ברוכים הבאים לאתר האינטרנט "מחיפה לסלוניקי"
מסע בעקבות שואת יהדות יוון

גולשים וחברים יקרים , שלום רב !
הפרויקט "מחיפה לסלוניקי" הינו פרויקט חינוכי יחודי ללימודי שואת יהדות יוון. פרוייקט זה הוא ראשון מסוגו במדינת ישראל והוא ניבנה בעיריית חיפה במחלקה לנוער וצעירים בראשותו של מר מומי אלמוג ואת הפרוייקט מידיי שנה בשנה מוביל מנהל היחידה להשכלה והכשרה מקצועית מר אבי חכים שהוא בן הדור השני לניצולי יהדות יוון. בנוסף , למסעות אלה מתלווים מידיי שנה ניצולי שואה מיוון.

בתמונה: חברי המשלחת והמסע "מחיפה לסלוניקי 2015" המסע בעקבות שואת יהדות יוון 
באנדרטה לזכר 50,000 קורבנות השואה מסלוניקי , בבית העלמין היהודי בעיר סלוניקי ביוון (2015) 

באתר זה תוכלו למצוא ולעיין בחומר רב אודות המסעות  "מחיפה לסלוניקי" , שהתקיימו בשנים האחרונות , כמו כן תוכלו לקרוא חומר רב על שואת יהדות סלוניקי ויוון , יהדות סלוניקי , ותמונות וסירטונים רבים מכל המסעות "מחיפה לסלוניקי". אתר אינטרנט זה נבנה להנצחת זיכרם של הניספים בשואה , ובמיוחד , לזיכרם ולפועלם של הניספים בשואה מקרב יהדות יוון , 
להנחלת  מורשתם  למען  הדורות  הבאים ! ! !

סירטוןטקס זיכרון לזיכרם של קורבנות השואה מסלוניקי וכל קהילות יוון הקדושות ,
מסע "מחיפה לסלוניקי 2015" , בבית העלמין בסלוניקי , 5.11.2015

ΑΠΟ ΤΗΝ ΧΑΪΦΑ ΣΤΗΝ ΘΕΣΣΑΛΟΝΙΚΗ
ΣΤΑ ΒΗΜΑΤΑ ΤΟΥ ΟΛΟΚΑΥΤΩΜΑΤΟΣ ΤΩΝ ΕΒΡΑΙΩΝ ΤΗΣ ΕΛΛΑΔΑΣ
 


למסע "מחיפה לסלוניקי 2012" התלווה למסע ניצול השואה , בן ה 92 , מר מנו אהרון . סירטון המסע "מחיפה לסלוניקי 2012"
מצורף כאן ותוכלו לצפות בו , להלן:








ביום שני בתאריך: 9.2.2016 יצא והונפק לראשונה בול חדש והיסטורי של דואר ישראל , הנפקת הבול היא בשיתוף עם הדואר היווני , הבול יהיה זהה ויודפס בשתי שפות גם בעברית וגם ביוונית , שם הבול ונושאו: "נמלי חיפה וסלוניקי" , הבול הישראלי יהיה בערך של 4.10 ש"ח , ואילו הבול היווני יהיה בערך של 0.90 אירו , הבולים יצאו כמחווה לרגל 25 שנה שימלאו בחודש פברואר 2016
ליחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות ישראל ויוון . 





בתמונה: מימין אבי חכים , ולשמאלו מר מומי אלמוג , מנהלי הפרויקט
"מחיפה לסלוניקי" - הפרויקט הייחודי ללימודי שואת יהדות יוון .





שיר השירים - מתוך הבלדה על מטהאוזן , מילים: יאקובוס קמבנליס , נוסח עברי: אביבה אור שלום , לחן: מיקיס תיאודורקיס , שרה: מריה פרנטורי , הצילומים שבמצגת מתוך: אלבום אושוויץ בהוצאת יד ושם , אתר מוזיאון השואה בוושינגטון , אתר 'גוגל תמונות' ממקורות שונים ,
הקטעים מהופעה ב-1975 בארנה אלכסנדריון בעיר סלוניקי ביוון




סירטון עדותו של ניצול השואה מסלוניקי , מר משה העליון 
אורך העדות שעה , לצפייה בעדות זאת לחץ על התמונה העליונה

למעלה: ברכת ראש העיר חיפה מר יונה יהב 

               ברכת הקהילה היהודית בסלוניקי
לרגל הזכייה בפרס עבור הפרויקט המצטיין מטעם משרד הרווחה
אנו מקדמים בברכה את הענקת פרס ארצי של משרד הרווחה לפרויקט "מחיפה לסלוניקי". פרויקט 
שמחנך את הנוער הישראלי להיסטוריה של עמנו, להיסטוריה של קהילות היהודים בתפוצות, יוצר תקדים 
 לפרויקטים עתידיים והוא ראוי רק לשבחים ולהערצה . 
הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי"  מתמקד בקהילתנו שהייתה  אחת הקהילות הספרדיות החשובות ביותר, שהייתה "עיר ואם לישראל" אבל איבדה 96% מאוכלוסייתה בשואה. בביקורם ליוון בני הנוער מחיפה מכירים מקרוב ורואים במו עיניהם את מה שלמדו בספרים ומה ששמע בהרצאות על קהילות יוון. הם מכירים את המקום שבו היהודים חייו ושגשגו בעבר ואת המקום שבו חיים היום כיהודי התפוצות. המפגש הזה מועיל לשני הצדדים כי זה מקרב אותם ומעמיק את הקשרים בינינו. נוער זה מעביר את הידע והניסיון שרכש מהתוכנית, למשפחותיהם, לחבריהם ובכלל למעגל החברתי שבו הם נמצאים עם כל משזה מביא איתו.   
לסיום ברצוננו להדגיש את שימחתנו על ביקור הקבוצות האלה של נוער מעיריות חיפה ובת שאן. הפרס הזה מהווה תגמול לכל אלה שתרמו לפרויקט "מחיפה לסלוניקי"
 ובמיוחד לאבי חכים שהוא הלב שלו.    
                                                                                                    בברכת נשיא הקהילה וקהילות יוון 


דוד שאלתיאל    





ברכת הקהילה היהודית בסלוניקי (עברית ויוונית)
במלאות 5 שנות התכנית "מחיפה לסלוניקי"
הקהילה היהודית של סלוניקי הייתה אחד ממרכזי היהדות הספרדית החשובים בעולם במשך מאות שנים ועד מלחמת העולם השנייה.
לפני המלחמה, הקהילה מנתה כ-50.000 נפשות. היו לה יותר מ-30 בתי-כנסת, בתי-ספר, בתי-יתומים, אגודות לזמרה ולתיאטרון והרבה עיתונים ושבועונים.  לפני המלחמה, היו 28 קהילות יהודיות ברחבי יוון.
אחרי המלחמה, ובגלל השואה הנוראית שפגעה ביהודי יוון, נותרו רק 1500 חברי הקהילה היהודית של סלוניקי. רוב הקהילות האחרות הוכחדו כליל והניצולים המעטים הצטרפו לשתי הקהילות הגדולות: אתונה וסלוניקי.
אחרי המלחמה, הניצולים לא רצו לדבר על עברם הפרטי.  היה להם פצע עמוק שהיו חייבים לרפא כדי לחזור לחיים ועל מנת ליצור חיים.
אחרי המלחמה, האנושות לא הייתה מוכנה לשמוע.  תהליך ההתמודדות עם הפצע וריפויו היה ארוך ומייגע.
אחרי המלחמה, השואה נחשבה כאסונם הפרטי של יהודי מרכז אירופה, של האשכנזים.
אחרי המלחמה ואחרי קום מדינת ישראל, מבטנו פנה רק לעתיד והעבר נחשב לבלתי מתאים לבניית אופיו של הישראלי החדש.
היום, אחרי 65 שנים, הרבה מהניצולים הצליחו כבר לתעד את ניסיון המלחמה והרדיפה האיום ולהוריש לנו את עדויותיהם ואת זיכרונותיהם של אחינו האבודים.
היום, אחרי 65 שנים, החוקרים כבר תיעדו, בדקו וניתחו את התקופה ההיא מכל הבחינות: היסטורית, סוציולוגית, אנתרופולוגית וכד'.
היום, אחרי 65 שנים, במערכת החינוך בארץ משתדלים ללמד את הנוער את תולדות עמנו.  והחברה בישראל יותר מוכנה להכיר את עברן של הקהילות היהודיות באירופה, אשכנזיות וספרדיות.
היום, אחרי 65 שנים, הישראלים צמאים לחיפוש אחר שורשי משפחותיהם: הם רוצים לראות איך חיו יקיריהם בגלות לפני השמדתם.
היום, אחרי 65 שנים, ההיסטוריה של קהילת סלוניקי, הקהילה הספרדית שסבלה הכי הרבה בשואה, מהווה ראיה לכך שגורלו של יהודי זהה בכול מקום, שהאנטישמים לא מבדילים בינינו, שאנחנו כולנו באותה מידה חזקים, באותה מידה חסרי הגנה.
עיריית חיפה מארגנת מזה 5 שנים את התכנית החינוכית: ”מחיפה לסלוניקי: בעקבות שואת יהדות יוון".  התכנית, אשר משתתפים בה ישראלים עם שורשים שונים ועם ניסיון חיים שונה, מרחיבה את אופקיהם בכל הקשור ליהדות הגולה ומעמיקה את הידע שלהם לגבי ההיסטוריה האירופאית ובמיוחד תולדות עמנו.  תכנית זו יוצרת גשר בין קהילות התפוצות וישראל, בין קהילת סלוניקי לעיריית חיפה.
במלאות חמש שנים לתכנית אנו שמחים מאוד לקבל את פני הקבוצות שלכם ולברך את עיריית חיפה ובמיוחד את אבי חכים, יוזם הרעיון, ולאחל לכם הצלחה רבה במאמציכם.

בכבוד רב,
דוד שלתיאל                                                                     נלי ארוך קפון
    נשיא קהילת יהודי סלוניקי                                          מנהלת מרכז ההדרכה של קהילת סלוניקי
בתמונה: מימין , הספר "מסע לסלוניקי" בעקבות שואת יהדות יוון , ספר זה הוא הראשון , ויצא בשנת 2008 , בספר זה ניתן לקרוא אודות המסעות משנת 2007 - 2006 , ומשמאל , זהו הספר השני , "מחיפה לסלוניקי" מסע בעקבות שואת יהדות יוון , יצא בשנת 2011 , בספר זה ניתן לקרוא אודות סיכום חמש שנות פעילות (2010 - 2006 ) ,
בדגש על המסעות "מחיפה לסלוניקי" בשנים 2010 - 2008 .



חכי לי סלוניקי - יהודה פוליקר  , מילים: יעקב גלעד , לחן: עממי 
עוד גבול אחד, עוד נצח זמן חכי לי, סלוניקי ,רבה הדרך ליוון חכי לי, סלוניקי שוטט הלב, קפוא הדם  , בשלג של גרמניה
כולם כולם אבדו לי שם  , בלאגר בפולניה

חיוורי פנים, שרידי חיים  , פליטי מסע המוות
בלויי טלאים הנה באים  , לבכות ברחובותייך

החופש בא, אביב חדש  , קרוב אני אלייך
כצל דהוי בגוף חלש  , אבוא בשערייך 



ΜΕ ΤΗΝ ΕΥΚΑΙΡΙΑ ΤΗΣ ΣΥΜΠΛΗΡΩΣΗΣ
ΠΕΝΤΕ ΧΡΟΝΩΝ ΤΟΥ ΠΡΟΓΡΑΜΜΑΤΟΣ

Πριν από τον Β’ παγκόσμιο πόλεμο και στη διάρκεια της μακραίωνης ιστορίας της, η Ισραηλιτική Κοινότητα της Θεσσαλονίκης ήταν ένα από τα μεγαλύτερα κέντρα του Σεφαραδίτικου πολιτισμού.
Πριν από τον πόλεμο η Ισραηλιτική Κοινότητα της Θεσσαλονίκης αριθμούσε γύρω στις 50.00 ψυχές, πάνω από 30 Συναγωγές, σχολεία, ορφανοτροφεία, θέατρα και πληθώρα εφημερίδων. 
Πριν από τον πόλεμο στην Ελλάδα υπήρχαν είκοσι οχτώ κοινότητες σε διάφορες πόλεις της χώρας.
Μετά τον πόλεμο και τη Σοά, η Ι.Κ.Θ είχε μόνο δύο χιλιάδες μέλη, οι περισσότερες κοινότητες αφανίστηκαν και οι Εβραίοι που παρέμειναν ή επέστρεψαν στην Ελλάδα, συγκεντρώθηκαν στις μεγαλύτερες κοινότητες.
Μετά τον πόλεμο, οι επιζώντες δεν ήταν διατεθειμένοι να μιλήσουν, είχαν μια πολύ βαθειά πληγή που έπρεπε να επουλώσουν για να μπορέσουν να επανέλθουν στη ζωή και να δημιουργήσουν ζωή.
Μετά τον πόλεμο, η ανθρωπότητα δεν ήταν έτοιμη να ακούσει, είχε μια πολύ βαθειά πληγή που χρειαζόταν χρόνο και επεξεργασία για να μπορέσει να αντιμετωπιστεί.
Μετά τον πόλεμο, η Σοά θεωρήθηκε αποκλειστικά υπόθεση των Εβραίων της κεντρικής Ευρώπης, των Εσκεναζίμ.
Μετά τον πόλεμο και την ίδρυση του κράτους του Ισραήλ, το βλέμμα όλων ήταν στραμμένο στο μέλλον ενώ το παρελθόν θεωρήθηκε αταίριαστο στη διαμόρφωση του  χαρακτήρα του νέου Ισραηλινού πολίτη.
Σήμερα, 65 χρόνια μετά, πολλοί από τους επιζώντες μπόρεσαν να καταγράψουν την φρικτή εμπειρία του πολέμου και του διωγμού και να μας αφήσουν την μαρτυρία τους και την παρακαταθήκη των χαμένων αδελφών μας.
Σήμερα, 65 χρόνια μετά, οι μελετητές έχουν καταγράψει, εξετάσει, αναλύσει την χρονική αυτή περίοδο, από κάθε πλευρά της – ιστορική, κοινωνιολογική, ανθρωπολογική κ.ά.
Σήμερα, 65 χρόνια μετά, το εκπαιδευτικό σύστημα και οι φορείς στο Ισραήλ επιζητούν  να διδάξουν στους νέους την ιστορία του λαού μας και η κοινωνία του Ισραήλ είναι πιο έτοιμη να γνωρίσει το παρελθόν των εβραϊκών κοινοτήτων της Ευρώπης, Σεφαραντί και Εσκεναζί το ίδιο.
Σήμερα, 65 χρόνια μετά, οι Ισραηλινοί διψούν να βρουν τις ρίζες των οικογενειών τους και να δουν πως ζούσαν οι δικοί τους στη Διασπορά, πριν από τον αφανισμό.
Σήμερα, 65 χρόνια μετά, η ιστορία της κοινότητας της Θεσσαλονίκης, της μεγαλύτερης ίσως Σεφαραδίτικης κοινότητας που επλήγη από την Σοά, αποτελεί απόδειξη ότι η μοίρα του Εβραίου είναι παντού ίδια, ότι οι αντισημίτες δεν μας ξεχωρίζουν, ότι είμαστε όλοι το ίδιο δυνατοί, το ίδιο ευάλωτοι.
Το εκπαιδευτικό πρόγραμμα που διοργανώνει η Δημαρχία της Χάιφα, «Από τη Χάιφα στην Θεσσαλονίκη: στα βήματα του Ολοκαυτώματος του εβραϊσμού της Ελλάδας» και στο οποίο συμμετέχουν Ισραηλινοί με διαφορετικές ρίζες και διαφορετικές εμπειρίες ζωής, ανοίγει τους ορίζοντες τους για τις κοινότητες της Διασποράς και βαθαίνει τις γνώσεις τους στην ιστορία της Ευρώπης και του λαού μας. Το πρόγραμμα αυτό δημιουργεί μια γέφυρα ανάμεσα στο παρελθόν και το μέλλον, ανάμεσα στις κοινότητες της Διασποράς και το Ισραήλ, ανάμεσα στην κοινότητα της Θεσσαλονίκης και τον δήμο της Χάϊφα.
Με την ευκαιρία της συμπλήρωσης πέντε χρόνων του προγράμματος επιθυμούμε να τονίσουμε την χαρά με την οποία υποδεχόμαστε τις ομάδες αυτές και συγχαίρουμε τον Δήμο της Χάιφα και ιδιαίτερα τον Άβι Χακίμ, ως πρωτεργάτη της ιδέας και ευχόμαστε τα καλύτερα αποτελέσματα στην αξιόλογη προσπάθειά τους.



Νέλλη Αρούχ - Καπόν
Υπεύθυνη του
Κέντρου Εβραϊκής Επιμόρφωσης

Δαβίδ Σαλτιέλ
Πρόεδρος της
Ισραηλιτικής Κοινότητας Θεσσαλονίκης



בתמונה: האנדרטה לזכר 50,000 קורבנות השואה , בבית העלמין היהודי בסלוניקי.
בתמונה: האנדרטה , הגלעד לקהילות יוון ובראשן קהילת שאלוניקי עיר ואם בישראל ,
הנמצאת בבית העלמין בעיר חולון.



בתמונה: האנדרטה , הגלעד לזכר קורבנות השואה מקהילות יוון
הנמצאת בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה .
(התמונה באדיבות בית הכנסת הסלוניקאי בחיפה
ע"ש רבי חיים חביב זצוק"ל לזכר קהילת סלוניקי הי"ד)


לכל גולשי האתר היקרים שלום רב !
לקראת יום השואה תשע"ה התקיימה תוכנית הרדיו "ציפורי לילה " עם שמעון פרנס ,
ביום שני 13.4.2015 , בה סיפר מנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי" מר אבי חכים מחיפה את סיפורו המרגש מהמפגש שהתקיים לאחרונה במסגרת המסע "מחיפה לסלוניקי 2014" ,
עם בני משפחת ווליוטיס מהעיר וולוס שביוון ,
משפחה זו הסתירה והצילה את בני משפחתו מיד הצורר הנאצי בכל תקופת השואה .
את סיפורו המרגש הזה הוא סיפר בגלי צה"ל בתוכנית "ציפורי לילה" עם שמעון פרנס , להאזנה לתוכנית הרדיו "ציפורי לילה" עם שמעון פרנס , אודות המפגש ולהאזנה לתוכנית ,
החל מהדקה ה 22 , ליחצו על התמונה הבאה:


בתמונה: האנדרטה לזכר 50,000 קורבנות השואה מסלוניקי , האנדרטה נמצאת בכיכר "אלפטריה"
היא כיכר החירות , בטיילת לאורך הים בסלוניקי .
לרגלי האנדרטה , במרכז , הזר שהניחו חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2013" .

בתמונה: האנדרטה לזכר 50,000 קורבנות השואה מסלוניקי , האנדרטה נמצאת בכיכר "אלפטריה"
היא כיכר החירות , בטיילת לאורך הים בסלוניקי .
בחלקה העליון של האנדרטה , במרכזה , הזר שהניחו חברי המשלחת "מחיפה לסלוניקי 2014" .

עוד מבט נוסף על העבר , ההווה והעתיד של יהודי סלוניקי , אתונה
ובכלל על יהודי יוון בסירטון , להלן:


בתמונה: ניצחונו האישי של משה העליון ניצול השואה מסלוניקי , אסיר מחנה ההשמדה הארור אושוויץ 1 ,
מספר על הזרוע 114923 , מתוך המסע "עדים במדים 2007" בפתח המחנה מתחת לשלט הכניסה , לובש מדי צה"ל בדרגת אל"מ בין דגל ישראל לדגל צה"ל .
יש לציין כי מר משה העליון אף נטל חלק והשתתף גם במסע "עדים במדים 2015" . 
אודות משה העליון ניתן לקרוא גם בעמודה אירגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי - יוון בישראל
באתר אינטרנט זה .

בתמונה: תלמידי בית הספר היהודי בסלוניקי מניחים פרחים על האנדרטה לזכר 50,000 קורבנות השואה מסלוניקי , האנדרטה נמצאת בכיכר "אלפטריה" היא כיכר החירות , בטיילת לאורך הים בסלוניקי , 
יום השואה הבינלאומי 2015 , בסלוניקי , יוון .

במהלך חודש מרץ 2015 , צולם בעיר סלוניקי ביוון סרט קולנוע גדול ,
שם הסרט: "אוזרי ציצאניס" , OZERI TSISANIS
זהו סרט אהבה יווני בין בחורה יהודיה לבין בחור נוצרי , השניים היו מאוהבים
עד שנכנסו הנאצים לסלוניקי בשנת 1941 , הסרט מגולל את סיפורה של שואת יהדות סלוניקי ,
בה נרצחו למעלה מ - 50,000 יהודי העיר במחנות ההשמדה אושוויץ - בירקנאו .

לצפייה בטריילר פרומו הסרט שיצא לאקרנים ברחבי יוון בשנת 2015  - לחץ על התמונה העליונה ! 


חלקו הגדול והעיקרי של הסרט צולם בעיר סלוניקי כמעט כ 3 שבועות , ואתרי ההסרטה היו מקומות הקשורים ליהדות ולשואת סלוניקי , בהם תחנת הרכבת , היא תחנת הגירוש "הברון הירש" ממנה יצאו המשלוחים - הטרנספורטים של יהודי סלוניקי אל מחנות ההשמדה אושוויץ - בירקנאו , אל תאי הגזים .


מקומות צילום נוספים היו בית הכנסת היהודי "מונסטרליס" , השוק בעיר סלוניקי , כיכר "אלפטריה" היא כיכר החירות בעיר בה התקיימו אירועי "השבת השחורה" ועוד . 



מאחורי הקלעים של צילום הסרט בתחנת הרכבת "הברון הירש" בסלוניקי .
מתחנה זאת גורשו יהודי סלוניקי אל תאי הגזים במחנות ההשמדה אושוויץ - בירקנאו .





------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בתמונה: אתר אינטרנט זה "מחיפה לסלוניקי" עולה בכל חיפוש אפשרי באתר "גוגל"
חיפוש לפי המילים: מחיפה לסלוניקי , מחיפה לסלוניקי 2013 , מסע בעקבות שואת יהדות יוון ... ועוד 
לפרטים על הפרוייקט והמסע הבא "מחיפה לסלוניקי 2014"
ניתן לקבל אצל מנהל המסע ומנהל הפרוייקט "מחיפה לסלוניקי"
מר אבי חכים , בטלפון: 8628314 - 04
ובכתובת הדואר האלקטרוני , להלן:
avih@haifa.muni.il