריסה , נמצאת באחת הכיכרות המרכזיים בעיר ,
האנדרטה נקראת: "האישה הבוכיה" . 




עם סיום טקס הזיכרון לזיכרם של קורבנות השואה מלאריסה , עולה המשלחת על האוטובוס , ובנסיעה ממשיכה המשלחת לעיר טריקלה . טריקלה , היא עיר מחוז מעניינת בת כ - 50,000 תושבים ונמצאת בדרך מהעיר לריסה לקלאמבאקה ולמנזרים התלויים של מטאורה .  טְרִיקָלַה ( ביוונית: Τρίκαλα ) היא עיר בצפון מערב יוון בחבל תסליה ובירת מחוז טריקלה .

בעיר טריקלה נמצא בית החולים האיזורי של המחוז . בעיר שלוחה של "אוניברסיטת תסליה" וכן מכללה טכנולוגית . בעיר מספר מוזיאונים וביניהם המוזיאון הארכאולוגי , מוזיאון הפולקלור ומוזיאון להיסטוריה של האתלטיקה . ראשוני היהודים בעיר היו הרומניוטים אשר הגיעו אליה במהלך המאה ה - 3 . 


בפרוץ מלחמת איטליה - יוון ירד מספרם של בני הקהילה ל - 500 נפשות . באפריל 1941 כבשה גרמניה הנאצית את יוון והממלכה חולקה ל - 3 אזורי שליטה: גרמני , בולגרי ואיטלקי . העיר טריקלה נכללה באזור השליטה האיטלקי וזאת עד לכניעתה של איטליה לבעלות הברית בספטמבר 1943 . כשהחלו רדיפות היהודים הצליחו 450 מיהודי טריקלה להימלט לכפרים מבודדים בהרים , או נמלטו לטורקיה ודרכה לארץ ישראל . האוכלוסייה , הכנסייה והמחתרת היווניות סייעו באופן פעיל בהימלטות והסתרת יהודי הקהילה .

ב - 25 במרץ 1944 הצליחו הנאצים לעצור 50 יהודים מקהילת טריקלה ולגרשם למחנה ההשמדה אושוויץ , שם ניספו כולם . לאחר תום המלחמה היגרו בהדרגה חלק מניצולי טריקלה גם למדינת ישראל בה היו שותפים להקמת מושב נווה ימין‏ . ב - 1946 מנתה הקהילה 267 נפשות וב - 1967 צומצם מספרה לכדי 100 נפשות‏ . בראשית המאה ה-21 התגוררה בעיר קהילה יהודית קטנה בת 50 נפשות ולה בית כנסת אחד . בעיר קיים בית עלמין יהודי אשר חולל בשנת 2000 בידי קבוצת נאו - נאצים יוונים . בית העלמין שוקם , שופץ ומתוחזק בידי בני הקהילה‏ . 


עם הגעתם של חברי המשלחת , היא עושה את דרכה ישירות אל בית הכנסת בעיר , שכבר שנים רבות כלל אינו פעיל . אנו נפגשים עם נציג הקהילה היהודית בעיר , והוא פותח במיוחד עבורינו את בית הכנסת , בית כנסת שום , שהכל בו עומד נמצא וקיים כמו לפני שנים רבות , כאילו לפני מספר דקות הסתיימה בו התפילה . 




עם סיום הביקור בעיר טריקלה , המשלחת ממשיכה בנסיעה קצרה בת כשעה אל אחד המקומות היפים בעולם , המנזרים התלויים של "מטאורה" , הנסיעה כמובן היא בדרך עוצרת נשימה של צוקים ענקיים . 













"מטאורה" הוא שמם של הצוקים והמנזרים התלויים , מתחת לצוקים שוכנות העיירות "קלאמבאקה" שהוא גם יעד הבסיס לטיול במטאורה , מאחר ויעד זה הוא אחד מפלאי תבל הוא מתוייר כל השנה . 



מצוקי מטאורה היא תופעת טבע מהמרשימות בעולם , סלעי בזלת ענקיים בגובה של מאות מטרים , חרוטיים שמתנשאים לגבהים עצומים יוצאים מהאדמה ועל ראש רובם לפחות , מצוי מנזר שלרוב המנזרים הללו אפשר להגיע בטיפוס מדרגות מרהיב ביופיו , נזירים חיים במקומות האלה גם כיום .



האיזור כולו הוכרז ב 1988 כאתר מורשת עולמית , מדענים טוענים שמצוקי מטאורה הם נגזרת של בליה של קרום כדור הארץ וסלעי בזלת שפרצו ממנו ועם השנים כתוצאה מחיכוך לוחות כדור הארץ עיצבו את צורתם המיוחדת , הטענה אומרת שהליך זה התרחש לפני כ 60 מיליון שנה , איך אין לכן סימוכין ברורים ויש גם הטוענים שמטאורה נוצרה בשלבים מאוחרים הרבה יותר וכתוצאה מפעילות וולקאנית שונה .



"קלאמבאקה" היא עיר ציורית יפהיפיה ותוססת , עם מסעדות מעולות , בתי מלון נוחים ונעימים , שני אתרי קמפינג ותשתית מעולה לטיול באיזור מטיאורה, מהעיר קלאמבאקה ניתן להגיע לאיזור הטיול בצוק מטאורה .  איזור מטאורה הוא אחד הפופולרים ביוון , משך הנסיעה למטאורה מאתונה הוא כ 6 - 7 שעות , ומהעיר סלוניקי כשעתיים וחצי . 














היום השביעי למסע - יום ראשון 8.11.2015 , יציאה ממטאורה והגעה לעיר אתונה , בירת יוון וחזרה לישראל:

המשלחת מתעוררת ליומו האחרון של המסע "מחיפה לסלוניקי 2015" , להזכירכם , זהו למעשה "מסע העשור" , שנה עשירית ברציפות של הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" . עם בוקר , אנו יוצאים ממטאורה ישירות לכיוון העיר אתונה היא בירת יוון . שם יקבלו חברי המשלחת יום חופשי על מנת לסייר בעיר ולהרגיש את האווירה של עיר הבירה העיר הגדולה - אתונה .

תחילה בבוקר , נסענו לאנדרטה החדשה שהוקמה , זו אנדרטה המתארת את קהילות יוון ואת הפירוק וההרס של הקהילה ביוון . . . ב-23 במרץ 1944 הורו הגרמנים ליהודי העיר להתקבץ בבית הכנסת המרכזי בתואנה של חלוקת מצרכים לחג הפסח . מקצת מיהודי העיר הגיעו ונלכדו במקום על ידי הגסטפו . בין 700 ל-1,000 יהודים נשלחו ל"מחנה הריכוז חיידרי" (בו ביקרה המשלחת וביקור מרגש , שהתארחה ביום הראשון למסעה ביוון , ומתואר בתחילת יומן מסע זה) . למחרת היום נאסרו בני משפחותיהם והובלו אף הם למחנה . ב-2 באפריל 1944 גורשו 1,300 העצורים למחנה ההשמדה אושוויץ , אליו הגיעו ב-11 באפריל ונרצחו תוך מספר ימים אחדים .



בשנת 2010 נחנכה בעיר אנדרטת אתונה לשואה , לזכר יהודי יוון שנספו בשואה . האנדרטה נמצאת בתוך מתחם הקהילה היהודית , ונמצאת מטרים ספורים מבית הכנסת . 










הנחנו זר וערכנו טקס מרשים ומכובד לזיכרם של הניספים , קורבנות השואה , הדלקנו נרות נשמה , אמרנו יזכור , קדיש ותפילת אל מלא רחמים ... המעמד היה מרגש ביותר !  

נכנסנו לבקר גם בבית הכנסת "עץ החיים" , הגענו בדיוק עם סיומה של תפילת הבוקר תפילת שחרית שהתקיימה בבית הכנסת , שם פגשנו את הרב הראשי של אתונה , כבוד הרב גבריאל ניגרין . כמו - כן קיבלנו מפיו הסברים מאלפים נוספים על בית הכנסת והקהילה היהודית שבמקום .









לאחר הביקור בקהילה היהודית , קיבלו החברים זמן חופשי להסתובב בעיר עד להמראתה של המשלחת חזרה הביתה לישראל . חלק מהחברים הלכו לבקר בעיר ב"מוזיאון היהודי" באתונה , במוזיאון זה נמצאים הרבה מוצגים רבים המתארים את חיי יהודי יוון לפני השואה ובזמן הכיבוש הגרמני ובמהלך השואה . 





המוזיאון הוא מבנה בן ארבע קומות , שנוספו לו בתקופה האחרונה מספר עמדות מולטי-מדיה משמעותיות המרחיבות את הידע ומאפשרות זמינות לתמונות רקע ויזואלי בצורה דיגיטלית ומודרנית (מסך מגע).





חלק מחברי המשלחת בחרו לטייל באיזור ה"פלאקה" , למעשה ה"פלאקה" שלמרגלות ה"אקרופוליס" באתונה היא השכונה המפורסמת ביותר וגם העתיקה ביותר של העיר אתונה , כמו שתיירים מגיעים מכל העולם לטפס על האקרופוליס ולמוזיאון האקרופוליס גם הפלאקה היא אחת מיעדי התיירות המפורסמים ביותר של אתונה ושיטוט בפלאקה נחשב בגדר חובה , הפלאקה של אתונה גובלת ב"כיכר מונסטיראקי" ובשוק הפשפשים וגם בשכונת "פסירי" (בה חיו בעבר היהודים של העיר אתונה) ובה נמצא גם בית חב"ד של היום , מצפון הפלאקה גובלת בכיכר "סינטאגמה" ובית הפרלמנט של אתונה ומדרום באקרופוליס , לא רק שהיא השכונה המפורסמת ביותר של אתונה היא גם מצוייה במיקום המרכזי ביותר של אתונה.



במשך שנים רבות שמה הנרדף של ה"פלאקה" היה "שכונת האלים" בשל הקירבה שלה ל"אקרופוליס" אך השם השתנה במשך השנים לפלאקה  - "אתונה הישנה", הסיור בפלאקה של אתונה חושף את חברי המשלחת למבנים מקסימים ומטופחים לצד הריסות ועתיקות של יוון העתיקה ובינהם שלל טברנות יווניות קטנות עם שולחנות בצבעי כחול לבן לצד הסימטאות הצרות והציוריות וחנויות קטנות ויפיפיות של מזכרות , ניתן לשוטט בפלאקה שעות בכל שעות היום , אך בלילה היא מקבלת גוון מדהים עוד יותר , כאשר מבנה ה"אקרופוליס" של אתונה מואר בתאורה מרהיבה והשיטוט בפלאקה בשעות הלילה מרהיב במיוחד .


חלק מהחברים , טיילו באתרי העיר אתונה היפים וההיסטוריים , חברי המשלחת סיירו ב"אקרופוליס" , באיצטדיון האולימפי בו התקיימה האולימפיאדה הראשונה , בביניין הפרלנט , בו מתקיימת החלפת משמרות של חיילי משמר הכבוד כל שעה עגולה של היום והלילה ובכל מזג אוויר בשמש או בגשם , החיילים מכונים: צ'וליאט .  בפלקה , חנויות המזכרות הרבות , ועוד ועוד ... 




קיימנו בקומה ה 11 של המלון בו שהינו באתונה , שיחת סיכום המסע , כלשמולנו נשקף נופה המרהיב של העיר אתונה והאקרופוליס שבה . כל אחד מחברי המשלחת סיפר איך התרשם מהמסע , מה היו חוויותיו , אכן היה מרגש ביותר לשמוע את דיבריהם של כל אחד ואחת מחברי המשלחת .
אנו מצרפים לכם מספר תמונות שצילמו חברי המשלחת בביקורם וסיורם בעיר אתונה , בירת יוון .






חברי המשלחת מתאספים לשיחת סיכום מרכזית אודות המסע "מחיפה לסלוניקי 2015" , ועם סיום השיחה , לוקחים החברים את מזוודותיהם , עולים על האוטובוס שהמתין להם בכניסה למלון , האוטובוס שיסיעם אל שדה התעופה "אלפתריוס וניזלוס" , על מנת לעלות על טיסת חברת התעופה הלאומית של ישראל חב' "אל על" , שיטיסם חזרה לשדה התעופה בן גוריון , חזרה ארצה ... הביתה לישראל .  

ליאונידס , נהג האוטובוס המסור והאדיב שלנו שהיה צמוד אלינו לאורך כל ימי המסע ביוון , הביא אותנו אל שדה התעופה הבינלאומי של אתונה "אלפתריוס וניזלוס" לטיסת "אל על" שתיקח אותנו חזרה לארץ 
ישראל .




יש לנו את הכבוד , לסיים את יומן מסע מרגש ומרתק זה במילים:


"אנו , מנהלי וחברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2015" ,  שחזרנו מביקור ברחבי הקהילות היהודיות והקדושות ברחבי יוון , אנו שקמנו מאפר מיליוני הקורבנות , אנו הנושאים את זעקתם האילמת , מצדיעים לגבורתם , ומבטיחים לספר לעד ולזיכרון נצח את אשר קרה להם , זיכרון קורבנות השואה מסלוניקי וכל הקהילות הקדושות של יוון , וכל קורבנות השואה ישאר תמיד בליבנו לעד" .


אתר האינטרנט "מחיפה לסלוניקי" בו אתם קוראים וגולשים ברגע זה , זה נבנה להנצחת זיכרם של הניספים בשואה , ובמיוחד , לזיכרם ולפועלם של הניספים בשואה מקרב יהדות יוון , להנחלת מורשתם האדירה והמפוארת למען הדורות הבאים . . .

יהיה זיכרם של הניספים בשואה , קורבנות השואה מסלוניקי , וכל קורבנות השואה מ 32 הקהילות הקדושות של יוון , וכל קורבנות השואה ברוך , אמן ! 


תודה לכל גולשי האתר והקוראים על שהצטרפתם 
אלינו בקריאת יומן המסע "מחיפה לסלוניקי 2015"
ובצפייה בתמונות ובסירטוני המסע המרגשים !

לפרטים על הפרוייקט והמסע הבא "מחיפה לסלוניקי 2016"
ניתן לקבל אצל מנהל המסע ומנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי"
מר אבי חכים , בטלפון: 8628314 - 04
ובכתובת הדואר האלקטרוני , להלן: avih@haifa.muni.il

להתראות בע"ה במסע הבא
"מחיפה  לסלוניקי  2016"  !



המסע "מחיפה לסלוניקי 2015" תם , אך כמובן לא נשלם ... 

לאחר כשבועיים ימים , ביום רביעי 25.11.2015 , התאספו שוב בעיר חיפה כל חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2015" למפגש ושיחת סיכום , בה הם העלו זיכרונות , חוויות , וסיפרו כל אחד ואחת את התרשמויותיו האישיות המסכמות מהמסע בעקבות שואת יהדות יוון . 









אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה